סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2021 פברואר 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
28
ריאיון
 
מאת: טל גורדון את מי אנחנו בוחרים כמנהיג?
 

 
 
אריק שרון לא יוצא רע. הוא יוצא, כמו הרבה אנשים, בנאדם שהנסיבות, או האמונה שלו, או האידיאולוגיה שלו, הובילה אותו. זה נכתב בעין ביקורתית, בוודאי, אבל המטרה לא הייתה להגיד 'אריק שרון הוא רע וכולנו קורבנות שלו'. אני לא יודע אם הייתה מטרה בכלל. אני חושב שכשיוצאים לדרך מגדירים איזו מטרה אבל לא תמיד זו אותה מטרה שמגיעים אליה בסוף. אצלנו הסוף הוא שיש ביקורת על הרבה דברים, אבל אין סימון אשמים"
תיאטרון נוצר מעלה את "הר" - טרילוגיית מחזות שמעלה שאלות על הנהגה, מלחמה ותיאטרון. שיחה עם אחד מן חמשת השחקנים בהצגה , ערן בוהם


את ההתבגרות של התרבות הישראלית ניתן לחוש, לאחרונה, בטיפול שלה בגיבורי התרבות של המיתולוגיה הישראלית הצעירה, יחסית, שרובם מגיעים, בהתאם לנרטיב המקומי, מהעולם הצבאי והפוליטי.

היחס, שאינו חד ממדי וחד משמעי, שמעניק התיאטרון לאחרונה לאותן דמויות, בא לידי גם ב"הר", ההצגה החדשה של התיאטרון הבת-ימי "נוצר", אותה כתב ירון אדלשטיין בשיתוף עם דלית מילשטיין, הבמאית והמנהלת של תיאטרון "נוצר", בתו של ההיסטוריון הצבאי אורי מילשטיין, שגם ביימה את ההצגה.

הגיבור הצבאי והפוליטי שדמותו מהדהדת ב"הר" הוא אריק שרון, דמות שזכתה לאורך עשרות שנים להתייחסויות  קיצוניות בציבוריות הישראלית, לכאן ולכאן. דמות הלוחם הגיבור, ומן הצד השני המפקד השנוי במחלוקת, איש המשפחה, הפוליטיקאי שזכה לאהבה ולשנאה ציבורית כאחד, והאיש שסיים את חייו באופן כל כך בלתי צפוי כששקע לתרדמת של שנים, הם בדיוק החומרים שמהם עשויות מיתולוגיות.

את "הר" בנו אדלשטיין ומילשטיין כטרילוגיה, שלושה מחזות הקרויים "הכתרה", "מלוכה" ו"הדחה", בערב אחד. בגרמניה זכה המחזה בפרס במסגרת תחרות theatre stuckmarket, שם גם קצר שבחים כשהועלה בגרסה מקוצרת.

חמישה לוחמים, כל אחד מהם מייצג פן בישראליות

"זה מחזה שמורכב משלושה מחזות שמתעסקים בנקודות זמן בהיסטוריה הצבאית", מספר ערן בוהם, המשחק את דמותו של "בשר" בשלושת המחזות. "אירוע קיביה מתחילת שנות החמישים, שהוביל בסופו של דבר להקמת יחידה 101, שזו הסיירת המובחרת הראשונה של הצבא, המחזה השני מתעסק בקרבות החווה הסינית, והשלישי מתכתב באופן רופף עם האירוע במלחמת לבנון השנייה שבו יחידת מילואים ישבה ליד משגב עם וחיכתה וחיכתה שיכניסו אותם פנימה, ובסוף הם חטפו טיל, מה שקרה גם ב'צוק איתן' ואולי גם בעוד מלחמות שאני לא זוכר כרגע.

"באופן יותר מפורט זה סיפור של חמישה לוחמים שכל אחד מהם מייצג פן בישראליות. אחד זה 'הר', שהוא המנהיג, 'חיוך', שהוא הסגן שלו ואחר כך תופס את הפיקוד במקומו, 'עיניים', שהוא יפה הנפש במידה מסוימת, 'התפרצויות', שהוא הרוצח האכזרי, השש אלי קרב, שמחפש את המלחמה וחי בשביל האקשן, ו'בשר', שהוא בשר התותחים, הרוב הדומם שעושה את מה שאומרים לו בלי לשאול יותר מדי שאלות, בהנחה שמי שאומר לו מה לעשות יודע את מה שהוא עושה.

"כל הדמויות האלה עוברות בין שלושת המחזות ביחד, כשיש כל מיני אינדיקציות כאילו הם התבגרו, אבל בעקרון אנחנו ממשיכים לשחק את אותן דמויות שהנחנו להן את היסוד במחזה הראשון, והם יוצאים כל הזמן לקרבות האלה, וכל הזמן בתחושה שהפעם הם יעשו את זה יותר טוב מבפעם הקודמת, ולא תמיד יוצא להם".

מעניין שבכל ההסבר הזה לא הזכרת עד עכשיו את השם אריק שרון, שהוא בכל זאת ההדהוד המשמעותי המקשר בשלושת המחזות

"נכון. המחזה מבוסס על אירועים שאריק שרון היה שותף להם, אבל הוא לא על אריק שרון. זה לא התפקיד שלי להחליט על מה המחזה, אלא של הקהל, אבל מבחינתי זה מחזה על דמויות שתקועות במלחמה שהן לא תמיד מבינות על מה היא, וגם המנהיגים, לצורך זה אריק שרון, שלא תמיד ברור להם בשביל מה המלחמה".

ואני ממשיכה לשער שגם הדמות שקרויה "הר" מחוברת לדמות של שרון

"בהקשר מסוים ההר זה אריק שרון".

ובכל זאת, מול גלריית הגנרלים הישראלית, לקחת את שרון זה לא כמו לקחת את מוטה גור. אריק שרון מסמל באופן מאוד חד משמעי את הדמות השנויה במחלוקת

"נכון שזה לא מוטה גור ולא בר לב, שרון הוא בהחלט דמות מיתית, אבל המחזה הוא לא עליו, הוא עלינו. השאלה העיקרית שהמחזה הזה שואל, בעיני, היא את מי אנחנו בוחרים למנהיג, האם הסיבות שבגללם אנחנו בוחרים בהם למנהיגים הן רלבנטיות, האם המנהיגים שאנחנו בוחרים בעקבות הכריזמה שלהם הם המנהיגים הטובים או שאולי כריזמה זה לאו דווקא תכונה שנזקק לה מנהיג, אלא יותר חשובים דברים כמו ניתוח נכון של המצב, ראייה קדימה, דברים שאנחנו בוחרים להתעלם מהם לפעמים, והאם המלחמה שאנחנו נלחמים היא רלבנטית.

"שוב, זה בעיניים שלי, אבל השאלה העיקרית שבעיניי המחזה שואל היא האם המנהיגים שאנחנו בוחרים בהם הם המנהיגים שראויים להנהיג אותנו".



הר-1-צילום-ניקול-דה-קסטרו.jpg
הר (צילום: ניקול דה קסטרו)






"יש דברים שזכרתי מהשירות הצבאי שלי"

הסיטואציות הבימתיות מוכרות לך, באופן אישי, גם מהשירות הצבאי שלך?

"הייתי חייל קרבי, ובמידה מסוימת תרמתי, יחסית, מהניסיון שלי להצגה. לא שהייתי המתאם הצבאי שלה, אבל פה ושם יש עוד דברים שזכרתי מהשירות הצבאי שלי, וזה עזר. חלק מהדברים מוכרים לי מהשירות שלי.

"האימה, חוסר הבהירות, זה שעל הבמה אנחנו נמצאים בסיטואציות שאנחנו לא באמת יודעים מה אנחנו עושים שם, לא בתור שחקנים, אלא בתור דמויות שלא ברור להן מה הן עושות ולמה הן עושות. אז אני מכיר את זה, כן. הניסיון הקרבי שלי לא עשיר, אבל פה ושם הרגשתי מה זה הפחד של לא לדעת איפה אתה ולמה אתה ואם זה חברים שלך יורים או שיורים עליך. לא יותר מדי, הייתי די בר מזל, אבל פה ושם".

מהבחינה הזו, של עיסוק בנושא צבאי, איזו משמעות יש לעובדה שבמאית ההצגה היא אישה?

"יש לזה משמעות זה בטוח. האם זה יתרון או חסרון, אני לא יודע. לעתים תוך כדי החזרות היה נדמה לי שזה חסרון, שמשהו חסר לה בהבנה של ההוויה הגברית, אבל יכול להיות שבסופו של דבר זה דווקא יתרון, בגלל שהיא לא שבויה בכל מיני קודים של התנהגות, ודברים כאלה, אז דווקא אולי המבט שלה מבחוץ כן נתן לה יתרון. לא יודע. את זה הקהל צריך להחליט".

חיפוש ארוך וסיזיפי

בוא נדבר קצת על תהליכי העבודה על ההצגה, כדי להבין דרך זה את האופי של תיאטרון "נוצר"

"התהליך היה ארוך, סיזיפי ומתיש. הרבה אנשים לא עמדו בו. יש חמש דמויות, כרגע חמישה שחקנים משחקים אבל היו עוד ששה בדרך, רובם פרשו בעיקר בגלל שלא עמדו בחיפוש הארוך והסיזיפי שעברנו, שמאפיין את העבודות של 'נוצר'.

"זה פחות מאפיין את דרך העבודה של התיאטרון הממוסד, ויש שיגידו הממוסחר, שם פחות מחפשים לעומק. שם יש במאי שבא, הרבה פעמים הוא יודע פחות או יותר מה הוא רוצה, ההנהלה של התיאטרון אומרת לו מתי הוא צריך לצאת עם ההצגה ויש לו מסגרת פחות או יותר קבועה. פה, יצאנו עם כוונות מסוימות, אבל תוך כדי עבודה, כשהתברר שצריך לחפור עוד ועוד ולא כל האנשים התאימו לתהליך הזה, אז התהליך התארך. אחרי שהתגבשנו לצוות התחלנו בקריאה מול קהל, שמענו את דעתם ואז נכנסנו לתהליך של החזרות".

זה לא נשמע לי שגרתי, להתחיל בקריאה מול קהל ולשמוע את דעתם. מה נתנה לכם הדעה הזו, ספציפית ל"הר"?

"קודם כל, דלית מילשטיין הזמינה חברים של אבא שלה. את יודעת, אבא שלה הוא היסטוריון צבאי שמאוד נעזרו בו בכתיבת המחזה, אז היא הזמינה חברים שלו כדי לשמוע את דעתם על כמה המחזה הוא אכן אותנטי.

"דלית וירון כתבו לאורך תקופה מאוד ארוכה, מחזה מאוד שאפתני, טרילוגיה, שמעבר לזה שהיא מתכתבת עם ההיסטוריה הישראלית היא מתכתבת עם המיתולוגיה של התיאטרון, עם 'אדיפוס', עם 'מחכים לגודו', אז היינו צריכים לשמוע חוות דעת. למרות שאני, באופן אישי, התאהבתי במחזה מהרגע הראשון. מהפעם הראשונה שנתנו לי לקרוא את זה אמרתי, אני רוצה להיות בפנים. אחרי ההקראה נכנסנו לתהליך חזרות, וגיבשנו את שפת התנועה של המחזה".

איך מגבשים את שפת התנועה?

"עושים ניסיונות. הולכים, הרבה הולכים במחזה, אז היינו צריכים למצוא פתרון איך הולכים על במה של שמונה מטר כך שזה ייראה כמו מסע של עשרים קילומטר. אז מנסים. ויש נגיד סצנה שקורית בין סלעים וצוקים שקשה לעבור אותם, אז היינו צריכים לחפש איך עושים את זה, או להסתתר מאחורי מחסות, והיינו צריכים למצוא איך עושים את זה בצורה שהיא גם ברורה לקהל, אבל גם שלא נצטרך לבנות בולדרים על הבמה, סלעים גדולים שנסתתר מאחוריהם. מעבר לזה עשינו גם איזשהו תחקיר היסטורי, גם על יחידה 101 וגם על מלחמת יום כיפור, אלה שתי הנקודות שיותר התעסקנו איתן מבחינה היסטורית".



הר-2-צילום-ניקול-דה-קסטרו.jpg
הר (צילום: ניקול דה קסטרו)





"יש ביקורת על הרבה דברים אבל אין סימון אשמים"

בתוך כל הסיפור הזה קיבלתם גם תגובה ממשפחת שרון?

"עומרי שרון הוא חבר ילדות או נערות של דלית, והוא היה מודע לתהליך. הוא מאוד אוהב את ההצגה".

למרות חלק מהעמדות של אורי מילשטיין, כשמחברים מושגים כמו "תיאטרון לא ממוסד" ו"אריק שרון", מצפים למבט ביקורתי

"אני חושב שההצגה מאוד ביקורתית".

אז איך אתה מסביר את האהבה של עומרי שרון להצגה?

"לא יודע. אין לי הסבר. אבל אריק שרון לא יוצא רע. הוא יוצא, כמו הרבה אנשים, בנאדם שהנסיבות, או האמונה שלו, או האידיאולוגיה שלו, הובילה אותו. זה נכתב בעין ביקורתית, בוודאי, אבל המטרה לא הייתה להגיד 'אריק שרון הוא רע וכולנו קורבנות שלו'. אני לא יודע אם הייתה מטרה בכלל. אני חושב שכשיוצאים לדרך מגדירים איזו מטרה אבל לא תמיד זו אותה מטרה שמגיעים אליה בסוף. אצלנו הסוף הוא שיש ביקורת על הרבה דברים, אבל אין סימון אשמים.

"חשוב לי להגיד שזו, אמנם, הצגה למיטיבי לכת", מוסיף בוהם. "הצגה של שעתיים וחצי, בלי הפסקה, יש שתי הפסקות מתודיות באמצע, שבהם הקהל מקבל קצת כיבוד ושתייה שאנשי התיאטרון עוברים ומחלקים..."

כיבוד ושתייה שאנשי התיאטרון מחלקים?

"כן. גם בכניסה לתיאטרון יש יין ויש קפה. שתדעי שבתיאטרוני הפרינג', בניגוד לתיאטראות הממוסדים והממוסחרים שרוצים להוציא ממך כמה שיותר כסף, ובהם המזנון עולה לפעמים יותר מההצגה עצמה, אז בהצגות הפרינג', גם אצל ניקו ניתאי וגם ב'נוצר', מארחים אותך, ונותנים לך לפעמים קפה ולפעמים בייגלה ולפעמים אפילו כוס יין.

"אבל למרות שזו הצגה לאנשים שלא מחפשים בידור קל אלא מחפשים אתגרים, זו הצגה קומוניקטיבית. זו הצגה שגם אנשים שלא אמונים על תיאטרון יכולים לשבת ולהבין ושיהיה להם מעניין ולא יסתכלו על הפנסים ויגידו, מה לעזאזל רוצים מאיתנו. זה תיאטרון מאתגר, אבל לא מנוכר, לא מנותק. זו בהחלט הצגה קומוניקטיבית ואני מקווה מאוד שהיא תהיה להיט היסטרי. את יודעת שיש 62 מקומות באולם...

"זה אולם שנמצא בקצה בת ים, באזור התעשייה, בהאנגר שהיה פעם של פיקוד העורף ועיריית בת ים הקצתה אותו למתחם תרבות שכולל, פרט ל'נוצר' גם את 'כלים', בית ספר למחול, והאולם עצמו הוא חלק מהתפאורה, והקהל הוא חלק מהעניין. לא שהוא יכול למצוא את עצמו על הבמה, חס וחלילה, הוא בהחלט יושב באזור נפרד, אבל כל המתחם שאנחנו משחקים בו הוא חטיבה אחת". 
  

"הר" תעלה ביום שלישי, 25 בנובמבר 2014  ב-20:30 וביום חמישי, 27  בנובמבר ב-20:30 בבית תיאטרון נוצר בבת ים. קבלת פנים עם כוס יין ובתום ההצגה בירה וחברותא בחצר התאטרון בחסות בירה נגב- בירה בוטיק. כרטיס: 90 ₪. הנחות לתושבי בת ים, חיילים, סטודנטים, גמלאים וקבוצות. טל' להזמנת כרטיסים 03-6350772. 


למועדי מופעים >

18/11/2014   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. חזיתי בהצגת הרצה, ובשבוע הבא
ראומה , (19/11/2014)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע