סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: נחום מוכיח עולים השבוע: קינגסמן ועוד
 

 
 
קולין פירת' בקומדיית אקשן קומיקסית מבריקה, חמישים גוונים של אפור ועוד


"קינגסמן: השירות החשאי" (אנגליה 2015)
 
קומדיה-אקשן. סרטו של מתיו ווהן, בהשראת הקומיקס מבית "אייקון קלאסיקס", שבבעלות "מארוול".
 
בפעולה אי-שם במזרח התיכון מוצא את מותו איש שירות חשאי בריטי, ארגון שסיפור הכיסוי שלו הוא חנות מותגי הלבוש האקסקלוסיבי "קינגסמן". כשגלאהד (קולין פירת'), חברו, בא לנחם את אלמנתו, הוא מפקיד בידי בנו הקטן קמע שמאחוריו מספר טלפון, שבצירוף קוד מילולי יוכל בעת צרה לפנות לשירות.
 
17 שנה לאחר מכן, הבן, אגזי (טארון אגרטון), שהפך לנער רחוב בעייתי,  נעצר. הוא מתקשר למספר שקיבל בילדותו ומחולץ מתחנת המשטרה על ידי גלאהד. זה מציע לו להיכנס לתוכנית הכשרה של השירות וחושף בפניו את נפלאות "קינגסמן".
 
יחד עם עוד קבוצת צעירים מתחיל אגזי קורס הכשרה מסוכן, בתקווה להיות הקינגסמן הבא. בהמשך יתברר לו שבחיים האמיתיים העניינים הרבה יותר מסובכים, בייחוד כשולנטיין (סמואל אל ג'קסון), ארכי פושע עתיר ממון, מתוחכם ובעל מזימה נכלולית ממולחת להשתלטות על מוחות כל האנשים בעולם, באמצעות הטכנולוגיות החדשות. עם מייקל קיין, מארק סטרונג. 129 דקות.          
 
קומדיית האקשן המבריקה ביותר של 2015. עד עתה. ווהן הוציא תחת ידיו אינטרפרטציה קולנועית יצירתית לקומיקס שממנו שאב את הסיפור. הסרט מסוגנן ומוקצן בהתאם, כשהבמאי לא נותן לך לשכוח שהדמויות לקוחות מפורמט החוברת המצוירת. סצנות האקשן פנטסטיות, מוגזמות וקורעות מצחוק. ניכרת כאן מחווה פארודית ברורה ומיידית לסרטי ג'יימס בונד, בעיקר אלה הוותיקים והקלאסיים יותר בסדרה, בהם גילמו את סוכני הוד מלכותה שון קונרי ורוג'ר מור האלגנטיים. יש כאן גם הדים לנראטיב הפרוע וחסר השליטה של סדרת סרטי "אוסטין פאוארס". שורה תחתונה: אחת ההפתעות הנעימות בקולנוע בזמן האחרון.   

   



קינגסמן01-יחצ.jpg
קינגסמן (תמונת יחסי ציבור)


 "אולי בכל זאת" (אירלנד-קנדה 2013)
 
דרמה. סרטו של מייקל דווס. וואלאס (דניאל רדקליף), מיוסר ומדוכדך מכישלון מערכת היחסים שלו עם האקסית שבגדה בו, נענה להצעת חבר ומגיע למסיבה, לאחר כשנה שלא יצא מהבית. הוא פוגש שם במקרה את צ'נטרי (זואי קאזאן). לאחר עוד מפגש מקרי ביניהם בבית קולנוע, שבו היא מגלה לו שיש לה חבר קבוע, בן (רפא ספול), השניים מחליטים להישאר ידידים.
 
השניים מרבים להיפגש, בזכות העובדה שהחבר של צ'נטרי מאוד עסוק בקריירה שלו ואף מבלה בעטיה לא מעט בחו"ל. וואלאס וצ'נטרי הופכים במרוצת הזמן לידידים הכי טובים ונאמנים זה לזה. ועדיין, מעל הקשר האפלטוני הזה מרחפת השאלה המסקרנת, האם יש סיכוי כלשהו שיתהווה ביניהם מתישהו משהו אחר? 98 דקות.      
 
עוד סרט בז'אנר הדי שכיח, "חברים טובים, אבל מה עם רומנטיקה?". הכל זורם כאן בנעימים. מערכת יחסים נבנית אט אט, מפרטים קטנים, בין גבר ואישה צעירים שהחליטו שהם רק חברים טובים ומפתחים כימיה אפלטונית בינאישית מנצחת. הבמאי דווס מרכיב שלד סיפורי חביב של סיפור ידידות מתוק. עומדים לרשותו שני שחקנים נחמדים, שנראים כמו החנונים של השכבה. הכל כאן כל כך מקסים, שזה בסדר. אבל זה הכל. אין כאן שום מומנט מרגש באמת. זוהי דרמה רומנטית שבלונית, די סתמית למען האמת, שבאותה מידה שאפשר לראות אותה ביומית עם פופקורן וקולה, אפשר גם לוותר עליה.      

   

 
"הקומה ה-7" (ספרד-ארגנטינה 2013)
 
דרמה-מתח. סרטו של פאצ'י אמזקואה. סבסטיאן (ריקארדו דארין) הוא עורך דין פלילי, הגר בבואנוס איירס. הוא גרוש ומחלק את המשמורת על בנו ובתו עם גרושתו. באחד הבקרים הוא מגיע, כהרגלו, לבית גרושתו שבקומה השביעית באחד הבניינים רבי הקומות בעיר, כדי לקחת את ילדיו לבית הספר.
 
הילדים מפצירים בו לערוך איתם תחרות: הם יירדו ברגל והוא במעלית ונראה מי יגיע ראשון למטה. סבסטיאן יורד במעלית ובהגיעו לקומת הקרקע ילדיו טרם הגיעו. הוא ממתין להם כשהוא בטוח שעוד רגע יופיעו, אבל זה לא קורה. הילדים נעלמו בין הקומה השביעית וקומת הקרקע כאילו בלעה אותם האדמה. הוא מתחיל לחפש אחריהם בעזרת השוער, קומה אחר קומה. ואף שואל חלק מהדיירים האם ראו את הילדים. אלא שהם לא נמצאים, והאב אובד העצות פונה לעזרת אחד הדיירים בבניין, העובד כשוטר, ואף מזעיק לבניין את גרושתו, ממקום עבודתה.
 
נפתח חיפוש קדחתני אחר הילדים האבודים ואף אפשרות לא נשללת, כולל ניסיון של איש העולם התחתון שסבסטיאן מנהל משפט נגדו, לסחוט אותו. 88 דקות.     
 
מותחן אפקטיבי למדי, המכיל את כל הרכיבים הז'אנריסטיים שמתאימים לתבשיל. ריקארדו דארין ("הסוד שבעיניים") הוא שחקן מצוין שאפשר להטיל עליו את המשימה להחזיק סרט כזה כמעט לבד, והוא עושה זאת באופן מושלם. הבעיה העיקרית של הסרט היא שהוא שטחי ונטול כל עומק רגשי. אין בו שום רובד נוסף, פסיכולוגי, חברתי או פוליטי. פשוט תרגיל בבניית מתח – שאמנם עובד, אבל זה לגמרי לא מספיק.     

  

  

 
"חמישים גוונים של אפור" (ארה"ב 2015)
 
דרמה. סרטה של סם טיילור-ג'ונסון, בהתבסס על הספר הראשון בטרילוגיה  האירוטיים של אי אל ג'יימס. אנסטסיה סטיל (דקוטה ג'ונסון), סטודנטית לספרות, יוצאת לראיין את כריסטיאן גריי (ג'יימי דורנן), יזם צעיר ומצליח.
 
הוא מבריק ויפה תואר, ואנסטסיה מסתחררת ממנו מייד, מאבדת את שיווי משקלה ונמשכת אליו בטירוף. היא תמימה למדי ובעל ניסיון מוגבל בסקס, אבל דווקא עובדה זו גורמת לו להימשך אליה. מהר מאוד הוא סוחף אותה לעולם מיני חסר מעצורים. היא מתמכרת ומתמסרת למשחקי השליטה הסאדו-מזוכיסטיים ולסחף החושים שהוא מציע לה. עם ריטה אורה. 125 דקות.  

  

 



12/02/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע