סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2021 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
28293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון הצגת ילדים בשלוש שנות עבודה
 

 
 
מבחינה דרמטורגית תיאטרון לילדים לא שונה מתיאטרון למבוגרים. אם אתה רוצה שילדים ייהנו ממנו ויאהבו אותו, אתה צריך שהמחזה יהיה כתוב היטב, עם קונפליקט, עם עלילה, עם היגיון, זאת אומרת שההשקעה פה היא אותה השקעה ועם אותם עקרונות"
יוצר הצגת הילדים "בן לי ותות" (שבת במוזיאון ת"א) מקדיש לכל הצגה זמן התבשלות ממושך. שיחה


לאחר שנה של מופעי הרצה מוזמן קהל הילדים והמשפחה כולה להצגה "בן לי ותות" (גילאי 9-4), על פי סיפורו של ג'יימס הריוט, בעיבודו ובביצועו של המחזאי, הבמאי והשחקן דרור רינצלר, שעל הצגה נוספת שלו, "דוד וגוליית", כתבתי פה כבר בעבר.

"הריוט הוא סופר אנגלי מאוד ידוע, שהיה גם וטרינר", מספר רינצלר, "שהידוע בין הספרים שכתב הוא 'כל היצורים גדולים כקטנים'. 

"עשיתי עיבוד חופשי לסיפור שלו על ילד בן עשר שהוא מה שנקרא 'שונה-שכיח', שלא כל כך מסתדר עם העולם, שרב עם הילדים האחרים, שיש לו בעיות. עד שבדרך מקרה הוא פוגש כלב, ומכאן מתחיל סיפור של חברות בינו לבין הכלב הזה, והחברות הזאת משנה אותו ומצליחה לחבר בינו לבין שאר העולם. כמובן שבדרך הוא עובר כל מיני הרפתקאות, וצריך לעשות כל מיני דברים כדי לעזור לכלב  בעצם".

ילד שהכל אצלו זה אישי נגדו

למה בחרת לעבד דווקא את הסיפור הזה, איפה הוא מתחבר  אליך באופן אישי?

"מדובר, בעצם, על סיפור אנושי, שבמקור הוא מאוד מרגש ולמען האמת גם מאוד עצוב, אבל אני עשיתי לזה עיבוד שיהיה יותר ניתן לעיכול על ידי ילדים קטנים. מעבר לזה שאני מאוד אוהב בעלי חיים, יש פה סיפור אנושי, מרגש, על קשיים אנושיים, על ילד שמאוד קשה לו, משהו שמעורר הרבה הזדהות".

לך יש ילדים?

"אין לי ילדים, ואני גם לא הייתי ילד כזה, אני חייב לומר, והייתה לי באמת הרבה עבודה, בעיקר בתחום של המשחק, להיכנס לדמות של הילד הזה ובאמת להבין אותו, למרות שאני נתקל בעבודה שלי בלא מעט ילדים כאלה, כי אני מסתובב הרבה בבתי ספר ובגנים ומופיע בפני ילדים, ואני רואה המון ילדים כאלה. אז גם לקחתי ממה שאני רואה, וגם לקחתי מהתייעצות עם אנשי מקצוע, וגם חיפשתי בתוך עצמי איפה אני מתחבר, איפה כן יש לי מצבים רגשיים כמו של הילד הזה. הצלחתי למצוא, בסופו של דבר".

תן לי דוגמה למצב אחד כזה שלך שמצאת

"תראי, הילד הזה, הוא נעלב מהר מאוד, זאת אומרת, הוא מרגיש שהכל זה אישי נגדו, ואם הוא, נגיד, מציע לילדים לשחק משחק והם לא מקבלים את זה, כמובן שהוא מיד נעלב מזה, מסתגר בתוך עצמו, ויוצא ממנו איזה אנטגוניזם כלפי הילדים האחרים. יוצא ממנו משהו כאילו אגרסיבי כלפי הילדים האחרים כתוצאה מההיעלבות הזאת שלו.

"זה קורה גם לי מדי פעם ואני חושב שזה קורה לכולם, כל אחד בתחום שבו הוא רגיש, מרגיש שאם קורה שם משהו הוא נעלב ומרגיש שזה אישי נגדו, ושזה לא בסדר, וזה מוציא ממנו כעס עצום כלפי העולם או כלפי מישהו או משהו ספציפי, וזה לא תמיד מוצדק, בואי נהיה כנים. זה הרבה פעמים מצבים מאוד סובייקטיביים. אז הצלחתי למצוא את המצבים האלה גם אצלי".

תשמע, אני עד היום מזכירה לעצמי כל פעם מחדש שהחיים זה לא אישי נגדי...

"בדיוק. מסתבר שזה קורה לכולם, רק שלכל אחד בתחומים שונים, את יודעת. אז לפעמים, כשאתה מסתכל על ילד כזה, אתה בא אליו בטענות של 'מה אתה נפגע', ואתה לא מבין את התגובה האגרסיבית שלו כלפי הילדים האחרים או כלפי המורה או כלפי כולם, בעצם. אבל אם אתה עושה איזשהו סוויץ' לעצמך אתה מגלה שאיפה שזה נופל על דבר שחשוב לך, יש לנו תגובות מאוד דומות של כעס.

"אצל ילדים מהסוג של בן-לי זה אולי קורה בתדירות קצת יותר גבוהה, ברמת אינטנסיביות יותר גבוהה. הוא עדיין ילד. קשה לו לשלוט ברגשות המתפרצים האלה".


דרור-רינצלר-יחצ.jpg
דרור רינצלר

ליצור תיאטרון בלי זמן קצוב

את ההצגות שלו יוצר רינצלר בתיאטרון שהקים, "תיאטרון נוח", המוגדר כתיאטרון בוטיק בעל רמת גימור גבוהה, ואת השפה התיאטרונית שלו הוא מאפיין בשימוש בבובות ובמגזרות נייר ייחודיות, המשוות להצגות שלו נופך אחר.

"המטרה שלי בהקמה של התיאטרון הזה הייתה שאני אוכל לעבוד על ההצגות הרבה זמן", הוא מספר, "כי אני כבר הרבה שנים במאי ומחזאי בכל מיני מסגרות, ואני חייב לומר שהרבה פעמים יצאתי מתוסכל מעבודה במסגרות שונות, שמטבע הדברים, שמות לך זמן קצוב לעשות את ההצגה, ואני הרגשתי שהזמן הזה אף פעם לא מספיק לי. תמיד התוצאה הייתה לא כפי שהייתי רוצה שהיא תהיה, אם היה לי יותר זמן, ולפעמים גם יותר אמצעים, והחלטתי שאני מקים תיאטרון שבו אני לא תלוי בשום מסגרת, ואני מקציב לעצמי את הזמן ואת האמצעים".

ההצגות שלך הן תמיד הצגות יחיד?

"זה קשור לזה, גם בגלל שזה לא פשוט למצוא שחקנים שאפשר לעבוד איתם שלוש או ארבע שנים על הצגה, וזאת הייתה המטרה פה, שאני באמת אוכל לעבוד על הצגה כמה שאני מרגיש שצריך לעבוד עליה, ולפעמים לקחת הפסקה, אם צריך, ולחזור. עבדתי על שתי הצגות, 'דוד וגוליית' ו'בן-לי ותות', משהו כמו שלוש שנים על כל הצגה, עם המון השקעה, והמון מחשבה, וגם, אני חייב לומר, השקעה כלכלית לא קטנה, ולשמחתי זה הוכיח את עצמו והקהל בהחלט מרגיש את ההשקעה, שם לב ואוהב את זה ונהנה מזה.

"עם 'בן-לי ותות' אני רץ כבר שנה, אבל זו הייתה שנת הרצה, וזו הייתה עבודה מאוד קשה. אם ב'דוד וגוליית' יש סיפור מאוד קומיקסי של הרפתקאות ושל טוב ורע, פה יש דרמה רגשית, ולא פשוט להעביר דרמה רגשית דרך בובות, שההבעה שלהן מוגבלת.

"הייתי צריך לבדוק את זה ולעשות שינויים תוך כדי,  וזו הייתה ממש עבודת בילוש להבין מה הבעיות ואיך אני פותר אותן, וזה היתרון של התיאטרון שלי, שאני אוהב לעשות את זה, ויכול לעשות את זה".

דמויות שטוחות מצוירות

איך באמת נראות ההתמודדויות של תיאטרון עצמאי לילדים, בתוך תעשיית הילדים הכל כך מפותחת כאן בארץ, על תחומיה השונים?

"קודם כל, בתחום הזה של תיאטרון לילדים יש אפשרות להתפרנס. צריך להבין, זה התחום היחיד בתיאטרון שבו אתה יכול להיות עצמאי לחלוטין ולהתפרנס. זה לא קיים, נגיד, בתיאטרון למבוגרים. התחום הזה מחולק לפלחים שונים.

"אני הולך על פלח של הצגות קטנות, ליישובים כמו קיבוצים ומושבים, שהיום מביאים הצגות, וזה דבר שהולך ומתעצם, הולך וגדל. יותר ויותר יישובים רוצים להביא תרבות לתוך היישוב עצמו. הם לא יכולים להביא הצגות גדולות להופיע בבית-העם שלהם, גם כי אין להם תשתית טכנית, וגם כי אין להם תקציב לזה, אז פה יש יתרון לתיאטראות קטנים ועצמאיים. אותו דבר בבתי ספר ובגני ילדים. כך שיש דווקא יתרון לכך שאני הצגה קטנה ולא יקרה, יחסית".

העבודה שלך עם בובות ומגזרות נייר שונה מזו שאנחנו מכירים מתיאטראות בובות, למשל

"זה לא תיאטרון בובות פרופר, אלא תיאטרון שמשלב עבודה עם סוג מסוים של בובות שטוחות, וגם מסכות, וגם כמובן עבודת משחק רגילה. במהלך העבודה שלי חיפשתי איזו שהיא שפה תיאטרלית מיוחדת וככה הגעתי לנושא הזה של תיאטרון נייר, שהוא בעצם תיאטרון מאוד עתיק. זה התחיל כמין משחק, או צעצוע, שהילדים היו קונים, מודפס, ואז גוזרים את זה בבית בעצמם, מקימים תיאטרון קטן בעצמם ומשחקים את ההצגה בעצמם.

"אחר כך זה התפתח לצורה יותר מקצועית, וזה תמיד היה תיאטרון מאוד קטן כזה, בקופסה, ומאוד פרימיטיבי, עם דמויות שהיו זזות רק ימינה ושמאלה, בלי להזיז את הפה או את אברי הגוף. אני לקחתי את זה כמה צעדים קדימה, ולקחתי את הדמויות האלה שהן שטוחות ומצוירות, גם אצלי, אבל עשיתי את זה גם יותר גדול ויותר ויזואלי, וגם עם דמויות מורכבות יותר, שמזיזות את הפה, מדברות, מזיזות ידיים, זאת אומרת הן דינמיות. יש פה פטנטים וכל מיני תנועות מיוחדות, והבעה מיוחדת של הבובות".

   

"זה לא שונה מתיאטרון למבוגרים"

ציינת קודם אנשי מקצוע שעבדו איתך על ההצגה

"קודם כל, יש שני חברי ילדות שמלווים אותי לכל אורך הדרך, יובל קדם מסטודיו גלילאו, שבונה, למעשה, את כל התפאורה והבובות ואת כל הפטנטים והקסמים והאפקטים הטכניים שקיימים בהצגה, וחברת ילדות נוספת, אנחנו מין שלישייה כזו, ששמה מלי קסלר, והיא עוסקת בטיפול בילדים עם לקויות בשפה החברתית, והיא עוזרת לי מאוד. היא גם אמנית בעצמה, והיא מאוד עוזרת לי בבנייה וביכולת להבין יותר טוב את הדמויות ואת הילדים שאותם אני מציג. עוד חשוב לי לציין את המאיירת הדס שדה, שאיירה את כל התפאורה של ההצגה, ואת כל הדמויות".

אמרת קודם שאין לך עדיין ילדים, ומעניין אותי מה מוביל אדם למקד את עצמו ככה בתחום הזה של עולם הילדים, מאיזה מקום זה בא?

"למרות שאין לי ילדים, הילד שבתוכי חי וקיים ותוסס כל הזמן ויש לי קשר מצוין עם ילדים. גם כשעשיתי תיאטרון למבוגרים היו בו תמיד אלמנטים של פנטזיה ושל אגדה, של משהו שפונה לילדים. אני מאוד אוהב את זה. אני מוקסם מתיאטרון ומפנטזיה ומסיפור שקורם עור וגידים, גם בקולנוע וגם בתיאטרון, כמו שילדים מוקסמים ממנו.

"מבחינה דרמטורגית תיאטרון לילדים לא שונה מתיאטרון למבוגרים. אם אתה רוצה שילדים ייהנו ממנו ויאהבו אותו, אתה צריך שהמחזה יהיה כתוב היטב, עם קונפליקט, עם עלילה, עם היגיון, זאת אומרת שההשקעה פה היא אותה השקעה ועם אותם עקרונות.

"אני מאוד אוהב את זה, ואני גם מאוד נהנה מהקהל הזה, שהוא באמת קהל שנותן פידבק מיידי, אמיתי, רגשי, וצריך לזכור שגם מבוגרים באים ורואים הצגות ילדים, ואני פונה גם למבוגרים. יש רובד שפונה רק למבוגרים ורק הם אלה שמבינים אותו, כי צריך שגם המבוגרים ייהנו ויאהבו את ההצגה".

 

"בן לי ותות" תעלה בשבת, 25 באפריל 2015 ב-11:00 במוזיאון תל אביב לאמנות. טל':  03-6077020. 


למועדי מופעים >

14/04/2015   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע