סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2021 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
28293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון צלילי הקסם של ניצה שאול
 

 
 
את יודעת, יש המון פנסיונרים שבאים, בלי ילדים, לקונצרטים האלה. זה מדהים. ואני ממש מקפידה שהכל ינוגן כמו שצריך, שהזמרים יהיו טובים ומעולים, והרקדנים מעולים, וכשילדים מקבלים מצוינות הם מאושרים. הם הולכים אחר כך עם המלווה הביתה, אבא, אמא, סבא, סבתא, ויש להם על מה לדבר, כל אחד ברמה שלו. מעל כל זה יש את המוזיקה הזו, שהיא נצחית והיא כובשת"
סיפורי ילדות של 50 מלחינים שונים כבר עלו על במת הסדרה  "צלילי קסם". שיחה עם ניצה שאול


השם ניצה שאול שולח את הבוגרים יותר בין הקוראים היישר לסרט "גבעת חלפון אינה עונה", אחד הידועים מתוך סרטים ישראלים מוכרים רבים בהם כיכבה.

למרות הקריירה המרשימה שיצרה במשך השנים, הכוללת, בין השאר, גם תפקידים ראשיים בלונדון ובארץ בסרטים ובטלוויזיה, נדמה שבשנים האחרונות מזוהה שמה בעיקר עם הסדרות הקלאסיות שלה – תרתי משמע – לילדים, "צלילי קסם".

כ-18 עונות כבר מאחוריה של שאול, עם הסדרה שאותה הגתה, ובה היא כותבת, מביימת ומבצעת מופעים המוקדשים לילדותם של המלחינים הקלאסיים הגדולים. היא כתבה כבר על חמישים מלחינים וז'אנרים מוזיקליים להצגות הסדרה לאורך השנים, ולצדם תשעה ספרי ילדים הנגזרים גם הם מהסדרה הבימתית.

לגילאי ארבע עד שמונים

חמישה מופעים שונים מועלים בכל עונה של "צלילי קסם" - מבית היוצר של האופרה הישראלית, בשיתוף זיו בן, שמיים הפקות - בתחילה באופרה הישראלית, ומשם לסיבוב ארצי מתמשך. לאחר שלושה מלחינים שונים שנחשפו אליהם הצופים בעונה הנוכחית, מגיעה תורם של ז'אק אופנבך, מלך האופרטות, וצ'רלי צ'פלין.

"שפם, זקן וריקודי קאן קאן!", מביא את סיפור ילדותו של מלך האופרטות, ז'אק אופנבך, שהתגלה, להפתעתה של שאול, כילד יהודי ממוצא גרמני, שמצא עצמו מוביל מהלך של שמחה במוזיקה הידועה כל כך שיצר, אשר הייתה מזוהה יותר מכל עם האווירה הפריזאית של המאה ה-19.

אחריו בסדרה המופע "עין בוכה ועין צוחקת - סיפורו של האיש הקטן והמצחיק ביותר בעולם, צ'רלי צ'פלין". לצדה של שאול על הבמה להקת הרקדנים "סבוטאז'" עם הכוריאוגרף דימיטרי ברכוב, הזמרת הדר עטרי, ורביעיית מיתרים ופסנתר.

"אני חושבת שהרצון הזה להעניק נתקל במישהו שרוצה לקבל, ממש בספקטרום של כל הגילאים האלה, מארבע ועד שמונים", מנסה שאול להסביר את ההצלחה הכל כך מבוססת של הסדרה.

"מכיוון שאני באמת מקפידה, אני נלחמת על זה שזו תהיה סדרה למשפחה, ולא סדרה לילדים, כמו שאומרים. אני לא סובלת את זה שמזלזלים וחושבים שילדים הם אזרחים מדרגה שנייה. בשבילי הם הכי חשובים, ואני מקווה שיש לי כבר קבלות על זה שאני חושבת ככה.

"את יודעת, יש המון פנסיונרים שבאים, בלי ילדים, לקונצרטים האלה. זה מדהים. ואני ממש מקפידה שהכל ינוגן כמו שצריך, שהזמרים יהיו טובים ומעולים, והרקדנים מעולים, וכשילדים מקבלים מצוינות הם מאושרים. הם הולכים אחר כך עם המלווה הביתה, אבא, אמא, סבא, סבתא, ויש להם על מה לדבר, כל אחד ברמה שלו. מעל כל זה יש את המוזיקה הזו, שהיא נצחית והיא כובשת".

מה עומד, בעצם, בבסיסה של "צלילי קסם"?

"הסדרה היא בעצם על המלחינים הגדולים – בילדותם. מוצרט הקטן, ובטהובן הקטן, ועכשיו אנחנו באופנבך הקטן, מתוך תחקיר ממש יסודי שאני עושה על ילדותו של המלחין, פשוט כדי שהילדים של היום ייפגשו עם הילדים של פעם, ושתהיה ביניהם איזו תקשורת בלתי אמצעית, איזשהו מקום של הזדהות.

"אני שוזרת בפנים את המוזיקה של המלחין, וזה תמיד מלווה בקטעי מחול, ובתלבושות, שהן תקופתיות או שהן פונות לעולם הדמיון, והמוזיקה היא חיה, ומבוצעת על ידי מיטב האנשים בארץ. אני כל כך גאה באנשים שמופיעים אתנו. הם אחראים להצלחה הזו לא פחות ממני.

"לפעמים אני מסתכלת על איך שילד מביט על ספורטאי מצטיין ומעולה, ואיך שהוא מסתכל על כנר וירטואוז, ותאמיני לי שהאימפקט הוא זהה. יש את ההערצה הזו ליכולת, לווירטואוזיות, למצוינות, ואם אנחנו מרוויחים פה גם אמנות אז מי מתווכח עם זה בכלל?"

   

ילד יהודי קטן מנגן בבר

תפתחי בפנינו את הדלת לעולם של אופנבך

"אופנבך הוא ממש מלחין שונה. דעתי עליו שכתב את הקאן קאן, ואת כל היצירות השמחות האלה, וזה ישר התקשר לי עם טולוז לוטרק ועם כל התקופה הזאת בפריז השמחה. כשהתחלתי לחפור, פתאום ראיתי שהאיש הזה בעצם נולד בגרמניה, במשפחה יהודית מסורתית, לאבא חזן, אבל איש ליברל ופתוח שלימד את הילדים שלו כל מיני כלים, ומיד הבין שיש לו ילד גאון ויוצא דופן.

"יום אחד הוא החליט שהוא לוקח גם את ז'אק, שקראו לו אז יעקב, וגם את אחיו, יהודה, שניגן על כינור, ללמוד בקונסרבטוריון של פריז, וזו הייתה החלטה מטורפת, לנסוע כל כך רחוק מהבית, משהו קיצוני ביחס למה שהקיף אותם. בסתר לבו האבא הזה כנראה קיווה למצוא משרה של חזן באחד מבתי הכנסת שם, ולהעביר את המשפחה לצרפת, שהייתה מקום שהייתה בו פתיחות גדולה יותר לדיאלוג עם היהודים. המצב של היהודים שם היה יותר טוב, והיו שם, כמובן, גם חיי מוזיקה נפלאים.

"הוא הצליח לסדר את הילדים בקונסרבטוריון, הצליח לסדר להם משרות בבית הכנסת, וסידר להם גם את הדבר ההפוך, המוקצן: לנגן בכל מיני בתי קפה. תארי לך, ילד – הוא היה בן 13 כשהוא נסע לפריז - מנגן ביום ששי בבית הכנסת, ואז פתאום, בום, מנגן אחר כך באיזה בר עם אנשים שיכורים וכל זה.

"האבא לא הצליח למצוא משרה, כך ששני הילדים האלה, ז'אק הקטן, כפי שקראו לו בפריז ואחיו, שהיה קצת יותר גדול ממנו נשארו לבד בפריז. ז'אק למד שנה בקונסרבטוריון והיה הילד הכי צעיר שלמד שם, אבל מהר מאד הוא הבין שזה לא המקום בשבילו והחליט לחפש עבודה באופרות בפריז. זה מה שמשך אותו. בגיל 14 הוא עבד באופרה בפריז, וזה היה מטורף. הם גרו בדירה, שני ילדים, בפריז, ואת יודעת איזו פריז זו הייתה? מטורפת. הפריז שמספרים עליה בכל האגדות.

"לאט לאט הוא התחיל לכתוב ולהופיע ופשוט פרח. בסוף הוא הופיע לפני מלכת אנגליה בתור איש מאוד צעיר, אבל הוא לא יכול היה לוותר על חלום ההלחנה, ולמזלו באותה תקופה לא היו דיסקים – אני אומרת דיסקים ואני צוחקת, בשביל הילדים גם זה כבר איזה מוצג מוזיאוני.. – וזה היה לא ייאמן, כי הם היו צריכים כמויות מטורפות של מוזיקה לריקודים, שניגנו אותה בכל מקום, והוא התחיל לכתוב כל מיני ואלסים ופולקות.

"הוא נורא רצה שהשם שלו יהיה בעיתון, אז יום אחד, בגיל 15, הוא פרסם בעיתון מודעה ובה כתב ש'המלחין הצעיר והמוכשר ז'אק אופנבך כותב ואלס בבוקר ופולקה בערב ובין שניהם עוד איזה חמישה ריקודים. הוא כתב ואלס על מפית נייר, ואיבד אותה, והמוצא הישר יקבל פרס'.. "

טיפוס מגניב

"כמובן שאחרי איזה זמן גילו שהם מנגנים בימי שישי ושבת וגירשו אותם מבית הכנסת, אבל הם כבר לא היו צריכים את זה, ולאט לאט הפכו חילוניים. כל הזמן היו געגועים נוראיים הביתה, הוא היה קטן בסך הכל, ואחרי חמש שנים האבא הגיע לקחת אותם הביתה לביקור, והם ניגנו שם, ובאמת הייתה להם הצלחה מאוד מאוד גדולה.

"כשז'אק חזר לפריז הוא הופיע בפעם הראשונה באולם קונצרטים מכובד כזה, כי עד אז הוא הופיע בכל מיני קונצרטים של סלון בבתים של עשירים ושל רוזנים כאלה, שהיו הקונצרטים הכי חשובים כי שם הסתובבו כל המי ומי, והוא קשר שם קשרים, בחור מדהים. הוא המשיך להלחין, התחיל להפיק את האופרות של עצמו והחליט שהוא מכניס את הצחוק ואת השמחה ואת השנינות ואת הסאטירה לתוך עולם האופרות, וככה נוצרו האופרטות הידועות שלו".

נדמה שמכל הדברים הרבים שעשית ואת עושה, איכשהו "צלילי קסם" היא זו שנמצאת הכי במרכז הלב שלך

"לגמרי. קלעת. תראי, אני נמצאת עכשיו גם בסדרה נהדרת ב'יס' שקוראים לה 'רון', סדרה קומית שונה והזויה, ושם אני ממש בכובע של השחקנית ואני נהנית מכל דקה, ואני גם מבצעת כל מיני יצירות מיוחדות במוזיקה מודרנית, עכשיו הייתה לי סדרת קונצרטים עם 'הקאמרטה הישראלית' שביצעתי בה את 'פסאד', יצירה משוגעת שמורכבת מהמון פואמות באנגלית שצריך לבצע בספיד מטורף, אבל בסוף, את יודעת, יש לי את הבייבי הזה שהוא 'צלילי קסם', שאני מברכת כל יום שבו החלטתי שאני חייבת ללכת עם הדבר הזה, ללכת עם הלב שלי.

"זה קורה בדרך כלל כשאתה הופך להורה, אין מה לעשות. והנה, מאמא לילדות צעירות, שהיום הן בוגרות, הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו בתוך העולם הזה שהופך להיות יותר ויותר מצומצם, ולנסות איכשהו לפתוח איזה חלון, לתת איזה מפתח קטן לחוויה. אין לי שום קשר לדידקטיות, אבל אני מאוד קשורה למקום שרוצה שאנשים יבואו לראות אותנו, האמנים, בהופעות חיות. זה יכול להיות הצגה, או מופע מחול, או תערוכות, לא אכפת לי מה, אבל משהו שהוא איזה סובלימציה של מה שאנחנו מוקפים בו".

מה באמת הוליד את הסדרה?

"שברתי את הראש איך מגיעים לילדים. למה שלא ישמעו משהו, שאם 400 שנה שמעו אותו וכל כך אהבו וזה גרם שמחה לכל כך הרבה אנשים, מוזיקה שמלחינים כתבו כדי שירקדו אותה או כדי שיישבו וישמעו וייהנו ממנה. אני לא מכירה מלחין אחד בעולם שלא רוצה שיקשיבו לו, נכון? כולם רוצים קהל. משם זה מתחיל ושם זה נגמר".


שפם-זקן-וריקודי-קאן-קאן-יוסי-צבקר.jpg
שפם, זקן וריקודי קאן קאן (צילום: יוסי צבקר)

"בלהקה הצבאית היו לי שנתיים של אנטי"

החיבור שלך עם העולם הקלאסי קשור לזוגיות שלך עם בעלך, המנצח דורון סלומון?

"לא. בעלי היקר הוא מנצח בינלאומי, וכמובן שיש נגיעות ודברים שאנחנו מדברים עליהם, אבל כילדה למדתי פסנתר, ואחר כך גיטרה קלאסית, ומתוך יוזמה אישית שלי – וזה פשוט לא מובן לי – הלכתי למה שהיה אז 'הנוער המוזיקלי', הייתי בקונצרטים של הפילהרמונית, קונצרטים קאמריים. היתה לי משיכה מטורפת לדבר הזה.

ואז, בלהקה הצבאית, היו לי מין שנתיים כאלה של אנטי. אבל אז הכרתי את דורון, ועם הגיטרה הקלאסית שלו, הוא רק ניגן איזה סולם ואני פשוט התחרפנתי. לקחתי את הגיטרה שלי וסגרתי אותה בארון. החיבור איתו שלח אותי בחזרה למקום הזה שממנו באתי, אבל המוזיקה הקלאסית באה הרבה מאמא שלי, שרקדה שנים והשמיעה לי את הדברים שהיא אהבה לרקוד. תמיד הייתי מוקפת בזה, בצורה לא ישירה. פתאום, כאן, זה תפח ב?ּפנים, וכשדורון התחיל לנצח הייתי מוקפת בזה יום ולילה, וזה היה מהלך טבעי כזה".

איך את מגיעה עם הסדרה לצ'רלי צ'פלין?

"בכל סדרה אני מנסה לסיים כל עונה באיזה משהו שונה. בשנה שעברה עשיתי שקספיר, שנתיים לפני כן ביטלס, שנה אחת ארגוב, והשנה אני עושה את צ'רלי צ'פלין. הוא בעצם כתב את כל המוזיקה לסרטים שלו.

"זה מלחין מהמם, ואף אחד לא נתן לו במה במקום הזה. אז זה שוב על ילדותו ומאיפה זה בא. אני פשוט רוצה שייצאו עם אהבה ועם איזשהו... לא שיהיו רק שלושה אקורדים בראש, במקרה הטוב ארבעה, ואז אנחנו קופצות משמחה ואומרות, 'די, זה מחוכם!'. שיהיה משהו טיפה יותר מורכב, אבל עדיין נגיש ואהוב ושמח ומעורר תיאבון. שיעורר תיאבון. שירצו עוד. שישמעו אחר כך איזו מוזיקה שהם רוצים. לא חשוב". 
 


המופע יתקיים ביום שני, 27 באפריל ב-18:00, ביום שלישי 28 באפריל בשעות 17:00 ו-18:30 , ביום רביעי 29 באפריל ב-17:00 וביום חמישי, 30 באפריל בשעות 17:00, 18:30 בסטודיו בית האופרה במשכן לאמנויות הבמה תל אביב. כרטיס: 85 שקלים. טל':03-6927777 

 

לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

21/04/2015   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע