סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2021 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
28293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון לפנות את מרכז הבמה ליוצרים צעירים
 

 
 
זוהי העונה השישית של הפסטיבל, והתגלית המאוד משמחת היא שבחמש העונות שעלו עד היום, כמעט שמונה הפקות מכל עונה ממשיכות לרוץ, בין היתר הפקות כמו 'ציפור האש' שזכתה עכשיו בפרסים ב'קיפוד הזהב', ההצגה 'הכניסיני תחת כנפך' שזכתה גם היא ב'קיפוד הזהב', 'סוף כל סוף זה נגמר' של פטר טוריני שממשיכה לרוץ וחזרה עכשיו מפסטיבל מאוד מרכזי במוסקבה, שם היא זכתה לציון לשבח"
בשש שנות קיומו העמיד פסטיבל "מרכז הבמה" בפסטיבל ישראל שפע מונודרמות מצליחות. שיחה עם המייסדת והמנהלת האמנותית אורי אגוז


גם השנה מציע פסטיבל ישראל מגוון אירועים אמנותיים עצום המתפרס על פני תחומים רבים ושונים, כשאחד האירועים התיאטרוניים המרכזיים, זו השנה השנייה, הוא פסטיבל בתוך הפסטיבל: פסטיבל "מרכז הבמה" המעלה תשע מונודרמות בבכורה עולמית במסגרת פסטיבל ישראל. 

לפני שש שנים נוסד פסטיבל התיאטרון "מרכז הבמה" כיוזמה משותפת של הבמאית והכותבת לתיאטרון ולטלוויזיה אורי אגוז, והקרן לירושלים, במטרה לעודד יצירה ישראלית חדשה ושפה תיאטרונית חדשה ופורצת דרך. הפקות רבות שנוצרו בשש שנים אלה במסגרת "מרכז הבמה" זוכות להכרה ישראלית ובינלאומית, לשמחת יוזמי המרכז, ובשנתיים האחרונות אימץ, כאמור, פסטיבל ישראל את "פסטיבל מרכז הבמה", שעולה במסגרתו.

מעטפת למימוש החזון האמנותי

"הרצון היה ליצור פסטיבל ששם במרכז את הכתיבה ומקדם יוצרים צעירים", מספרת אגוז, המנהלת האמנותית של "מרכז הבמה", "בכך שהוא נותן להם אפשרות ליצור בכורות מהחומרים שלהם, בתהליך שכולל ליווי אמנותי, דרמטורגי, שיוצר איזו מעבדה שמפתחת חומרים ויוצרת אותם יחד עם האמנים, ומאפשרת מעטפת שיכולה להביא למימוש החזון של כל אמן בפני עצמו.

"זוהי העונה השישית של הפסטיבל, והתגלית המאוד משמחת היא שבחמש העונות שעלו עד היום, כמעט שמונה הפקות מכל עונה ממשיכות לרוץ, בין היתר הפקות כמו 'ציפור האש' שזכתה עכשיו בפרסים ב'קיפוד הזהב', ההצגה 'הכניסיני תחת כנפך' שזכתה גם היא ב'קיפוד הזהב', 'סוף כל סוף זה נגמר' של פטר טוריני שממשיכה לרוץ וחזרה עכשיו מפסטיבל מאוד מרכזי במוסקבה, שם היא זכתה לציון לשבח.

"הרבה מההפקות שעולות במרכז ממשיכות לרוץ גם בתיאטרון הרפרטוארי וגם בתיאטרון הפרינג' וזוכות להכרה ולפרסים. 'זאן ז'נה בן זונה' חזרה מפסטיבל באירלנד וזכתה שם במקום הראשון. אלה הצגות שבאמת מקבלות הרבה מאוד הכרה על היכולות האמנותיות, ועל האיכות שטבועה בעצם העשייה שלהן."

כל היצירות בפסטיבל ישראליות?

"חלק הארי של הדברים הם יצירות מקור, אבל יש גם חומרים שהם עיבודים ליצירות מהספרות העולמית, שעולמים אצלנו בבכורה. הדגש הוא על סוג של מעבדה לחומרים ראשוניים, על שפה תיאטרונית ייחודית, על יצירה של חלל בימתי מעניין, על פענוח של הטקסט באופנים שהם פחות שגרתיים ויותר ייחודיים".

תני לי דוגמה לתהליך כזה של עבודת מעבדה שציינת קודם מתוך היצירות שיעלו השנה במסגרת הפסטיבל

"למשל המחזה 'הציפור הצבועה', על פי הספר של יז'י קושינסקי. אופיר דואן עיבד ומבצע את ההצגה, וזה חזון שמלווה אותו כבר מעל לעשור, לקחת את הספר הבאמת מורכב ומרתק הזה, שמביא דילמות מוסריות מאוד לא פשוטות, ולתרגם אותו לבמה. התהליך שהוא עבר במהלך ההכנות לבכורה, תוך כדי התהליך של החזרות ביחד עם הבמאית שלו, אפרת שטיינלאוף, ובליווי שלנו, הביא לחיפוש אחרי מה הוא רוצה להגיד דרך התהליך של הכתיבה ומה הוא רוצה להוציא מתוך הספר. זו, למשל, דוגמה לתהליך מעבדה שמלווה עיבוד של ספר קיים.

"לצד זה, המחזה'אסטרטגיית יציאה' שכתב איתמר שדה, נבע מתוך האבחנות של המחזאי על התופעה של הריאליטי, והרצון שלו להתעמת עם התהליכים הנפשיים שהתופעה הזו מובילה את מי שלוקח בתוכה חלק כמשתתף, ולכן הוא יצר מחזה סביב שחקנית כושלת, נעמה פלד, שבעצם מחליטה לצאת בריאליטי למאבק להמתת-חסד לבן הזוג שלה, ולאט לאט עוברת תהליכים נפשיים מאוד מאוד מטלטלים שמזיזים אותה מנקודת התחלה מאוד ספציפית, לאיזו שהיא קריסה כמעט טוטאלית של המערכת הערכית שלה.

"גם כאן עבר החיפוש של איתמר, ביחד עם הבמאית רקפת בנימין ועם השחקנית שירה פרבר, ובליווי המעטפת של סדרת 'מרכז הבמה', דרך ההתפענחות ההדרגתית של מה מדייק את השאלות שהוא רוצה לשאול על התופעה הזאת, ודרך איזה סיפור הוא יכול להוציא אותן בצורה הכי משמעותית והכי חזקה".



הציפור-הצבועה01.jpg
הציפור הצבועה, צילום: יחסי ציבור




עולם שלם על הבמה לשחקן אחד

מונודרמה היא הצגת יחיד?

"מונודרמה זו צורה תיאטרונית שמיועדת לשחקן אחד, זו הצגת יחיד, כשמבחינת הכתיבה היא לא מוגבלת לדמות אחת. זאת אומרת שיש לך מרחב ליצור מגוון של דמויות ושל קולות, ולאמץ כל מיני נקודות מבט משתנות, בין אם הן של הדמות עצמה, ובין אם של דמויות נוספות סביבה, ודרכן לספר את הסיפור.

"במונודרמה נוספת בפסטיבל השנה, 'לעשן כמו גבר', למשל, שזו הפקה שכתבה ומשחקת בה יפית לוי, בבימויה של מיקי יונס, נמצאת במרכז המחזה הדמות של פרידה קאלו, רגע לפני שהיא צריכה להחליט אם היא מוכנה שיכרתו לה את הרגל, או לא. בתוך ההתלבטות שלה היא חוזרת בזמן לזיכרונות שלה כילדה ולדמות שלה כילדה, להתעמתות שלה עם הדמות של אמא שלה, עם הסביבה שלה, עם מערכת היחסים שהייתה לה עם בעלה, דייגו ריברה, ודרך החוויה הזו עולות כל מיני דמויות על הבמה ומקבלות חיים וקולות, דרך אותה שחקנית שמגלמת כמה דמויות.

"מצד שני, זה גם יכול להיות דמות אחת שנמצאת במשבר פנימי עם עצמה ומתבוננת, כמו למשל 'האדם מחפש משמעות', ספרו של ויקטור פרנקל, שעיבד יניב פרץ להצגה שנקראת 'אסיר מס' 119104', והוא בעצםנע בין שני המקומות של ויקטור פרנקל, כמרצה שמדבר על התופעה, ועל הפילוסופיה שלו, הלוגותרפיה, לעומת המקום שלו כאסיר במחנה ההשמדה אושוויץ".


לעשן-כמו-גבר-אבי-בן-זאב.jpg
לעשן כמו, צילום: גבר אבי בן זאב



שתי מטרות על מנחות את הפסטיבל שייסדת, גם עידוד היצירה הכתובה הישראלית, וגם פריצת דרך של שפות בימתיות חדשות

"נכון. לצד המקום של המונודרמה בעולם הטקסטואלי, אפשר ליצור דרכה גם שפה בימתית מאוד מסקרנת ומגוונת, אבל מאוד מאתגרת, כי זה לא פשוט ליצור עבור שחקן אחד עולם שלם על במה, ובשנים האחרונות אנחנו מקדמים גם קו של הפקות שמשלבות בין תיאטרון תנועה לתיאטרון מחול ולעולמות מוזיקליים.

"לפני שתי עונות עלה המופע 'פצע כניסה', והשנה עולה המופע'ליציה', שאותו אני מביימת, שהוא מופע שכולו תנועה, יחד עם פסנתר, בנגינה של השחקנית עצמה, אנה סנגר, ולמעשה הוא עוקב, דרך תיאטרון מחול ושפה מוזיקלית, אחרי פסנתרנית שהחרדות הפנימיות שלה גרמו לזה שברגע השיא בו היא צריכה לעלות על הבמה, לפני קונצרט הגאלה הכי חשוב שאמור לפרוץ עבורה את הדרך, היא קורסת ונוטשת את הבמה. גם פה היה תהליך של למצוא איך לספר את הסיפור דרך שחקנית אחת, בלי מילים, ודרך עולמות של תנועה של מוזיקה. זה אתגר לא קל.

"כך גם ההפקה 'פוריה' שכתב ומביים יקיר זוהר אליהו ועקנין ומשחקת בה זוהר מידן. ההצגה  עוסקת באישה צעירה שנולדה בלי רחם, ובתהליך העבודה הם התחילו ליצור עם מעין אבנים גדולות לבנות, חצץ גדול, דימוי שהלך והתפשט לתוך היצירה, והפך מוטיב מרכזי בתוכה. זה התפתח, אגב, ממקום של שתילה של זרעים באדנית שבמקום צמחים יוצא ממנה משהו עקר וסלעי, וזה התפתח בעבודה, עד שנשארו רק הסלעים המחודדים והקפואים האלה, והם מהווים שפה לכל דבר.

"הדבר הזה, שפה בימתית שתייצר משהו חדש, הקשר שונה, ייחודי, חד פעמי, ותוסיף רובד נוסף לטקסט, אופייני לעוד הפקות, ואנחנו מחפשים אחריו".

מרכז הבמה בפסטיבל ישראל


אורי-גנוז-רונן-קדם.gif
אורי אגוז (צילום: רונן קדם)





קהילה של יוצרים

את הפסטיבל מלוות גם סדנאות כתיבה

"מאחר ואנחנו שמים במרכז הפסטיבל את היוצרים, רצינו לבנות להם גם מעטפת של סדנאות שתלווה את הפסטיבל. התחלנו עם זה בשנה שעברה, והשנה אנחנו ממשיכים, הפעם עם הסופרת נעה ידלין, זוכת פרס ספיר על ספרה 'בעלת הבית', שתעביר סדנה פתוחה לקהל, והסופר ניר ברעם, חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים וסופר מאוד פורה ומרתק, חוקר תרבות, שיעביר גם הוא סדנה. הפעילות הזו של סדנאות שמלוות את הפסטיבל, ושיתופי פעולה עם יוצרים ושחקנים כדי ליצור ערבי קריאה, היא פעילות שאנחנו מתכוונים להרחיב גם לעונה הבאה".

ההתרחבויות של התכנים קשורות גם לשיתוף הפעולה עם פסטיבל ישראל?

"בין היתר כן, ובאמת שיתוף הפעולה עם פסטיבל ישראל מאוד מבורך ומאוד חשוב מבחינתי. סדרת 'מרכז הבמה' היא החלק הישראלי המרכזי בפסטיבל, והמעטפת של פסטיבל ישראל היא מאוד מאוד משמעותית. יש פה הכרה של פסטיבל ישראל בתרומה של האמנים הצעירים ורצון לשלב אותם בעשייה התרבותית בארץ, לתת להם גב, לתת להם תמיכה, להכיר בחשיבות של זה, להכיר גם בקושי שלהם לפתח את האמירה האישית שלהם ולתת לנו את התמיכה הזו גם מבחינה כספית, ביחד עם הקרן לירושלים וביחד עם מרכז ז'ראר בכר בירושלים".

פתאום קמה יוצרת ומייסדת פסטיבל. אני מתארת לעצמי שצריך להיות פה מניע אישי מאוד חזק כדי להרים דבר כזה, שהוא, מין הסתם, הפקה לא קטנה לאורך השנה

"אני בעצמי כותבת ומביימת, והנקודה הזו שממנה אתה שואל שאלות על הסביבה שלך דרך סיפור שאתה מבקש לספר או לשתף איתו את הקהל זה משהו שאני מאוד מחוברת אליו. אני מאמינה שיש פה קהילה של יוצרים, ואנחנו ב'מרכז הבמה' באמת משתדלים ליצור את הקהילה הזו ולחבר בין האמנים. אם אנחנו עושים אודישנים והפקה לא מתקבלת, אבל יש שם פוטנציאל מאוד מעניין של במאי או שחקן, אנחנו מנסים לחבר אותו להפקה אחרת, גם אם זה קורה שנתיים אחרי.

"נורא חשוב לנו ליצור מאגר של קשרי עבודה, ליצור נקודות מפגש. גם בשבילי זה מאוד חיוני וחשוב. אני מאוד מאמינה בשיתופי פעולה. אני חושבת שבתור כותב אתה הרבה פעמים נמצא במקום שהוא יותר בודד, והרצון לחשיבה משותפת ולהירתמות של כמה אנשים, מביאים לקידום של הדברים. אני מפתחת עכשיו סדרה לטלוויזיה ואני רואה את הצורך הזה בצוות. לפעמים זה צוות שעוטף אותך כמו במאי ומפיק, אבל לפעמים זה גם רצון במקום הפרטי הזה של שיח עם עוד מישהו על מה שאתה כרגע עובד עליו".
 
פסטיבל "מרכז הבמה" יתקיים בתאריכים 14-1 ביוני 2015 באולם ליאו מודל, ז'ראר בכר, רח' בצלאל 11 , ירושלים. להזמנת כרטיסים: 3761*. 



31/05/2015   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע