בחול המועד פסח, בין ה 27-25 באפריל 2016, יתקיים פסטיבל תיאטרונטו ה -26 באולמות יפו העתיקה, ובין ה-26-24 באפריל באולמות המרכז לתיאטרון עכו.

תיאטרונטו הינו פסטיבל של הצגות יחיד, המאפשר לשחקן ליצור דיאלוג ישיר עם הקהל והינו אחד הפסטיבלים הוותיקים והמובילים בתחום התיאטרון, שייסד יעקב אגמון.

הצגות הפסטיבל הישראליות יופיעו ביפו בתיאטרון יפו, בתיאטרון הסימטה ובמרכז נא לגעת, ובעכו: באולם הלבן, באולם הדיוואן , ובסטודיו של מרכז תיאטרון עכו.

הפסטיבל הוא "המצאה ישראלית" של יעקב אגמון ובעקבותיו נוסדו פסטיבלים נוספים ברחבי העולם, אחד מהם פסטיבל תיאטרונטו ,קיל , גרמניה המעלה בכל שנה הצגה מתוך פסטיבל תיאטרונטו הישראלי.

השנה הוגשו לוועדה האמנותית המורכבת השנה מ: יעקב אגמון – יו"ר, רביד דברה, חוה אורטמן וגורן אגמון, כ -100 מחזות, מהם נבחרו תשעה למסגרת התחרותית. ההצגה הטובה ביותר תזכה בפרס, ע"ש ניסים עזיקרי ז"ל, הניתן על ידי קרן תל אביב לספרות ואמנות ע"ש יהושע רבינוביץ בשווי 10,000 ₪.

פסטיבל תיאטרונטו מופק ע"י בימות 2000 ותיאטרון יפו ונתמך ע"י מנהל תרבות – משרד התרבות והספורט, עיריית תל אביב יפו, החברה לפיתוח יפו העתיקה, עיריית עכו, מרכז תיאטרון עכו והחברה לפיתוח עכו העתיקה, בנק דיסקונט, בנק לאומי וחברות נוספות.

בנוסף להצגות, יתקיים היידפארק אמנותי של תלמידי בי"ס סמינר הקיבוצים בנושא: פליטים, בהשתתפות של כ-70 תלמידים.

"איך עושה אבא"

מאת: איתי נחמיאס ורפי שרגאי, בימוי: רפי שרגאי, משחק: איתי נחמיאס

איתי, 49, יתום מלחמת ששת הימים, עורך טקס יום זיכרון אישי ומקורי, דרכו הוא מבקש לקבץ את רסיסי דמותו החמקמקה והעלומה של אביו, שנהרג בגיל 25 בקרב בירושלים, בהיותו תינוק. פעם בשנה, בהר הרצל, הוא מתחבר לאבא שלו דרך ריטואלים מלאי פאתוס, פוגש קהל שהופך לקהילה, ומנסה להתאבל על איש שלא הכיר. מהלך הטקס משמש מסגרת, שמתוכה יוצא איתי לזיכרונות ילדותו בקיבוץ, חיפושיו אחר אב אלטרנטיבי והדיאלוג הסוריאליסטי עם משפחת השכול.

זהו קברט סאטירי, המאפשר לאיתי להציג בזווית קומית-מרירה וייחודית את האתוס, הפאתוס והמיתוס הישראליים. סטנד אפ, אקשן, גילויים מפתיעים ושירים שאפשר להשמיע ולשיר רק ביום הזיכרון.

איך עושה אבא - לכל מועדי ההצגה

איך עושה אבא (צילום: ז'ראר אלון)

"מחר ניסע ללונה פארק"

מאת: אילנה ברנשטיין, בימוי: נעה וגנר, משחק: שיר אברמוב

בראשית שנות ה-80, אחרי המעבר מהלירה לשקל, כשבחלונות הגבוהים מחקו אפס וחשבו שלא נשים לב, נזרקת מדירתה אם חד-הורית שאינה אלא ילדה בעצמה. רגע לפני שהיא מאבדת שליטה על חייה, היא מחליטה לקיים הבטחה ישנה ולקחת את ילדיה ליום כיף בלונה פארק. באווירה מתעתעת היא מתנערת מהמצור האימהי, והבילוי המשפחתי התמים הולך ומתברר כמעשה נורא שאין ממנו דרך חזרה.

"מחר ניסע ללונה פארק" הוא ממואר מהפנט של אם צעירה החולמת על כתיבה ועל ספרות. אם המחליטה להציל את ילדיה, ולשחרר אותם מאימת אימהותה האוהבת, המסוכסכת, הלא-מתפקדת. כל דבר שיקרה להם, כך נדמה לה, טוב יותר מהחיים שנכונו להם איתה.

מחר ניסע ללונה פארק - לכל מועדי ההצגה

מחר ניסע ללונה פארק (צילום: ז'ראר אלון)

"יומן"

עיבוד בימתי לסיפור מאת אורלי קסטל בלום, בימוי: איתי פלאוט ותמר גורן, משחק: אלמה דישי

אמרתי לעצמי: אני רק אלך להציץ בבגאז', ואחזור. בחיים שלי לא ראיתי בנאדם מת, ומתי לראות איך זה נראה. התלבשתי חם, כי היה קור לא נורמלי בחוץ. כפור. שמתי כפפות, כדי שלא יישארו טביעות אצבעות, ויצאתי החוצה.
היה אור, אבל כולם עוד ישנו. רעדתי מפחד, אבל אני לא אחת שלוקחת את הפחד שלה ללב. פתחתי את המכסה של הבגאז' וראיתי שמיכת צמר כמו של הצבא. מהסוג הדוקר שאני שונאת. התחלתי למשש ופחדתי לנחש מה אני מרגישה. בסוף הסתכלתי פעם אחת למעלה, לראות שאף שכן מגעיל לא מציץ, והרמתי בבת אחת חלק של השמיכה. 

יומן - לכל מועדי ההצגה

יומן (צילום: ז'ראר אלון) 

"תומא - משחק מזל"

מאת ומשחק: תמרה קליינגון, בימוי: גל פרידמן , אפרת אביב , תומר נהיר פטלוק , דאנה איבגי , בת אל פפורה, ניהול אמנותי: גל פרידמן.

המופע הוא רצף סיפורי ילדות אוטוביוגרפים - מהלידה באוקראינה של שלהי האימפריה הסובייטית ועד לעליה לארץ ישראל, כשהמכנה המשותף ביניהם הוא מציאת פתרונות יצירתיים על איך לשמור על אימא משוגעת.

"לכאורה הייתי אמורה לחיות חיים רגילים לגמרי, עיני שקד חומות, גוף דקיק ושובב וקצת קסם אישי. אך עיניים אלה ראו את אמא קופצת מהחלון והגוף הדקיק הזה ספג מכות מילדי השכונה שצחקו על היהודייה הענייה. את השובבות והזריזות רכשתי כשהייתי צריכה לרוץ כל יום הביתה כדי לוודא שהכל בסדר עם אמא". המופע יקים לחיים את מה שאז נבנה כמנגנון הישרדות והדחקה בדמיונה של ילדה.

תומא - משחק מזל - לכל מועדי ההצגה

 
תומא - משחק מזל (צילום: ז'ראר אלון)

"סיפור שטרם נולד"

סטנוגראפיה ובימוי: הישאם סלימאן, עיבוד טקסט ומשחק: רחיק חאג' יחיא - סלימאן, תפאורה ותלבושות: נרדין סרוג'י, מוזיקה: מועין דניאל, תאורה: ווסים סאלח, ע.במאי: אליאן פראנש

הפקת תיאטרון פרינג' נצרת בשיתוף עם המרכז הרב תחומי לטיפול בנשים שעברו תקיפה מינית. עוד בילדותה היא הרגישה כאישה בוגרת. הרודנים שעברו ונזפו בגופה והפכו אותו ל"אשמה". היום, לאחר שנעלה את כל דלתות העבר, הזיכרון עדיין שולט באכזריות וכובש את כולה. 

היא מצאה מקום בטוח בחיק המטפלת. מקום שבו היא פותחת את הלב ומדברת ללא היסוס על אמת. פעם היא חשבה שהיא מסריחה, מעוותת, זנותית, שקרית, צבועה וטיפשית, עד שהחליטה להפוך את החושך לאור. ההצגה נכתבה בהשראת סיפור אמיתי של אחת מקרבנות ההטרדה המינית.

סיפור שטרם נולד - לכל מועדי ההצגה

סיפור שטרם נולד (צילום: ז'ראר אלון)

"אני אשתי שלי"

מאת: דאג רייט, בימוי: אלה ניקוליבסקי, משחק: עזרא דגן, מעצבת: רוני וילוז'ני, מוזיקאי: עמרי דגן, מעצב תאורה: רותם אלרואי, תרגום: אבי גולומב.

זמן קצר לאחר נפילת חומת ברלין, פוגש המחזאי הצעיר דאג רייט בטרנווסטייט בת השישים וחמש שרלוט וון מאהלסדורף, אישה חריפה ויוצאת דופן ששרדה באומץ רב את שני המשטרים האכזריים ביותר בתולדות אירופה - המשטר הנאצי והמשטר הקומוניסטי. דאג מציע לשרלוט לפתוח בפניו את סיפור חייה, במטרה להפוך אותו, יום אחד, למחזה. שרלוט נענית בחיוב ובין השניים מתפתח דיאלוג מיוחד הכולל התכתבויות ארוכות ומספר ביקורים מרתקים של דאג בביתה שבמזרח ברלין.

בסדרת מפגשיהם היא מתארת בפניו כיצד אספה את תוכנו של ביתה במהלך השנים - רכוש נטוש של משפחות שברחו או נכחדו, רכוש משפחות יהודיות שסולקו מביתם במהלך מלחמת העולם השנייה, ושרידים של בתים שנשרפו והוחרמו על ידי המשטר הקומוניסטי. מעמדה של שרלוט מתערער כאשר מסמכים ישנים חושפים את שיתוף הפעולה שלה עם המשטרה החשאית הקומוניסטית.

אני אשתי שלי - לכל מועדי ההצגה

אני אשתי שלי (צילום: ז'ראר אלון)


"שני קווים"

מאת ובהפקת: נדב רוזיאביץ', בימוי: גלית צברי, משחק: שירה נתן.

חני, אשה דתית ונשואה יושבת על האסלה וממתינה לתוצאת בדיקת ההיריון שעשתה. לה ולאלקי אין ילדים, למרות רצונו העז ותפילותיו הרבות, זה פשוט לא קורה. חני לא מופתעת, כשאלקי לא רואה, היא לוקחת גלולות.

חני צריכה להתמודד עם בעלה שחושב ש"ילדים הם טעם החיים", עם חברותיה שבהריון השלישי, ואפילו עם התלמידות החטטניות שלה. היחיד שמקבל אותה מבלי לנבור בהיסטוריית השחלות שלה, הוא סטס, שומר בית הספר שהיה רופא נשים ברוסיה. יום אחד היא מגלה שהיא בהריון ומחליטה לעשות הפלה אבל הוועדה לא מאשרת לה וחני נאלצת למצוא פתרון אחר.

שני קווים - לכל מועדי ההצגה

שני קווים (צילום: ז'ראר אלון)

"עדות מהזמן שאחרי..."

מאת, בימוי ומשחק: סנאית בן-געש.

מסע בזמן אל עבר הסדקים שהמלחמה יצרה, אל עבר הצללים, התחושות והרגשות שהוטמנו בארכיון הגוף והנפש האישי והקולקטיבי כאחד. היצירה נולדה מתוך מפגש עם עדויותיהם של גברים ונשים, שהמלחמה שינתה את חייהם מקצה לקצה, הותירה בהם רישומים כואבים, ועוררה שאלות נוקבות לגבי מחירה של המלחמה. במהלך היצירה מתקיים מפגש בין עדויות שונות מהזמן שאחרי...

חלק מהעדויות מוקרנות בוידאו וחלקן מתרחשות במרחב התיאטרלי, ומתהוות מרגע לרגע מול עיני הצופה, העד. היצירה חוקרת את נקודות המפגש בין העדות הדוקומנטרית לבין העדות במרחב התיאטרלי, ועדותו של הצופה בזמן אמת. קו התפר העובר בין העדויות בוידאו לבין העדויות במרחב התיאטרלי מביא לבמה בו-זמנית קולות שונים, בהקשר להתמודדות עם האובדן שהמלחמה מייצרת. הן את קולו של האדם בשדה הקרב והן את קולה של המשפחה השכולה בעורף.

עדות מהזמן שאחרי - לכל מועדי ההצגה

עדות מהזמן שאחרי (צילום: ז'ראר אלון)

" סלים עליכום"

מאת, בימוי ומשחק: סלים דאו. נגן עוד: חביב שחאדה.

מחזה אוטוביוגרפי. זיכרונות מהבית, זיכרונות מהכפר, החיים כסרט. "אני מאמין שכדי לדעת לאן אנחנו הולכים, חייבים לדעת מאיפה אנחנו באים. נולדתי בכפר קטן צנוע בגליל, כפר בענה. בילדותי סבלתי מזה שכפר בענה נמצא בגליל התחתון, אני רציתי אותו בגליל העליון ולא הלך לי. אבל אני מאוד עקשן, על המחברות והספרים שלי בבית הספר רשמתי, סלים ג'מיל דאו, כפר בענה מקף, עכו מקף, גליל עליון. צעק עלי המורה, לא ילך גליל עליון. אנחנו לא בעליון. בתחתון, הבנת בן אדם?

"ילדות בתוך המשטר הצבאי.  צריך אישור כדי לצאת מהבית ולהגיע לכביש הראשי. כמה חיכינו ליום העצמאות. כן, כן, ליום העצמאות. אז אפשר לנסוע חופשי, בלי אישורים, בלי דוחו"ת. אין בכלל דרך שמחברת בין הכפר לכביש הראשי, ואני חולה, תינוק על הידיים של אמא שהולכת ומטפסת מעל הסלעים, כי להגיע לכביש הראשי ומשם מהר לרופא. ומה שמציל אותי זה הקולנוע ההודי שהגיע לכפר והכלבה שלי, אוי מה שקרה לכלבה שלי".

סלים עליכום - לכל מועדי ההצגה

סלים עליכום (צילום: ז'ראר אלון)

הפסטיבל יתקיים בחול המועד פסח, בין ה 27-25 באפריל 2016, באולמות יפו העתיקה ובתאריכים 26-24 באפריל באולמות המרכז לתיאטרון עכו.  לפרטים נוספים  . כרטיס בקנייה מוקדמת: 50 ₪, בקנייה במקום: 60 ₪, ישנן הנחות למחזיקי כרטיס דיגיתל. טלפון לרכישת כרטיסים 09-8945957 או באתר