אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2021 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
28293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון תמיר גינץ הולך אל הלא נודע
 

 
 
זה עונג גדול במיוחד לכוריאוגרף, כשיש מולו רקדנים שיכולים להתמסר באופן טוטלי, גם פיזית וגם רגשית. לכן אני חושב שנוצר על הבמה איזשהו מסע שנוגע בקצוות הנימים של הנשמה, ואני מקווה שהקהל מרגיש כמו שאני והרקדנים שלי מרגישים, שהם לגמרי מסורים ליצירה. זה המקום שעושה את היצירה הזאת מיוחדת בסופו של דבר"
מנהלה האמנותי של להקת קמע מדבר על העתיד, על התמסרות ועל היצירה החדשה "לא נודע"


"לא נודע", יצירתה החדשה של להקת המחול קמע, לוקחת את צופיה, כשמה, אל מקום ואל זמן שאינם ידועים, אי שם בעתיד כאוטי, אפוקליפטי, עטוף בשאלות בהן מעסיק עצמו יוצרה, תמיר גינץ, מנהלה האמנותי של הלהקה.

התמסרות טוטלית ליצירה

באנגלית
אתה מכנה את היצירה NEVERLAND , שם שזורק אותנו לפיטר פן

"נכון, אבל אצלי זה בהפוכה", אומר גינץ. "זה אומר שלמעשה חיפשתי ללכת עם הלהקה הפעם לאיזה שהוא מקום שבו אנחנו יכולים לראות את האנשים במצב מאד מאד בסיסי, במובן של 'raw'. אנשים שפועלים ממקום של אינסטינקטים בסיסיים, במקום שאולי המשטר בו נפל, נכחד, נהרס, כך שניתן לתת דרור לרגשות שאנחנו לפעמים מווסתים, כמו אלימות, קנאה, שנאה, סקסואליות חזקה, רצון לשלוט או להכניע את הזולת.

"כל המקומות האלה שהם מאוויים שלכאורה חבויים אצלנו, אבל בחברות יותר טוטליטריות אנשים מיטיבים להשתמש בהם. אנחנו הוצאנו אותם מהקופסה בארץ שהיא פתוחה לחלוטין להתרחשות הזאת, למקום שנמצא ביום שאחרי, שכל דבר יכול לקרות בו, ויש פה קבוצה של אנשים עם האפשרות לקחת אותי למקום של חופש להשתולל.

"להקת המחול 'קמע' מאד התקדמה בעיניי בשנים האחרונות, גם ברמת הרקדנים. היום הרקדנים שעומדים לרשותי בלהקה יכולים לעשות כמעט כל דבר שאני מבקש מהם, וזה עונג גדול במיוחד לכוריאוגרף, כשיש מולו רקדנים שיכולים להתמסר באופן טוטלי, גם פיזית וגם רגשית. לכן אני חושב שנוצר פה על הבמה באמת איזה שהוא מסע שנוגע בקצוות הנימים של הנשמה, ואני מקווה שהקהל מרגיש כמו שאני והרקדנים שלי מרגישים, שהם לגמרי מסורים ליצירה. זה המקום שעושה את היצירה הזאת מיוחדת בסופו של דבר".

לא-נודע-כפיר-בולוטין3.jpg
לא נודע (צילום: כפיר בולוטין)

מה היה הטריגר לעבודה, מהבחינה הרעיונית?

"זו עבודה שיש בה מקום, יש בה זמן שהוא לא ידוע ונקודת המוצא שהיא בעתיד, וללא ספק הייתה השפעה מאד גדולה למה שקורה מסביב לנו על העבודה. בין אם זה למצב של הקצנת היחסים בין אנשים, שאנחנו חווים בכל החברות בעולם, לבין המקום המאד קיצוני של דאעש מסביבנו ומה שהם עושים למקומות שהם נכנסים אליהם. זה, למעשה, מה שהניע אותי לגשת לעבודה הזו. הרגע שבו היא ניצתה התחיל באמת בצפייה בחלק מהזוועות של דאעש במקרה באיזו מהדורת חדשות בטלוויזיה, והדבר הזה התחבר לי למקום של קריסת התאומים, והתחבר למקומות שכבר עסקתי בהם בעבודות קודמות, של המצב הפוליטי הבעייתי אצלנו בארץ, ולאיזו שאלה ששאלתי את עצמי על טבע האדם".

טוב או רע מנעוריו?

"האם הוא רע מנעוריו זו שאלה נכונה, אבל אולי יש פה גם טוב. יש בעבודה הרבה רגעי קסם של דואטים של אנשים שמחפשים ומוצאים את הרוך והשלווה ואת האהבה ממקום של קשר בין אדם לרעהו. יש איזה רגע בעבודה שניסיתי לתאר אנשים עוצרים לחשוב שנייה על מה שקורה, ותוך כדי תהליך התלבטתי אם אני אמור להציג בעבודה גם פתרון, אבל אני לא חושב שככוריאוגרף אני אמור למלא את מקומם של המדינאים. אני חושב שהתפקיד שלי, ככוריאוגרף שעוסק בדרמה, כמו שאת מכירה אותי, זה להציג שאלות, שמשרתות גם את הנושא הכוריאוגרפי. שתהיה פה תנועה".

לא-נודע-כפיר-בולוטין2.jpg
לא נודע (צילום: כפיר בולוטין)

עולם פראי

איך אתה מתרגם את התוכן הרעיוני לתנועה?

"הבחירה ללכת לעולם פראי, של אנשים מאד מודרניים, אפשרה לי לפתח שפת תנועה חדשה, ארצית, שהיא מלאת אנרגיה, וכן, שיש בה גם מין התוקפנות, מתוך המקום של חוסר השליטה החיצוני. כבנאדם, כיוצר, אני אוהב את התנועה הזאת של רקדן שקורע את עצמו עד הסוף, והפראות הזאת מאפשרת את זה".

נדמה שהפעם אתה הולך למקום הפוך מזה שהלכת אליו ב"במדבר דברים", היצירה הקודמת של "קמע", שם לקחת אותנו אל המדבר ואל זמן עבר

"זה לא הפוך, זה המשך. גם פה אני בסוג של מדבר, גם פה אני בחוץ וגם פה אני במקום שהוא שבטי פראי, אבל אם שם הלכתי אחורה לאיזה מקום של רוחות עבר, אז פה שאלתי את עצמי איזה שבט אנחנו בעתיד. תכננתי את זה כסוג של טרילוגיה, ולכן גם באתי למוזיקאי אבי בללי שעבד איתי גם על 'במדבר דברים', ובחרתי לעבוד אתו, כי בעבודה הקודמת ההשפעה שלו הייתה עצומה ולכן היה נכון לשתף פעולה גם בעבודה הזו. גם הפעם הוא נשא אותי למקומות חדשים ומאתגרים עם המוזיקה שלו ועם האינפוט שלו לתהליך היצירה. הוא מביא לתהליך עצמו הרבה שאלות ותהיות וספקות שגורמים לי, ככוריאוגרף, לשאול את עצמי על מה שעשיתי, ולהוציא מעצמי דברים חדשים ומעניינים יותר".

מה מוביל את מה, בדיאלוג הזה שנוצר בין שניכם, איך נראה התהליך?

"הדרך שבה אני עובד בדרך כלל היא כזו שהתחלנו למעשה, כל היוצרים ביחד, בחשיבה יצירתית משותפת, כשהשותפים היו אבי בללי על המוזיקה, אדם קלר על עיצוב הבמה והתפאורה, לימור הרשקו דרור על התלבושות, ושי יהודאי על התאורה".

וכל זה קורה לפני שיש בעצם את המחול עצמו?

"כל זה קורה לפני שיש מחול ולפני שאני מגובש עם הרעיון. עשינו מספר פגישות של סיעור מוחין, במהלכן נאספו גם חומרי השראה, למשל תמונות שהבאנו של התאומים רגע אחרי נפילתם, תמונות של מסדרים של דאעש, הפואמה של ברטולד ברכט שנשמעת בתוך המופע, מתוך 'עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני', שמדברת על טבע האדם. הגיעו תמונות של עיצובים מתוך 'מקס הזועם: כביש הזעם', ישבנו עם ספרים, עם האינטרנט, יושבים ביחד ומדברים".

ואיך זה נמשך לפעולה התנועתית עם הלהקה?

"אחר כך, כשמתגבש הרעיון, אני נכנס לסטודיו ולמול הרקדנים בסוג של טאבולה ראסה. אני אוהב לייצר איתם תנועה בלי לספר להם איזשהו נרטיב, ואז אני נכנס איתם לתהליך של אימפרוביזציה, כשאני מעורר בהם דימויים. לדוגמה, אם הם היו במקום רגע אחרי שזרקו אותם ממנו, ואין בו כלום, ואם הם לא יכולים לצאת, מה קורה להם. כך, למעשה, אני מוביל אותם בתהליך לחפש את התנועה מתוך תנועה, כשלי ידועה המהות של המקום שאני מכוון אליו - וזה כדי שהתנועה לא תהיה נרטיבית.

"לאט לאט גם הרקדנים נכנסים לתוך העולם הזה ולאט לאט הם נחשפים לחומרי ההשראה שאני מביא בשלב יותר מתקדם, וכך נבנתה היצירה רבדים רבדים, כשבאמת רוב העבודה הייתה מאד קשורה אל המוזיקה, צעד מול צעד, מול הכתיבה של אבי, ומול חומרי ההשראה ותהליך האימפרוביזציה".

לא-נודע-כפיר-בולוטין1.jpg
לא נודע (צילום: כפיר בולוטין)


  

   





בעבודות האחרונות שלך אתה עוסק בעיקר בתגובה אישית מאד לכאן ועכשיו

"בתחילת הדרך הייתי מאד מרוחק מהעכשווי, בעבודות כמו 'אורות הבמה' שעסקה בצ'רלי צ'פלין, או 'כרמינה בורנה' שהייתה חגיגה של אהבה, אבל מאז 'סטטוס', שבה עסקתי ברשתות החברתיות, או 'במדבר דברים' שעוסק במאפיינים שלנו כחברה חמה פה בישראל, ועכשיו עם 'לא נודע' שבאמת יש לה אמירה על מה שקורה בעולם שלנו, התחברתי למעשה לסוציולוג שבי.

"אני התחלתי את דרכי בלימודי תואר ראשון בסוציולוגיה, כשהייתי בחור צעיר, אז אני חושב שהתחברתי לסוציולוג שבי מתוך איזו שהיא ראייה מוטרדת של העולם, ולמרות שאני נהנה מאד ליצור תנועה, בשבילי, תנועה לצורך תנועה בלבד מחטיאה את המטרה, כי מאד חשוב לי שקהל שמגיע להופעות של היצירות שלי בלהקת המחול 'קמע' יעבור חוויה טוטלית, רגשית, שייקח איזה מטען ללכת אתו הביתה, שאלות שמעסיקות אותו, וכן חשוב לי שהתנועה תתקשר. זאת אומרת שכשאנשים יצפו בעבודות שלי הם יבינו משהו. לא חשוב לי בכלל שהם יבינו את מה שאני רציתי להגיד, אבל שיוכלו לחפש ולמצוא חוויה אישית משלהם בתוך העבודות שלי".

תמיר-גינץ-אבשלום-לוי.jpg
תמיר גינץ (צילום: אבשלום לוי)

המופע יתקיים ב-26 באוקטובר 2016 בשעה 21:00 במרכז סוזן דלל בתל אביב, ב-4 בדצמבר ב-20:00 במשכן האמנויות בבאר שבע, ב-8 בדצמבר ב-17:00 וב-20 בדצמבר ב-21:00 במרכז סוזן דלל בתל אביב. לפרטים נוספים והזמנות: 03-5105656.

לרכישת כרטיסים


למועדי מופעים >

11/05/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע