סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2021 פברואר 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
28
ריאיון
 
מאת: טל גורדון איה כורם יוצאת לחופשי
 

 
 
זה היה כאילו התחתנת עם בן זוג וגילית שהוא חרא של בנאדם ועכשיו את רוצה להתגרש. אני לא מוכנה לבלות את המשך הקריירה שלי עם בנאדם שגונב לי כסף ומשקר לי, והייתי מוכנה לשלם הרבה מאד, גם בכסף וגם בהרבה דברים אחרים, בשביל לשלם על הטעות שלי."
הזמרת והיוצרת מדברת על השנים הקשות, על הסכסוך עם חברת התקליטים הגדולה ועל האלבום השאפתני החדש. שיחה צפופה


ב-5 בינואר 2015, תאריך שהיא שולפת כמעט בלי לחשוב, הצליחה המוזיקאית איה כורם להשתחרר, לאחר מאבק של שנים, מהחוזה עם חברת התקליטים בה הייתה חתומה למשך 18 שנים (!), וליזום חוק שיעזור לאמנים נוספים במצבה לא להיקלע למקומות הקשים אליהם נקלעה היא.

כעת, כשהיא סוף סוף משוחררת לעשות מוזיקה כרצונה, היא מוציאה את "2023" - השנה בה היה אמור להסתיים החוזה שלה - פרויקט שאפתני הכולל אלבום קונספט כפול המבוצע על ידי רשימה מרשימה של זמרים ואמנים ישראלים, ולצדו חוברת קומיקס המביאה את הסיפור שיצרה, גם בפורמט המודפס.
 
"לא ידעתי מה יקרה איתי מחר"
  
"אלה היו שנים מאד קשות", מספרת כורם, "כשאין לך דרך לדעת מה יקרה מחר, במובן הכי מידי של המילה. זה לא שאת לא יודעת מה העבודה הבאה שתרצי לעבוד בה, או לאיזו מדינה תרצי לנסוע לטייל. את לא יודעת מה יקרה אתך ברמה האישית, המקצועית, הנפשית, הרגשית, מחר ומחרתיים ובעוד חודש ובשנה הבאה. אי אפשר לתכנן קדימה יום אחד. אי אפשר לדעת ברמה הכי בסיסית על מה מותר לך לחלום, ואסור לך לעשות מוזיקה אלא אם את עושה אותה עם אותה חברת תקליטים ממנה את כל כך מנסה להשתחרר."

"כשיצאתי ממצרים/ זחלתי על גחוני/ ארבעים ימים ולילה/ לא ידעתי מי אני/ כשיצאתי ממצרים/ לא ידעתי עוד לאן/ המדבר הזה ייקח אותי/ ייקח אותי מכאן/ ומאז אני לא עוצמת עין/ הלילות כאן חשוכים/ ומאז אני לא עוצמת עין/ מהפחד שמצרים היא עדיין בתוכי/ עבדים היינו. היינו עבדים/ עבדים עדיין. עדיין עבדים" ("מצרים", מילים ולחן איה כורם, ביצוע לאה שבת)

   


בשנת 2005 עשתה איה כורם את הצעד שעשו לפניה אמנים רבים, ועליו חולמים אמנים צעירים רבים אחרים, וחתמה על חוזה עם חברת תקליטים גדולה וידועה. בשנה העתידנית בה היה אמור החוזה להסתיים, תיאלץ כורם, על פי החוזה, להשאיר מאחוריה את הזכויות על השירים והאלבומים שיצרה, לחברת התקליטים.
 
"2023" מביא את סיפורו של אלכס, "צעיר שחי בשנת 2023 ומוכר את המחשבות שלו כדי להתפרנס, עד שיום אחד הוא מגלה שבטעות, או לא בטעות, נעלם לו הזיכרון של האהבה הראשונה שלו", מספרת כורם.

"כשאלכס היה קטן, הוא רצה להיות צייר. אחר כך הוא רצה להיות טייס. אחר כך הוא רצה להיות מאלף כלבים. כשאלכס היה קטן, אמא שלו הייתה אומרת לו 'לא משנה מה הוא תהיה כשתהיה גדול, העיקר שתהיה מאושר'. היה לו כלב שקראו לו "חתול". בימי שלישי אחרי הצהרים, הוא היה הולך לפעולה בתנועה ובימי שבת בבוקר הוא היה מוצא את הילד שמתחבא בציור בעיתון. אבל אלכס לא זכר שום דבר מהדברים האלה." ("2023", פרולוג)

בתוך סיפור המסגרת הזה שכתבו כורם ושי רינגל, ומקריין יובל מסקין הנפלא, נשזרים השירים היפהפיים שכתבה והלחינה - בביצועיהם של רונה קינן, מזי כהן, אפרת גוש, דנה עדיני, קרן הדר, יהוא ירון, יצחק קלפטר, ארקדי דוכין, דני ליטני, אלון עדר, לאה שבת וכורם עצמה - ומביאים את התקופה השחורה שעברה כורם בשנים האחרונות לסוף טוב, עם פרויקט כל כך רחב יריעה שממחיש כמה כוחות יש ביוצרת הזו, שעשתה על גבה מלחמה שמייצגת לא רק את עצמה אלא גם ציבור שלם של אמנים שמוכנים/נאלצים לוותר על יותר מידי, כדי לקבל ממפיקים ומחברות התקליטים פחות מדי, והכל בשם אותו חלום וצורך להוציא את היצירה שלהם החוצה.

כך הופך "2023", אותו מכנה כורם "האלבום החופשי הראשון של איה כורם", לרגע הזה שבו סיפורו של אדם אחד מתחבר לסיפורם של רבים ולסיפורה של תקופה, ומחבר אליו אנשים רבים באמצעות הנרטיב המוכר לנו כל כך של החלש נגד החזקים, ויעידו על כך למעלה מאלף תומכים בפרויקט ההדסטארט של האלבום, כמות אדירה ביחס לפרויקטים של מימון המונים.

   

 
"מוזיקאים צעירים הם טרף קל"
 
"האלבום הזה התחיל מהשם שלו", מספרת כורם. "היה לו שם לפני שהיה לו כל דבר אחר, וידעתי שאני רוצה לקרוא לו '2023' כי זו שנה שמסמלת הרבה בשבילי. ישבתי עם שי רינגל, חבר שהוא עיתונאי וכותב, ושאלנו את עצמנו לאיזה מין אלבום יקראו '2023', וזה היה עוד כשלא ידעתי בכלל אם ומתי אני אוכל להוציא אותו, במהלך שש השנים שבהן ביליתי בבתי משפט בניסיון להשתחרר מחוזה עבדות בחברת התקליטים 'עננה'."

למה מראש חתמת על חוזה כזה?

"את השאלה הזו אפשר להפנות אלי ואל מאות אמנים אחרים שעשו את אותה טעות, אפשר להפנות אותה אל כל הסיפורים הכי גדולים במוזיקה העולמית, שהסתבכו עם חברות התקליטים שלהם. אני חושבת שמוזיקאים צעירים זה טרף מאד מאד קל."

כי זה מנגן על חלום שהם חייבים להגשים, ובכל דרך

"הרבה אמנים מדהימים חתמו על אותו חוזה בדיוק לפניי, ואמנים עדיין ממשיכים לחתום על החוזה הזה, חד משמעית, ולא היה לי שמץ של מושג למה אני נכנסת."

לכאורה יכולת פשוט לעשות מלא אלבומים לאורך מיליון השנים שבהן את חתומה שם

"זה היה כאילו התחתנת עם בן זוג וגילית שהוא חרא של בנאדם ועכשיו את רוצה להתגרש. אני לא מוכנה לבלות את המשך הקריירה שלי עם בנאדם שגונב לי כסף ומשקר לי, והייתי מוכנה לשלם הרבה מאד, גם בכסף וגם בהרבה דברים אחרים, בשביל לשלם על הטעות שלי.

"זה לא שאמרתי שאני לא אשמה בכלום. הבנתי שעשיתי טעות, הייתי מוכנה לצאת מגדרי כדי לשלם עליה, אבל בשום שלב לא ניתנה לי אפשרות לעשות את זה. מהרגע שהחלטתי ללכת לבית משפט, כי זו הייתה הברירה האחרונה שלי, עברתי תהליך שלקח שש שנים ובסופו קבע בית המשפט שלא רק שאני צודקת, אלא שלא ראוי להחתים אמנים על חוזים כאלה מלכתחילה."

איה-כורם-מיכאל-טופיול.jpg
איה כורם (צילום: מיכאל טופיול)
 
"הפרויקט נתן לי הרבה חופש"
 
"האמת האמת תשחרר אותך/ אחרי שהיא תתן לך אגרוף לפנים/ ותשאיר אותך שוכב/ ומדמם על הרצפה/ ולך תשרוף לך תשבור/ כי זה לא נכון שאתה לא יכול לבחור/ אתה יכול לבחור –או לשרוף או לשבור" ("האמת תשחרר אותך", ביצוע רונה קינן)

מתי הפך הסיפור הזה ליצירה?

"שי ואני כתבנו את הסיפור במשך משהו כמו שנה, ורק אז התחילו להיכנס פנימה השירים, כשמלכתחילה היה לי ברור שאני רוצה שכל מיני אמנים ישירו אותם ולא רק אני, כי זה הופך את היצירה למשהו רחב יותר, שיכול לדבר להרבה אנשים, שיש לו עומק והרבה קולות מספרים אותו. מעבר לזה, זה נותן לי ככותבת שירים חופש הרבה יותר גדול אם אני יכולה לכתוב לאנשים עם יכולות אחרות משלי.

"כל מי שמבצע את השירים באלבום מבצע אותם הרבה יותר טוב ממה שאני הייתי מבצעת. מהרגע שסיימתי לכתוב כל שיר היה די ברור מי הוא רוצה שישיר אותו. קיבלתי גם הרבה 'לא', אבל בדיעבד הרשימה הסופית של המשתתפים היא הרשימה הכי טובה שאני יכולה להעלות בדעתי."

לצד רשימה כל כך חזקה של משתתפים, להקה, והרכב מיתרים שעליהם מנצח לא פחות מאשר מאסטרו רפי קדישזון, נוספה למוצר המוגמר גם חוברת קומיקס העוסקת במכירת המחשבות והזיכרונות של האדם, אותה אייר גד טש.

"חוברת הקומיקס נולדה מאיזה צורך שלי לתת לסיפור פן ויזואלי", אומרת כורם, "וישבתי וחקרתי וחיפשתי מאיירים עד שמצאתי את מי שאני הכי הכי אוהבת, גד טש, ואמרתי לו תעשה מה שאתה רוצה, והוא לקח את זה לכיוון של קומיקס ויצר עבודה יפהפייה, שמביאה את סיפור המסגרת של האלבום שפשוט חי בעוד צורה."

גם הצד הוויזואלי שמלווה את השירים ביוטיוב לא רגיל

"העטיפה של האלבום, וגם העיבודים שעשינו ליוטיוב, מורכבים מתמונות ששלחו התומכים של הדסטארט. ביקשתי מהתומכים לשלוח מחשבות וזיכרונות ותמונות יקרות לליבם, כי כל התמה של האלבום היא מחשבות וזיכרונות, ולמי הם שייכים בעצם. המעצב הגרפי המאד מוכשר של האלבום, זהר קורן, הפך את התמונות האלה לקולאז'ים שמדברים את הסיפור של כל האנשים האלה ביחד."


  


"אנשים פוחדים לפתוח את הפה"

איך מתרגמים פרויקט שאפתני כל כך לבמה?

"אני מקווה שהפרויקט יגיע לבמה בסוף נובמבר, תחילת דצמבר. אנחנו מתכננים מופע השקה גדול עם במאית תיאטרון מדהימה, איה קפלן, שהבאתי במיוחד לטובת העניין. זה הולך להיות מופע שמביא תרגום אחר לסיפור, ומיועד לבמה. יהיו שם מסכי וידאו, יובל מסקין יקריין את הסיפור חי על הבמה, תהיה להקה, תהיה רביעיית מיתרים ויהיו אורחים מתוך האלבום. יהיה מעניין."

בינואר 2015, כאמור, פסק בית המשפט שיש לשחרר את כורם מהחוזה וכורם, שאת הסיפור האישי שלה כבר פתרה, המשיכה ל"חוק איה כורם", הכינוי לו זכתה הצעת החוק שיזמה, הקוראת להגביל חוזים בתעשיית המוזיקה לשבע שנים בלבד.

כל ההתעסקות המתישה הזו בבתי משפט ובכנסת הפכה למשהו שמדבר בשם כל כך הרבה יוצרים ישראלים. הרגשת את התמיכה שלהם בכל הסיפור הזה?

"מחלק כן ומחלק לא. בבית המשפט נלחמתי את המלחמה שלי, ובכנסת נלחמתי מלחמה של אנשים אחרים. בהתחלה מאד מאד כעסתי על כל מי שלא בא לשתף פעולה, אבל אני חושבת שהבנתי מהר, יחסית, עד כמה אנשים מבוהלים עד עמקי נשמתם מלפתוח את הפה, עד כמה ההשלכות של הסכסוכים האלה משפיעות באופן מרחיק לכת על החיים ועל הקריירה, ועד כמה מסוכן להסתבך עם האנשים הכי חזקים בתעשייה.

"ניצחתי אמנם בבית המשפט העליון, אבל אני לא הדמות הכי אהודה עכשיו בתעשיית המוזיקה. הרבה דלתות סגורות בפניי. בעיניי זה מחיר קטן לשלם, אבל אני לא מאשימה את מי שלא מרגיש ככה.

"הצעת החוק שאנחנו עובדים עליה לא הגיעה עדיין לקו הסיום. יש הרבה אנשים שסומכים מאד על שרת התרבות מירי רגב שתצליח לגרום להצעה הזו לעבור גם את הקריאה השנייה והשלישית. זו הצעת חוק שמגבילה חוזים למקסימום של שבע שנים, ועד היום אני מקבלת בערך פעם בשבועיים טלפון אחד לפחות מאיזשהו אמן שהסתבך ורוצה עצה, ואני מסתכלת על שש השנים האבודות האלה שהלכו על מאבקים בבתי משפט, ויכולה רק להגיד שאני נורא נורא שמחה שהן הסתיימו ביצירת אמנות, ולא רק בכאבי לב."


  


 

"2023", האלבום, חוברת הקומיקס וחולצות של האלבום, ניתנים לקנייה בחנויות התקליטים, באתר http://www.2023.co.il/, ובאתרי המוזיקה השונים.
 



22/09/2016   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע