סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2017 נובמבר 
א ב ג ד ה ו ש
   
1011
12131415161718
19202122232425
2627282930
ריאיון
 
מאת: ענת זכריה ימי אהבה לשירה: המהפכה שהצליחה
 

 
 
המרחב שמציע משיב הרוח מתייחד בנקודת המוצא שלו, שיש בה מקום משמעותי לעולם היהודי, הנפשי והטקסטואלי. הקהל שלו, בהתאם, הוא קהל שיש בו נוכחות גדולה של אנשים על המנעד הדתי-אמוני. אבל לשמחתי בשנים האחרונות גם המיצוב הקהלי הזה נשבר ומעורבב – זה קשור לעובדה שהפסטיבל הוא לא חגיגה פרטית של אנשי כתב העת אלא פסטיבל שפותח את דלתו לכל שירה טובה שנכתבת כאן."
ענת זכריה משוחחת עם המשורר עמיחי חסון על יצירה, אמונה ולהט מהפכני


נתחיל בגילוי נאות: עמיחי חסון הוא חבר ויוצר שאני מוקירה ואוהבת. ההזדמנות לעצור לרגע ולדבר איתו בתוך הסחף של החיים, היתה מלחיצה ומרגשת כמעט באותה המידה אבל גם מפתה מכדי לוותר עליה.
 
וכעת לעניין עצמו. עמיחי חסון, עיתונאי ועורך, הוא מהדור הצעיר יותר של משוררי "משיב הרוח". כתב העת "משיב הרוח" נוסד ב-1994 בידי שמואל קליין, אליעז כהן, יורם ניסינוביץ, נחום פצ'ניק ונעמה שקד, במטרה להקים מקום או גוף ״שיכולים להוביל את החוויה הישראלית לגווניה בזיקה לחוויה ולמסורות היהודיות״. עד מהרה הפך ״משיב הרוח״ לגוף תרבותי חשוב, שאיפשר למשוררים דתיים רבים למצוא בו בית פואטי ואולי אף את מקומם.
 
בתוך אותה עשייה ספרותית נמרצת, אחד המפעלים הקבועים של כתב העת הוא פסטיבל השירה השנתי "ימי אהבה לשירה", המתקיים בירושלים וחוגג השנה 20 שנים להיווסדו.


עמיחי חסון (יח"צ)

 
השירה כבבואה לחיי אדם
 
בתכנייה של הפסטיבל השנה כתבתם ש״חגיגות העשרים לפסטיבל הן הזדמנות לבחון את ההשקה בין חיי אדם ובין חיי השירה ולבחון את הטווח שבין רגעי היווצרות אל רגעי העצמאות, באדם ובשירה״ תפרום לי את ההכרזה?
 
״אנסה: הרעיון הוא להתבונן בשירה כבבואה של חיי האדם בשלב הצעיר של חייו, השנים המעצבות: מגיל הינקות ועד גילאי ה-20. באירועי הפסטיבל נעשתה הקבלה בין התהליכים האנושיים: לידה, הגחה לעולם, הנעורים וההתבגרות, הגיוס וההתגייסות וכולי, לבין התרגום הפואטי שלהם: איך שיר נולד, על המרד השירי, שירה מגוייסת וכולי״.
 
בשנתו ה-20 וביחס לפסטיבלי שירה אחרים, מה הייחוד שלכם, איזו אלטרנטיבה מייצר הפסטיבל?
 
״בשנים האחרונות נדמה שמלוא כל הארץ פסטיבלי שירה, ובאופן מפתיע, לפחות עבורי, מסתבר ש"ימי אהבה לשירה" הוא אחד הוותיקים שבהם, וכנראה הפסטיבל הוותיק ביותר שמתקיים באופן סדיר, ואפשר לומר שהוא כבר מוסד. אבל יחד עם הממסדיות שלו, חשוב לזכור שהוא נולד ממקום מלא בלהט מהפכני, של חבורת כתיבה אמונית שחיפשה את מקומה בעולם השירה ולא מצאה אותו, ולכן הייתה חייבת ליצור לעצמה מרחב עצמאי שכולל בתוכו גם כתב עת ופסטיבל.  
 
"אחרי 20 שנים אפשר להגיד שהמהפכה הצליחה: אין שום סנסציה באנשים מאמינים שכותבים שירה מודרנית. ובכלל, אפשר להגיד שגם התיוג הדתי הפך במהלך השנים לאלסטי יותר ויותר עד שכמעט ואיבד את משמעותו המקורית, לפחות בעיניי״.
 
מי הקהל של הפסטיבל?
 
״המרחב שמציע משיב הרוח מתייחד בנקודת המוצא שלו, שיש בה מקום משמעותי לעולם היהודי, הנפשי והטקסטואלי. הקהל שלו, בהתאם, הוא קהל שיש בו נוכחות גדולה של אנשים על המנעד הדתי-אמוני. אבל לשמחתי בשנים האחרונות גם המיצוב הקהלי הזה נשבר ומעורבב – זה קשור לעובדה שהפסטיבל הוא לא חגיגה פרטית של אנשי כתב העת אלא פסטיבל שפותח את דלתו לכל שירה טובה שנכתבת כאן״. 

מורין-וזרחי.jpg
מורין נהדר (צילום: אורית פניני), נורית זרחי (יח"צ)
 
"הלוואי שידעתי להגיע לתמהיל הנכון"
 
מה הקו שמנחה את אירועי הפסטיבל הקרוב ואיך מגיעים לתמהיל הנכון, מה השיקולים?
 
״כאמור, הקו המנחה נמצא בקונספט העקרוני של חיי האדם והשירה המשותפים. משם יצאנו – אליעז כהן, אפרת ביגמן ואני – לחפש את התממשות הרעיונות בפועל, באירועים, מושבים וקריאות.
 
"הלוואי שידעתי איך מגיעים לתמהיל הנכון, ואם יש כזה בכלל. אני יכול רק להעיד שניסינו לתת מקום לקולות שונים, ולטעמים שונים ובעיקר לשירה טובה ומעניינת. האתגר בניהול אומנותי הוא לגשת אל הדברים והאנשים ממקום נקי, ואני מקווה שהצלחנו״.
 
האם יצוג הוגן של יוצרים משני המינים הוא משהו שנלקח בחשבון בשיקולים?
 
״לא זוכר האם העניין נלקח בחשבון באופן 'רשמי' או שטבע הדברים הוביל לכך, אבל בעקבות השאלה חזרתי אל רשימת המשתתפים והיא לשמחתי די מאוזנת מצד המגדר, כמעט 50-50. בכלל, נדמה לי שלפחות בשנים האחרונות יש במשיב הרוח הרבה יותר משוררות ממשוררים, ויותר קוראות מקוראים. אבל לא בדקתי את העניין סטטיסטית״.
 
משיב הרוח זו חבורה ספרותית, חבורה אחרת? איך אתם תופסים את עצמכם?
 
״ממה שאני מבין, האווירה סביב כתב העת הייתה בעבר מין אווירה של 'חבורה ספרותית' על הקלישאות המשתמעות מכך, אבל האמת היא שאני שייך לדור אחר, צעיר יותר, שכבר לא הכיר או חווה את התחושות הללו, ולמען האמת גם לא חיפש אותם. משיב הרוח היה המקום הראשון שפרסם משיריי ונתן לי בהמשך, בנדיבותו והערכה, גם לערוך – לא דבר של מה בכך לבחור הצעיר שהייתי ושאני עדיין ישנו, ואני חב על כך תודה גדולה.  
 
"יכול להיות שאחרים חווים את משיב הרוח בצורה שונה, אבל אני יודע לדבר רק על עצמי: עבורי לא מדובר ב'חבורה ספרותית' אלא בנמל בית שדובר את שפת האם שלי וממנו אפשר להמריא למקומות מעניינים שמעסיקים אותי כאדם כותב. יש פעילות ספרותית שאני בוחר לעשות במקומות אחרים, ויש כאלה שבמשיב הרוח. בדומה לכך שירים מסוימים נשלחים לכתב עת כזה או אחר בגלל אופיים השונה״. 


סומק-ואיגי-משעול.jpg
רוני סומק, אגי משעול (יח"צ)

"הבחירה בירושלים היא לא עמדה אידיאולוגית"
 
  הבחירה בירושלים כמקום מושבכם זו גם עמדה אידיאולוגית? חשבתם פעם לצאת אל מחוצה לה?
 
״גם כאן אני יכול לדבר אך ורק בשם עצמי. עבורי אין כאן אמירה או עמדה אידיאולוגית. יכול מאוד להיות שהייתה בעבר, או שיש כזאת גם עכשיו לאחרים. אני כן יכול להצהיר שיש בי אהבה קשה לעיר האיומה היפה והמתישה הזאת ושאני רואה בה בית על אף שלצערי איני גר בה בזמן האחרון.
 
"ולגבי שאלת היציאה: היו לא מעט פעילויות מחוץ לירושלים – רק בחצי השנה האחרונה הייתי תחת המטריה של משיב הרוח בחיפה, תל אביב וטיפה יותר רחוק גם בנגב – אבל אכן ירושלים מהווה את מרכז הפעילות של כתב העת. אני חושב שמעגלי הכותבים והקהל מתגוררים ופועלים סביב ירושלים והעיר משמשת נקודת המפגש הגיאוגרפית הטבעית עבור הפעילות״.
 
אתם מפרידים בין יצירה לעמדה אידיאולוגית או שיש משוררים שלא תשתפו או תזמינו לפסטיבל? 
 
״שוב, גם כאן קשה לי לענות לשאלה שמנוסחת בלשון רבים. אני לא מכיר תקנון, מסמך או פסיקת הלכה שקובעת את מי אפשר או אי אפשר להזמין לאירועי משיב הרוח. כשלעצמי עדייו לא חוויתי צנזורה מצד מערכת משיב הרוח, אבל אולי עוד אחווה.
 
"אני יכול להניח בזהירות שדווקא עם עמדות אידיאולוגיות שונות ואף רדיקליות יתמודדו כאן בהצלחה, וגם עם מתיחת גבולות ההלכה: נשים שרות ורוקדות באירועים של משיב הרוח בכלל וכמובן גם בפסטיבל, אבל עם ארוטיקה שהיא יותר מהסמוי והדק עלולה להיות בעיה״.  
 
האם יש אירוע השנה שאתם גאים בו במיוחד?
 
"בשבת יתקיימו מפגשים בבתי משוררים ירושלמיים - אסתר אטינגר, חמוטל בר יוסף וגלעד מאירי - ויש לי שמחה גדולה על האפשרות להתארח באינטימיות אצל אדם כותב." 
 
במתחם התחנה הראשונה יתקיים לקראת סוף הפסטיבל אירוע שנקרא "20 השנים הבאות"- על העידן הבא של השירה בעולם מלא שינויים. מה מחכה לנו, מה העידן הבא בשירה לדעתך?
 
״אסתכן בלזרוק רק חכה אחת: עולם הרשתות החברתיות הופך את הספוקן וורד לאמנות שתופסת עוד ועוד נתחים מעולם השירה – שזה בסדר גמור ואפילו מלהיב בהרבה מובנים, אבל המחיר עלול להיות אובדן האינטימיות עם הטקסט וחוסר היכולת להבין טקסט שלא מתקשר את עצמו בפרפורמנס וכריזמה״.
 
"וּמַה לַּעֲשׂוֹת בְּסוּסִים בַּמֵּאָה הָעֶשְׂרִים? וּבָאַיָּלוֹת וּבָאֲבָנִים הַגְּדוֹלוֹת שֶׁבְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם?" כותבת לאה גולדברג, בשיר תשובה לשאלה לשם מה נחוצים שירים. מה התפקיד שיש לשירה דווקא בחיים בעידן שלנו?
  
 ״בזהירות, אני לא בטוח שיש לשירה תפקיד, אבל די בטוח שהיא ממלאת אצלי מקומות בנפש שמצליחים להעביר אותי את הלילה, ולפעמים היא גם יכולה לייצר כוח שפועל במציאות״.

הפסטיבל מתקיים בין התאריכים: 30 בנובמבר עד 3 בדצמבר 2016, בבית אבי חי ובאתרים נוספים בירושלים. פרטים נוספים בעמוד הפייסבוק של "משיב הרוח" ובאתר בית אבי חי . הכניסה לאירועי הפסטיבל ללא תשלום. הכניסה לאירועים המתקיימים בבית אבי חי על בסיס מקום פנוי וניתן להזמין כרטיסים מראש: 02-6215900.  
 


למועדי מופעים >

29/11/2016   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (1 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
1. נשמע פסטיבל מעניין - האם אפשר לשמור מקום מראש?
דתיה , ירושלים (29/11/2016)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע