סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
טור אישי
 
מאת: עמוס אורן מאיר בנאי – הגעגוע כבר כבד מנשוא
 

 
 
מאיר בנאי היה לטעמי הזמר הטוב ביותר במשפחת האמנים הירושלמית. נעים זמירות, בעל ארומה מרתקת ועומק בשירה. בעיקר הוא היה נשמה. זמר נשמה. ולא התרגום לעברית של סול. היתה לו טביעת קול שאי אפשר היה לטעות בה. קיננו בה עצב ונוגות, מלנכוליה וגעגועים, תפילה ורגש עמוק. בשירת הנפש והצעקה שלו היו תחושת דחיפות ובעירה פנימית, כנות ואמפתיה, אמת ואמינות. לא יכולת שלא להאמין לו - בכל סוגה בה יצר ושר."
מוזיקאי פורץ דרך וכישרון ענק שנשאר נאמן לעצמו עד הסוף - הלך לעולמו בטרם עת. פרידה עצובה


בעירה פנימית

מאיר בנאי, שהלך לעולמו בסוף השבוע שעבר, היה הזמר הראשון בדור השני של משפחת האמנים הירושלמית. לטעמי הוא היה הזמר הטוב ביותר ביניהם. הכי קרוב לבל קאנטו. נעים זמירות, בעל ארומה מרתקת ועומק בשירה. בעיקר הוא היה נשמה. זמר נשמה. ולא התרגום לעברית של סול.

מאיר בנאי היה נשמה ישראלית. היתה לו טביעת קול שאי אפשר היה לטעות בה. קיננו בה עצב ונוגות, מלנכוליה וגעגועים, תפילה ורגש עמוק. בשירת הנפש והצעקה שלו היו תחושת דחיפות ובעירה פנימית, כנות ואמפתיה, אמת ואמינות. לא יכולת שלא להאמין לו - בכל סוגה בה יצר ושר.

בלכתו בטרם עת, והוא בן 55 בלבד, מצטרף מאיר בנאי ליוצרים ישראלים גדולים ששירת חייהם נפסקה קודם זמנה – עמנואל זמיר (בן 37 במותו), יאיר רוזנבלום (52) ועוזי חיטמן (גם הוא 52). רק המחשבה איך יכלו להנעים, להשביח ולהעשיר את עולמנו, לו המשיכו לחיות עימנו, היא מעיקה ובלתי נסבלת. 
 

  


שירת נשמה חד-פעמית

 
היו למאיר בנאי עשרות להיטים חוצי גילים וסגנונות, מגזרים ועדות. אני לא יכול לבחור את האלבום הכי טוב שלו – והיו לו אלבומים שנמכרו ברבבות עותקים – אבל לטעמי, האלבום הכי משמעותי וחשוב שלו היה "שמע קולי", אלבום הפיוטים והטקסטים העבריים הקדומים, אלבום האולפן האחרון שלו (2007).

דומה שכל הדרך הארוכה שעשה ב-25 השנים שקדמו לו, התנקזה אל האלבום הזה, לזיכוך עם עצמו ולזיקוק שירת הנשמה החד-פעמית והמושלמת שלו. הוא כמו מצא בו את הכיוון ואת היעוד האמנותיים שלו. מה שהחל עם "תפילת דייג" ו"אל המנוחה" באמצע שנות ה-80', בצעדיו הראשונים כזמר, והתעצם ב"גשם" ו"שער הרחמים" להיטיו הגדולים ביותר, התנקז אל "לך אלי תשוקתי" ו"שלום לך דודי".

אלו היו ימי הערש של מגמת הרוק היהודי בפופ המקומי (ש"אנא בכוח" של עובדיה חממה הפנה את תשומת הלב אליה) ומאיר בנאי היה למעשה פורץ הדרך האמיץ שלו. אמן בכיר ראשון שהלך אחרי לבו ולא הסתיר את אמונתו. רק אחרי "שמע קולי" ראו אור אלבומי השיבה אל המקורות היהודיים של אחיו הצעיר אביתר ("לילה כיום יאיר", 08'), של בן דודו הבכיר אהוד ("ענה לי", 08'), ושל שולי רנד ("נקודה טובה", 08'), ברי סחרוף ורע מוכיח ("אדומי השפתות", 09'), קובי אוז ("מזמורי נבוכים", 10') ואחרים. וגם פילס את הדרך בעבור זמרים-יוצרים דתיים כמו יונתן רזאל, אודי דוידי, ישי ריבו וחנן בן ארי.

אולם רק במופע הבמה שבא בעקבות האלבום הנהדר וכליל השלמות הזה ניתן היה להיווכח שהנשמה, התפילה והאמונה היו שם לכל אורך הדרך (ראו את רשימתי "נשמה וצעקה" מה-29 באפריל 2008). למן "שירו של שפשף" מהסרט "שוברים", ממש בהתחלה (85') ולאורך כל הקריירה – "חלומות אחרים", "תגידי אש תגידי מים", "אל תלכי מכאן", "וביניהם", "אהבה קצרה", "מנגינת הנדודים", "לב סדוק", "כמה אהבה". 
 

  


כמה אהבה, כמה חסר

 
כמה אהבה, כמה חסר. איזה אובדן. בשעה שאמנים אחרים מקליטים כמעט כל דבר שהם כותבים או עושים חזרות  עליו, מאיר בנאי היה מוזיקאי של שלמות. מה שמסביר את ההספק הדל יחסית שלו – שבעה אלבומי אולפן בלבד – את איכותם הראויה לציון ובעיקר את פרקי הזמן ממושכים ביניהם. "שמע קולי" הגיע שש שנים אחרי "לב סדוק", ומאז עברו כבר עשר שנים.

האם הוא היה הפינאלה? האם, אחרי שחווה את השלמות והגיע אל ההארה, התרוקן ואיבד עניין? גיחותיו הבימתיות שהלכו והתמעטו מאז יכולות בדיעבד, לתת רמז ולסמן כיוון. ואולי, אם נקבל דברים שאמרו בני משפחתו לאחר מותו, הוא לא הפסיק ליצור ולא חדל לעשות מוזיקה. רק שלא היו לו הפנאי ותעצומות הנפש להקליט עוד אלבום.

רק בשל כך אנחנו רשאים "לכעוס" עליו. על שלא אימץ את מודל ההתנהגות שהנהיגו דיוויד בואי ולאונרד כהן, ענקי מוזיקה שהלכו לעולמם בשנה החולפת, והשאירו אחריהם אלבומי פרידה מופתיים. אולי מאיר בנאי הקדים לסכם ואולי – בואו נתפלל – נותרו בעזבונו המוזיקלי סקיצות ושירים ראויים.

בלעדיהם הגעגוע, שכבר אוכל בנו, יהיה כבד מנשוא. 
  
 

מאיר-בנאי-דיסק-ענק.jpg
מאיר בנאי, עטיפת האלבום  "כמו אגם רוגע" (יח"צ)


"שמע קולי" - השאלות הנכונות

  
בדיעבד, שש השנים שעברו בין "לב סדוק", אלבום האולפן הקודם של מאיר בנאי, לבין "שמע קולי" החדש, שיצא בסוף 2007, היו ארוכות מדי. מצד אחד, ההמתנה הבשילה אלבום ייחודי ויוצא דופן שכולו טקסטים ושירים של משוררים עבריים קדמונים, מצד שני, התוצאה האולפנית ויותר ממנה גירסתה הבימתית, רק צובטים את הלב על היעדרו הממושך מדי של הבנאי הזה מזירת ההופעות. 
  
לאוזן ערלה, התהליך כביכול של "חזרה בתשובה" שעבר לכאורה על מאיר, נשמע בעייתי, חריף וקיצוני. אולם למי שהקשיב לשיריו של זמר-יוצר צנוע זה, למן תחילת הקריירה שלו, המהלך של חזרה אל המקורות היהודיים, של חיפוש חומרים איכותיים בתרבות ובכתובים יהודיים, הוא טבעי לגמרי, אפילו מתבקש. הכל נמצא בטקסטים שלו. צריך רק להקשיב. כי מי ששר, "מה אני? אני רק בנאדם/ אני רואה עתיד/ אני חושב תמיד/ שהכוונה נותנת אמונה" ("שירו של שפשף") לא יכול לחזור בתשובה. הוא נמצא בה כל חייו. הוא רק מחפש את השאלות הנכונות. 
  
והוא מצא מניין שכאלה, בעשרת שירי "שמע קולי". תשעה מהם נכללים בהופעה המבוססת על האלבום, וכולם משולבים במחצית הראשונה של המופע. בנאי, בניגוד לחלק מהיוצרים שרוכבים על גלי אופנת הרוק היהודי העכשווית, כופה את הטקסטים העתיקים, שחלקם נשמעים כתפילות וכבקשות, למסגרות הנוקשות של הרוק`נרול. הוא מחלֵן אותם, לא מנסה לקדש ולפַיֵיט עימם לחנים ומנגינות. הוא מכריח אותם להתנהג כפזמונים לכל דבר, של בית-פזמון וקטע מעבר, לכן קל יותר לקבל אותו באדרתו הנוכחית. 



מאיר בנאי (צילום: דוד סקורי)



אוצר האמונה


העברית של "שמע קולי" גבוהה, אחרת ולא רווחת. ונדמה שיותר משלנו נחוץ לשמוע, לו חשוב להגיד. שנפקח את העיניים והאזניים ליפי האמירה ולדיוק הכוונה. וכשהוא שר, ממש באמצע ההופעה את "לְךָ אֵלִי" ("לך אלי תשוקתי/ לך לבי וכליותיי/ לך ידיי, לך רגליי/ לך עצמי, לך דמי"), הוא מגיש שיר נשמה מלא רגש וכוונה, הדגשים וזיכוך הבעה, דוגמה מופתית לשילוב הקמאי של מאיר בנאי - נשמה וצעקה, מתח פנימי וחתירה עיקשת. וברקע, גיטרה יפהפיה מייבבת. 
  
בנאי בא רק לעשות מוזיקה. הוא מרוכז בעיקר, כאילו אין קהל באולם. המעברים בין השירים מחלצים ממנו רק "תודה רבה" והתנצלות חד-פעמית שהוא יודע להגיד עוד דברים, אבל מסתפק שוב ב"תודה רבה". אין לו שום פוזה. הוא הכי פשוט והכי צנוע שניתן לעלות על הדעת. כפי שרק זמר שמודע ליכולותיו בצורה רגישה ואבסולוטית שכזאת, מסוגל ויכול. והוא מגיש באינטנסיביות שעל גבול האובססיביות, כי הוא נחוש להגיד ואולי ממהר להספיק את כל שתיכנן, שיר אחר שיר, בקולו הארומטי והמשכר, שכל כך בגר והשתפר וכה הולם לגישור בין קודש ואמונה למסגרת רוק`נרול הדוקה. וקולו נמסך, מחלחל באברים, נספג בעצמות, דבק בנשמה לאהבה. 
  

  



פשוט נהדר
 
השילוב בין שירי "שמע קולי" לארסנל להיטי האהבה של מאיר, הוא טבעי וקולח. גם הם שירי אהבה, בדרכם, וכמו אמונה, מלאכים והשגחה עליונה, גם אהבה היא תופעה קוסמית. גם כשהיא גופנית ואינטימית. וכך "איילת חן", "לפלח הרימון (אֲדַמֶּה רקתך)" ושיר הנושא חיים בשלום עם "אהבה קצרה", "בשם האהבה" ו"גשם" (מאחורי הפסנתר), אולי התפילה החילונית היפה ביותר שלו, וגם כשהוא לא צועק את הפזמון כבעבר, עדיין השיר מלא כוח ועתיר דרמה. "שלום לך דודי (הצח והאדמון)" מתובל בגוונים לטיניים, "בזכרי על משכבי" הוא ניגון בית כנסת במבע סחרופי, "אל נורא עלילה" הוא בסיס לחאפלה ים-תיכונית, אולי מימונה, וב"עֲנֵנו" הוא זמר ענק. הנאה צרופה. 
  
תענוג להיזכר ב"הלילה של אתי" (רק עם גיטרה אקוסטית), לשמוע כל מלה ב"לב סדוק" (אותו הוא שר מאחורי התופים. פיל קולינס קטן עליו), להיסחף עם "כמה אהבה", להצטרף ל"תגידי אש, תגידי מים", להתמכר ל"תני לי יד, תני לי מקום", לשיר בדבקות את "אל תלכי מכאן", "וביניהם" ו"חלומות אחרים", ולקנח ב"שער הרחמים", השיר הנועל שבו טמון המפתח לאוצר האמונה של מאיר בנאי. 
  

  

 

גיל סמטנה, המפיק המוזיקלי של האלבום, אחראי גם לעיבודים המהפנטים, השגיבים והמפעימים לבמה, לצליל הדחוס, המשובח והמבריק שאוחז בך ומרתק אותך בהשתאות ובהתלהבות גדלים מרגע לרגע. גוונים בלוזיים, מזרחיים, לטיניים, של רוק כבד וגם ביטלס נמהלים זה בזה, מבוצעים לעילא על ידי ארבעה נגני ליווי מצוינים. "שמע קולי ההופעה" הוא חגיגה מוזיקלית, קונצרט רוק מופלא, אחד המופעים הטובים ביותר בפופ הישראלי בימים אלה. מציג את הזמר הכי מרשים והטוב ביותר במשפחת הבנאים במיטבו ובשיאו. גורם לך לרצות לשמוע אותו עוד ועוד, עד דלא ידע. פשוט נהדר.  


מאיר-בנאי-2-צילום-דוד-סקורי.jpg
מאיר בנאי (צילום: דוד סקורי)




15/01/2017   :תאריך יצירה

כתבות נוספות
נשמה וצעקה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע