אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2021 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
28293031
ריאיון
 
מאת: טל גורדון יובל המאירי מחייה צינורות
 

 
 
בתהליך היצירה התחלתי לעבוד עם צינורות, אז בהתחלה נדמה היה שאין בהם כמעט כלום. זה גוש ארוך וחלול. אבל פתאום, בתוך תהליך העבודה שבו אני מנסה לבדוק מה הם מספרים ואיזה פוטנציאל חבוי בהם, הרבה דברים שלא הייתי יכול להמציא בראש, נולדו מתוך החומר."
שיחה עם היוצר האקלקטי, שמעלה את סיפורו המיתולוגי של אתגר קרת "צינורות" בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון בובות בחולון


המחשבה על תיאטרון בובות מובילה אותנו, לרוב, לעולם הילדים, וזה יקבל, כמובן, מקום נרחב בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ולסרטי בובות בחולון שיחל ב-20 בחודש זה. לאורך עשרה ימי הפסטיבל תתקיים חגיגה של מופעי בכורה, סרטים, תערוכות, סדנאות ופעילויות סביב עולם הבובנאות, אך גם מקומם של המבוגרים לא יקופח ובין ההצגות המיועדות לקהל הבוגר תעלה ההצגה "צינורות", על פי סיפורו של אתגר קרת, בעיבודו, בימויו וכיכובו של יובל המאירי.

"צינורות" הוא אחד מקבצי הסיפורים הקצרים המאכלסים את דפי ספרו הראשון של קרת, הנושא את אותו שם, ספר שנגע באנשים כשיצא, לפני 25 שנים, בעוצמה חזקה מאד, ולא במקרה, כנראה, בחר המאירי דווקא בסיפור זה.


צינורות יאיר מיוחס.jpg
צינורות (צילום: יאיר מיוחס)


לחשוב על המציאות מחדש
 
"הסיפור הוא על ילד שאבחנו אצלו בבית הספר בעיות תפיסה", מספר המאירי, "העבירו אותו לבית ספר מקצועי, בסיפור המקורי זה בית ספר לרתכות, והוא עובד במפעל לצינורות, והתשוקה הכי גדולה שלו היא להיעלם. בגלל אי ההתאמה לסביבה הוא לא מוצא את המקום שלו, את המשמעות שלו, והוא מגלה וממציא דרך ייחודית משלו לפרוץ למרחב שמאפשר לו להיות מי שהוא.

"הבחירה הייתה אינטואיטיבית, והעבודה על ההצגה התחילה בלי הרבה מחשבה. זה סיפור שקראתי כשהייתי קטן ומאוד אהבתי אותו, ופשוט שלפתי את הסיפור והתחלתי לשחק אתו. רק בתוך תהליך העבודה הבנתי עד כמה הוא רלוונטי לי.

"אני חושב שאני משתדל כל החיים להשתחרר מהתכתיבים ומהציפיות של החברה, ועדיין, הרבה פעמים אני מוצא את עצמי עוצר וחושב מה יחשבו, האם אני בסדר או לא בסדר, ובוחן את עצמי ביחס לקריטריונים חיצוניים של נכון ולא נכון."

כמו שכולנו די מתוכנתים להיות.

"נכון. נראה לי שכולנו עושים את זה כי בכל זאת אנחנו רוצים להיות חלק מהחברה שאנחנו חיים בה, אבל אני חושב שהייתי רוצה לעודד גם את עצמי וגם את האנשים מסביב להצליח לפרוץ דרך ולחשוב באופן חדש על המציאות, והעיסוק בזה רלוונטי גם לחיים שלי."


פסטיבל תיאטרון בובות 2017 לוגו.jpg
(יח"צ)


אדפציות בין עולמות
 
עולם הבובות והחפצים הוא רק כלי אחד ביצירה של המאירי, (30), יוצר תיאטרון שמגיע אל העולם הבימתי מתוך מתודות שונות שמאתגרות אותו בכל פעם מכיוון אחר, ולא בהכרח מתוך התמחות בעולם הבובנאי.

"החפצים והבובות הם עוד כלי בשבילי. יש לי הכשרה אקלקטית בקולנוע, והכשרה אקלקטית בתיאטרון, ובעצם עשיתי איזה מין קולאז' של מוסדות לימוד, כי אני אוהב לקחת קצת מכל מקום, ואני אוהב לזרוק את עצמי בכל פעם לאיזה מדיום קצת שונה, או לחקור שפה חדשה.

"זה משהו שנותן לי תחושה שאני מתחדש, מגלה דברים חדשים ולא משחזר. אני מרגיש שכל יצירה מבקשת שפה אמנותית אחרת, ובמקרה הזה, העיסוק בתיאטרון חפצים או בבובות היה מתבקש.

"אחד הדברים שאני מאד אוהב לעשות ודי מתמיד בו זה אדפטציות, כלומר האתגר של לקחת יצירה ממדיום אחד ולהעביר אותה למדיום אחר, או במקרה הזה, לקחת סיפור קצר של שני עמודים ולעשות ממנו הצגה של שעה.יש בזה הרבה מאד אתגרים וצמתים, והרבה מאד חשיבה תרגומית, שאותי תמיד מעניינת."



צינורות (צילום: יאיר מיוחס)


"החברה שלנו מתעסקת בהגדרות"
 
העיסוק בבובות ובחפצים הוא לא מקרי, זה הרי לא משהו שקורה על הדרך, אז אני משערת שזה פורמט שמאפשר לך להעביר דברים אחרת ממה שהיית מעביר בתיאטרון הסטנדרטי, במרכאות

"ההגדרה של תיאטרון בובות, במובן מסוים, היא קצת צרה. אני חושב שברגע שנכנסים לעולם הזה של תיאטרון חזותי, בכלל, תיאטרון פיזי, אז נפתחות הרבה מאד אפשרויות לעבוד עם כלים שמרחיקים אותנו מהייצוגים המוכרים של הדברים, ובעיניי הם מאפשרים, הרבה פעמים, לעקוף את המקום המודע והבנלי, ואם מדברים על תיאטרון חפצים, אחד הדברים הדי בסיסיים שהוא מאפשר זה להראות דברים פנטסטיים.

"אני לא כל כך אוהב את ההגדרות, ואני חושב שזה גם חלק מהתוכן של ההצגה עצמה. ההצגה עוסקת מאד בהגדרות. הילד מתבקש, למשל, באבחון שעושים לו, להסתכל בתמונה ושואלים אותו מה לא בסדר בתמונה והוא צריך להצליח ולענות ולהגדיר את זה, ונראה לי שבחברה שלנו אנחנו מאד מתעסקים בהגדרות. זאת הדרך שלנו לייצר שליטה על המציאות.

"במובן מסוים, גם ההצגה עצמה מנסה להתחמק מהגדרה חד משמעית. זאת אומרת, אין שם בדיוק בובות, ויש שם שימוש בחפצים, אבל הוא לא עקבי. יש מדיומים שונים ואופני ייצוג שונים.

"בתהליך היצירה התחלתי לעבוד עם צינורות, אז בהתחלה נדמה היה שאין בהם כמעט כלום. זה גוש ארוך וחלול. אבל פתאום, בתוך תהליך העבודה שבו אני מנסה לבדוק מה הם מספרים ואיזה פוטנציאל חבוי בהם, הרבה דברים שלא הייתי יכול להמציא בראש, נולדו מתוך החומר." 

 

יובל המאירי (צילום: מאיה מרגלית)


תרבות נגישה ורלוונטית
 
אתה גם מביים וגם מככב. יש משהו מאד מאתגר בלחבוש במקביל את שני הכובעים האלה

"נכון, זה מאוד קשה, ולכן כמעט ולא היה יום שעבדתי לבד. שרון סילבר מרת, למשל, שעבדה איתי, הייתה שותפה לפענוח השפה החזותית, שזה אומר למצוא את הקשר בין הקו הדרמטי והסיפור, לבין הייצוג הוויזואלי שלו על הבמה. בתיאטרון חפצים התפאורה, למשל, היא לא תפאורה רגילה.

"אם בהצגה רגילה התפאורה היא פשוט רקע למשהו, או מרחב התרחשות, אז בתיאטרון חפצים התפאורה היא חלק מהדמויות. החפצים על הבמה הם גם שחקנים ודמויות בפני עצמם, כי אני, בעצם, שחקן יחיד, אבל כל מה שסביבי עוזר לי לגלם את הסיפור. אז היה צריך חשיבה מאד מורכבת כדי להבין איך לייצר ייחודיות ואחידות סגנונית.

"מי שממש הצילה אותי מהלופים של עצמי זאת אדוה ויינשטיין, שהמצאנו לה תפקיד שעדיין אין לו שם לדעתי. סוג של חונכות מתקדמת. בתוך הוואקום הזה של העבודה העצמית היא עזרה לי לארגן את המחשבות ולבנות את תהליך היצירה, המשכנו בתרגילים ואימונים והגענו לעבודה מעשית על ההצגה. היא מביאה איתה גישה כל כך מלאה, סוג של יחס אחר לעבודה. לא לעבוד בקושי. לא להיאבק עם החומר. לעבוד מתוך עונג. מתוך זיהוי של אפשרויות חדשות בכל מצב. 

"אז אני יזמתי את הפרויקט, אבל שיתפו איתי פעולה. הפרויקט הזה נתמך על ידי המרכז לתיאטרון בובות בחולון, והוא פרויקט של תיאטרון אהל, שהוא אחד מהפרויקטים של 'תנועת תרבות'. 'תנועת תרבות' זו תנועה של אמנים מחנכים שחיים, בעצם, בקבוצות שיתופיות ברחבי הארץ, במטרה לחולל תרבות רלוונטית, נגישה ומשמעותית בכל הערים שבהן אנחנו נמצאים, במקומות שחסרה בהם תרבות מקומית.

"אני אישית גר בעפולה, שזה גם הבסיס של 'אהל', אבל אנחנו תיאטרון נודד, ובין המפעלים של 'תנועת תרבות' יש פעילות קהילה, חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, תנועות נוער, מבוגרים, אמנות פלסטית, מחול ומוזיקה."



צינורות (צילום: יאיר מיוחס)



ההצגה "צינורות" תתקיים ביום חמישי, 20 ביולי בשעה 20:30, יום שישי, 21 ביולי בשעה 14:00, ויום שבת 22 ביולי בשעה 20:30. מחיר: 65 ₪. הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון וסרטי בובות בחולון יתקיים בין התאריכים 29-20 ביולי 2017 במתחמי המרכז לתיאטרון הבובות - רחוב רמז 13 חולון. לרכישת כרטיסים: 03-6516848 או דרך אתר הפסטיבל


למועדי מופעים >

18/07/2017   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע