אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2021 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
 
10111213
14151617181920
21222324252627
28293031
כתבה
 
מאת: טל גורדון בריאות הנפש של "שלושים" - פינת גורדון
 

 
 


שגיא צורף ואלעד כהן, הצמד מאחורי "שלושים" עולים בפעם הראשונה לבמה עם השותפים לפרויקט המדובר שלהם – יהלי סובול, אסף אמדורסקי מלאני פרס ואורן ברזילי. שגיא צורף מספר על דרך הפקת האלבום ועל המופע שבדרך.

מופע כוחני ופרוע

השילוב של שירים והפקה שמביאים משב רוח רענן לאוזן ונשמעים שונים מהדברים הרגילים שמלעיטים אותנו בהם, בתוספת אורחים אטרקטיביים כמו מלאני פרס, יהלי סובול, סיון שביט, אביתר בנאי ואסף אמדורסקי ותעשייה שאוהבת את אפקט הסינדרלה, הפכו את השנה האחרונה לשנה של "שלושים" - ההרכב והאלבום.

את הסיפור הכרונולוגי של שיתוף הפעולה בין שגיא צורף, שכתב והלחין את השירים, לאלעד כהן, שניהם כוחות מוזיקליים מוכשרים הפעילים בעשור האחרון בעמדות הפחות פרונטליות של העשייה המוזיקלית, פרשו כבר בכל עיתון אפשרי, כשניסו לפצח את הקוד מאחורי "לרוץ מהר", ה-להיט של השניים (בביצוע יהלי סובול ומלאני פרס היפה שמגע המבטא הגרמני הקל שלה בשפה העברית מזכיר לרגע את האיכויות הדומות שהעניק לעברית המגע של ג`וזי כץ בעבר), כך שעל האינפורמציה הזו אני מאמינה שאפשר לפסוח, ולגשת ישר לכמה שאלות הנוגעות למעבר של אותו אלבום אל הפורמט הבימתי בימים אלה, מעבר שמתחיל במעין מופע בכורה ביום רביעי הקרוב בפסטיבל "אזור התעשייה" באשדוד.

לאורך כל המופע – כארבעים וחמש דקות המוקדשות לשירי האלבום - יעמדו יהלי סובול ואורן ברזילי ("מופע הארנבות של ד"ר קספר") בעמדת הגיטריסטים, אסף אמדורסקי בקלידים, אלעד כהן על התופים וצורף עצמו על הבס, כשלחלק מהשירים תצטרף מלאני פרס בשירה ובמבטא, כאמור.

"אני חושב שהמופע הוא יותר רוקי מהתקליט", מספר צורף. "יש בו משהו קצת יותר כוחני, יותר פרוע. אביתר וסיון לא ישתתפו במופע כי הם עולים על אותה במה במופע של אביתר מיד אחרינו. אורן ברזילי ששר גם באלבום ועשה את העיבוד ל`כל יום` ישיר במופע גם את השירים שאביתר שר באלבום, ומלאני תעלה ל`לרוץ מהר`, `הכל מבעבע`, `כולם אני`, היא תשיר עם אסף את `טוס גבוה` ועם אורן את `חושב שהכל ישתנה פה`".

"כשיש בחדר כל כך הרבה אנשים מוכשרים אז יש גם הרבה ריספקט"

- מרבית האורחים באלבום ובמופע הם אמנים מבוססים. מן הסתם, לא מדובר באנשים נטולי אגו. איך חיו בשלום כל האגואים האלה ביחד בעבודה?

"בעבודה על האלבום די עבדנו עם כל אחד בנפרד. לרוב השמעתי את השירים לאנשים שאני מעריך את דעתם כדי לדעת מה דעתם על השיר ואני חושב שהיה פה הרבה עניין של טעם, שהצלחנו לפגוע נכון לטעם שלהם. השמעתי לאמנים שירים שהם אהבו, היה להם ברור שאני לא רוצה לשיר אז הם אמרו לי: `תן, אני אשיר`. היה פה איזה משהו נורא נון שלנטי, לא באנו עם רעיון מתוכנן מראש. פשוט השמענו, ואנשים עשו טייק שירה. אני חושב שסיון (שביט) הייתה היחידה שהלחנתי את הפזמון של השיר שלה פעם שנייה כי היא הרגישה איתו לא נוח.

"חיכוכים יכלו להיווצר יותר באמת בדינמיקה של עבודה בחדר חזרות על מופע, אבל כשיש בחדר כל כך הרבה אנשים מוכשרים אז יש גם הרבה ריספקט. אם יש חיכוכים זה יכול להיות בעיקר מולי ומול אלעד, ויכוחים על אם זה נשמע מספיק טוב או לא. זה קצת כמו עבודה עם נגנים. גם לי, כשאני על תקן נגן, יש מה להגיד על הדברים שאני שומע, אז אני לגמרי מבין את זה.

"יש פה גם איזה חדוות יצירה, סוג של הפריה. אני חושב גם שאנשים נהנו אולי להשתחרר מהאחריות הרגילה שיש להם וליפול על האחריות שלנו. אלעד ואני מגיעים מאוד משופשפים על החומר, מאוד אינטואיטיביים, ויש איזו זרימה לאורך התקליט והמופע שהיא מאוד מפתיעה. אין דרמות. יש אחד שפחות מרוצה, אחד שיותר, אבל יש איזה אורך רוח שבאמת מפתיע לטובה, והתשוקה שלהם לעבוד אחד עם השני מחפה, כנראה, על הביקורת".

"לא התחברתי לשירה של עצמי"

- האורחים באלבום ובמופע באים ממקום מאוד הומוגני. זה לא שבחרתם ביהלי סובול ובשרית חדד. מה גרם לכם לפנות דווקא למי שפניתם אליו?

"מראש פנינו לאמנים שדעתם חשובה לנו. כשהשמעתי את השירים לאביתר זה כי רציתי לשמוע ממנו פידבק על השירים. אותו דבר עם יהלי. התחלתי לכתוב בגיל מאוחר יחסית. את השיר הראשון כתבתי בגיל 24, 25, ואת רוב השירים של התקליט כתבתי בין 26 ל-27. עד אז היצירה שלי התבטאה בעיקר במוזיקה אינסטרומנטלית אקספרימנטלית, ופתאום יצאו פה שירים, שבשביל להבין מה הם בדיוק, ולנסות לבדוק אם הם באמת מרגשים ועומדים ברף שהצבתי לעצמי השמעתי אותם לאמנים שאני מאוד אוהב את היצירה שלהם ושמחזיקים את הרף הזה מבחינתי, ודרכם הבנתי שמה שאני כותב הוא קומוניקטיבי ומתקשר במידה, וזה הפתיע אותי.

"באופן טבעי, כשהם אמרו לי שזה יפה בעיניהם, ברגע שהם התחברו לשיר, הייתה לי הלגיטימציה להגיד שאני לא מתכוון לשיר את זה ולהציע להם לשיר את זה. ככה נולד הפרויקט. בהמון תמימות משני הצדדים. התקליט הזה נעשה בדרך של שיר אחרי שיר בתור ניסיון לראות מה יוצא, כשהדבר היחיד שברור מראש הוא שאלעד ואני לא שרים".

- למה, בעצם?

"גדול עלי, וגם על אלעד. שנינו באים ממקום של עיבודים, נגינה והפקה, ולשיר אלבום שלם היה גדול עלינו. אני שר שיר אחד באלבום, את `שלושים`, ואלעד בכלל לא ניסה. זה אפילו לא עלה על הפרק. שרתי את כל הסקיצות ותמיד כששרתי אותן שמתי על עצמי מלא אפקטים. היה לי נורא קשה להתמודד עם השירה שלי. זה הפריע לי לחשוב, לא התחברתי לשירה של עצמי, והרגשתי שזה לא ממש מחמיא לשירים. דווקא ב`שלושים`, אמרתי לאביתר שכדאי שהוא ישיר את זה, וזה השיר היחידי שהוא אמר שצריך להישאר ככה, שיש בו משהו חשוף עם השירה שלי, והסכמתי. אבל בשאר השירים, ברגע שאחרים שרו אותם, זה העלה את הרמה של השירים דרך הרמה של הביצוע".

"עדיין לא ברור מאליו שיהיה עוד אלבום"

- קראתי בכתבה שהייתה עליכם לאחרונה שאמרתם, אלעד ואתה, שהמחשבות שעברו לכם בראש לקראת גיל שלושים הן שלא בטוח שמוזיקה זה אורח חיים, כי זה דבר שדורש המון שעות עבודה ולא מפצה בהתאם, כלכלית ומעמדית, ושזה גם גיל שבו צריך להתחיל לקחת את המושכות כעצמאים ולא כשכירים. היום אתה כבר מצליח להתפרנס נטו ממוזיקה?

"להתפרנס נטו ממוזיקה זה יהיה מוגזם להגיד. חוץ ממוזיקה אני עורך וידאו. תקופה ארוכה עבדתי בכל מיני ערוצים ואת רוב העבודה על האלבום עשיתי במקביל לעריכה. אני גם לא נגן שכיר באופי שלי. אני מצליח לנגן רק מה שאני מתחבר אליו, וזה משאיר אותי בסך הכל עם מעט אופציות ושם אותי בנקודת מוצא בעייתית מבחינה כלכלית. לאורך השנים הייתה לי עבודה בתיאטרון חיפה, ניגנתי בס ב`משחקים בחצר האחורית` וב`נשף מסכות`, ולאורך הזמן הלחנתי קצת לתיאטרון ולמחול, אבל זה היה משולב כל הזמן עם עריכת וידאו כי היה לי ברור שאני לא יכול להתפרנס רק ממוזיקה.

"בעצם המהלך של האלבום היה כדי לסדר את המקום הזה שאם אני רוצה להמשיך לעשות מוזיקה בצורה מקצוענית, אני צריך לתת יותר. כי כמו שאמרתי קודם, אני לא עובר מסשן לסשן ומאולפן לאולפן, ולא אחד שמופיע כל יום, ובשביל ליצור יצירה הייתי חייב לקחת צעד אחד קדימה, וזה אומר לקחת אחריות על השירים. ברגע שהבנתי שיש שירים הבנתי שבשביל להמשיך ליצור מוזיקה ממקום נקי אני צריך להוציא את השירים האלה לאור ובאותו רגע היה לי ברור שאני מתפרנס מווידאו. כי זה אומר שאת מרב המשקל כמוזיקאי אני שם על התקליט הזה ולאו דווקא על עבודה עם אמנים אחרים וזה צמצם עוד יותר את המקום של הפרנסה. אז במקביל לעבודה על האלבום הפקתי כמה שירים שמאוד התחברתי אליהם של אתי אנקרי ונשארתי חבר בלהקת `מים` אבל מעבר לזה השקעתי בעיקר באלבום הזה, וזה באמת לקח הרבה שנים והרבה מאוד עבודה אינטנסיבית. זה גם לא היה אלבום שהושקע בו הרבה כסף, את הרוב עשינו לבד, בבית, עם מעט מאוד תנאים".

- והיום, אחרי שקרו הדברים הכי טובים והכי מפתיעים למי שהתחיל לכתוב לפני זמן לא רב, יחסית, אתה רואה את עצמך ממשיך באותה דרך של מאחורי הקלעים, או שמשהו עומד להשתנות?

"אני רק יכול להגיד שאני ממשיך לכתוב. זאת מתנה שאני באמת מודה עליה כל בוקר. אני קורא לזה בריאות הנפש. ואני מאחל לעצמי לעשות עוד אלבום, אבל זה עדיין לא ברור מאליו שיהיה עוד אלבום. בטח לא עוד אלבום כזה".


"שלושים" יופיעו ביום רביעי, 28 ביוני 2006 במסגרת פסטיבל "אזור התעשייה" באשדוד וב- 26 ביולי 2006במועדון הגולדסטאר זאפה בתל-אביב. לפרטים נוספים



27/06/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע