סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2019 יוני 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
30
טור אישי
 
מאת: עמוס אורן פותח קופה: גמר חתימה טובה
 

 
 
לחתימה טובה, לה אנו מייחלים כל כך בימים הנוראים, דרושים גם חתמים רציניים וראויים. לעיונם, מקצת מן הבעיות, הנושאים והרעיונות שמטרידים את התרבות הישראלית, עם פתיחתה של תשס"ח


א. תקציב תרבות ראוי. החלום הרטוב הוא אחוז מתקציב המדינה. אך ספק אם רוני בר-און, שר האוצר, יכול להרשות לעצמו, לעמיתיו הציניקנים וזחוחי-הדעת בממשלה ולנערי משרדו, הקצאה של 3 מיליארד שקל לתרבות (כן, מתוך 300 מיליארד ש`). סכום שכזה יהפוך אותו ואותם לקלי דעת, לחשודים מיידיים בקבלת דבר במרמה, או - לחילופין - לחסידי אומות עולם עד קץ הדורות. להשראה שכזאת הם לא יכולים להגיע בכוחות עצמם,  ואחריות כזאת הם לא יצליחו לשאת. אך האם לא בעבור זה נועדו עשרת ימי תשובה, חרטה וסליחה? אנחנו, שמוכנים לבוא לקראתם, נסתפק בחדווה במחצית האחוז (1.5 מיליארד ש`) ואם ילחצו אותנו נסכים להתפשר על אחוז אחד (מיליארד ש`) ועדיין להרגיש זכאים.
 
ב. עבודה זרה. התחושה היא שהמדינה ומנהיגיה דלעיל, מעדיפים שכל העולם וסגנו יזרימו כספים למוסדות התרבות בארץ, רק לא הם. האמת? גם אנחנו, אם תרשו לי תחושת ביחדנס, מה `כפת לנו, ובלבד שיהיו משאבים ראויים במערכת. אלא שאי אפשר לסמוך על גחמות אופנתיות של נבחרי ציבור מתחלפים ברשויות המקומיות או מנהלי חברות ממשלתיות למחצה (מפעל הפיס למשל), שברצותם יתנו, ובחשקם -  ימנעו. הצורך לעגן בחוק את תמיכת המדינה בתרבות הוא מהותי, חד-משמעי ובלתי ניתן להמרה -  לא בנזיד עדשים ולא בתמיכה חיצונית. ולממסד התרבותי אין ברירה, אלא להפסיק להתבכיין ולהתחנן, להתנחמד ולהתחנחן, ולסמוך על קסמו הקיבוצי וכוח השכנוע שלו. הגיע הזמן לשכור שירותיהם של לוביסטים (שתדלנים) מקצועיים לטובת העניין. כן, בשכר!
 
ג. בשום מקרה לא לאפשר למפעל הפיס - שעט על המציאה, אץ אל שטח ההפקר ועט אליי כותרות - ומוכן להשקיע מיליונים מהכנסותיו לתועלתה של התרבות (ולתדמיתו הוא), וגם לא לעיריות הגדולות (תל-אביב-יפו בעיקר) לתפוש את מקום המדינה בסבסוד התרבות. זה יפה מצידם וראוי להערכה, להוקרה ולהצדעה. אבל חינוך לתרבות וטיפוח ערכיה הם התפקיד והאינטרס של המדינה, ואסור לוותר לה לרגע על שליחות זו. אל לנו, כמובן, לוותר על סיוע, אבל לא במקום הדבר האמיתי. אלא לצד, כתוספת וכהשלמה.
 
ד. ואם כבר עסקינן בהוצאות (ובהכנסות!) מדינה ובקריאתם לסדר של השראה, חזון וגדלות רוח תרבותיים, ראוי גם להוביל חקיקה שתכליתה עידוד ותמרוץ גופים כלכליים ומסחריים ואנשי עסקים ובעלי ממון - בעיקר באמצעות פטור ממסים שונים (ממש כמו שזה נעשה באזורי ספר) - על תמיכה כספית בתרבות. שיהיה כדאי לאותם גופים ואנשים לעשות זאת בלב שלם, בגאווה ולאורך זמן, ולא רק במתן בסתר אקראי. לא מעט מוסדות נזקקים -  בעיקר מוזיאונים, תזמורות ולהקות מחול - יפיקו מאפשרות כזאת תועלת מרובה, בפעילותם השוטפת, בהכשרת כוחות מקצועיים, בגיוון היצירתי ובאיכותו, בפתיחת שעריהם לקהלים נוספים ורחבים וגם בהוזלת תעריפי הכניסה. עם הפרסומת הנפלאה ל"פלאפון" ואחרי ההשקעה העצומה בבית"ר ירושלים, גם ארקדי הבין שלא כדאי לקנות כל דבר. עדיף לתמוך ולהשקיע בתבונה, בעתידו של ההון האנושי, התרבותי.
 
ה. חוק התרבות ותקנה לפטור ממס על תמיכה בתרבות, הם רק חלק מסדרה של נושאים ראויים בחקיקה, או בארגון ממסדי ברור וחד-משמעי. כמו קריטריונים (ותקציבים!) לתמיכת המדינה בשיגור גופי תרבות ישראלים להופעות בחו"ל כשגרירי רצון טוב ואמנות מעולה (בעיקר באמצעות קשתו"ם, המחלקה לקשרי תרבות במשרד החוץ). לא בהזמנות פרטיות, על בסיס עסקי לכל דבר (כשהגוף המזמין בחו"ל מממן את כל ההוצאות), אלא כשברור שרק תמיכה כספית של המדינה (כפי שעושות נציגויות תרבות מקומיות של מדינות אירופיות ואחרות) תממש את היוזמות. שלא תתבצענה, חלילה, על חשבון הלהקות והאמנים, מתוך ניצול מחפיר של תשוקתם להופיע ולהפיץ את אמנותם. ההפצה התרבותית הזאת, כבר התגבשה ההכרה, היא אינטרס עליון של מדינה בריאה, על אחת כמה וכמה, של מדינה שמבקשת להבריא את עצמה ואת תדמיתה. בקיצור: כסף לכרטיסי טיסה ולהוצאות שהות ולינה, ולא מס-שפתיים והבטחות ערטילאיות.
 
ו. ואל תתנו לשנת השמיטה שבפתח, לשמוט הטיפול הדרוש ברביזיה בקריטריונים לטיפוח ולתמיכה בתיאטרון איכותי-אמנותי (על פני תיאטרון בידורי-מסחרי, לא שהוא מלה גסה), שהוא בעצם המטרה והעניין המקוריים של המדינה בתיאטרון הציבורי; להבדיל מן התיאטרון הפרטי, שגם הוא זכאי לתחיית המתים, אם לא בתמיכה קבועה, לפחות בתמריצים ובהלוואות מן הסוג שנהוג בתעשיות נתמכות אחרות; או בהתקנתו הנחוצה יותר מתמיד, של חוק הזמר העברי, שבתמציתו מבקש את הכרת המדינה כמשאב תרבותי וכתעשייה לכל דבר, ואת הכרתה בצורך לשמר, לטפח ולעודד אותו ואת הפעילים בו.
 
ז. מנגד, מומלץ שלא לזלזל בעמידה על המשמר בעניין המשכיותו, קיבועו וחיזוקו של חוק הקולנוע, שתוקפו אמור לפוג השנה. המאבק בעניין זה, מתוך מודעות לנפשות הפועלות, עלול להיות מר. הצלחתו (הגדולה, יש להגיד) של השר מתן וילנאי לטובת הקולנוע הישראלי, נחשבת עד היום כמחטף בקרב גורמים בחוגי הממשל (ולא רק הם), שמפרשים את הצלחתו המסחרית (איכות ואמנות לא מעניינות אותם) כהוכחה ניצחת לעצמאותו הכלכלית וכהזדמנות לבטל אותו, לנתק אותו מעטיני המדינה  ו"להרוויח" בכך 60 מליון ש` (!) לקופת האוצר.
 
ח. ולא חסרים עוד נושאים להרהורי-חרטה, לבקשת מחילה ולהתנהלות מתוקנת, אחראית ושקולה. אלא שהזמנים והמינויים האחרונים לא מבשרים טובות לתרבות. את שר התרבות גאלב מג`אדלה אי אפשר לגייר ולהכריחו לבקש סליחה ביום כיפור היהודי (יש לו על הראש את צום הרמדן שלו), אבל אי אפשר לתהות ולהכות על חטא, אם זו האישיות הראויה לנווט את התרבות הישראלית בעיתות משברה. המינויים האחרונים שלו -  מיכה חריש כיו"ר המועצה הישראלי לקולנוע ויחיאל לקט כיו"ר המועצה לתרבות ולאמנות (ובשלב זה, נסתפק בהם) -  מאירים באור מגוחך אותו ואת יועציו. ה"ה חריש ולקט הם לבטח אנשים נהדרים (ונבחן אותם במעשיהם) אבל על פניו, מהלכי השר נראים כמינויים פוליטיים מאוחרים, של ותיקי מפלגת העבודה שמחפשים תעסוקה ומצטיירים כמנותקים. כאילו מג`אדלה מתיירא מפני הממסד המפלגתי שקידם אותו לעמדה הבכירה כשר התרבות, מרגיש אסירות-תודה, אינו מסוגל לבנות אג`נדה משלו ולהוביל מהלכים אמיצים קדימה. בתחומים שמצעירים את עצמם כל העת, יש בהחלט מקום לתבונה של הוותיק והמנוסה, אבל לא לסידור עבודה.
 
ואם לא ניצלנו את עשרת ימי התשובה בין ראש השנה לכיפור, יש לנו שנה שלמה לחפש תשובות לכל התהיות, וגם למצוא סליחות והתנצלויות למכביר.


20/09/2007   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע