הוכרזו  הזוכים בפרס ליצירה בתחום הציונות,  יוזמה של שרת התרבות והספורט לימור לבנת שנועדה לעודד יוצרים לתת ביטוי לערכי הציונות, להיסטוריה של התנועה הציונות ולחזרת העם היהודי למולדתו ההיסטורית.
 
הפרס, שעליו הכריזה השרה לפני כשנה,  נתקל בהתנגדות של יוצרים שרבים מהם חתמו על עצומה שבה נכתב בין השאר: "פרס זה הינו פרס המעודד אמנות מגויסת למטרות פוליטיות. אנו דורשים לבטל את קיומו של הפרס ומבקשים לנתב את הכספים שיועדו לו אל הקופה הדלה שתומכת ביצירה אמנותית חופשית במדינת ישראל". בין החותמים על העוצמה: חתני פרס ישראל דוד טרטקובר ואוהד נהרין, מיקי קרצמן, יוסי מר חיים, יהודה אטלס ועוד.
 
לדברי משרד התרבות אמת המידה הבלעדית שנקבעה לזכייה בפרס, הייתה איכות היצירה. שווי הפרסים שיוענקו לזוכים מסתכם ב- 300 אלף שקל שמתחלקים בין שישה תחומי יצירה.
 
בראש ועד הנאמנים של הפרס עמד היוצר והשחקן חיים טופול. לצדו חברים בוועד: פרופ' דוד אלכסנדר- יו"ר מועצת הקולנוע,  ד"ר חיים פרלוק- יו"ר המועצה לתרבות ואמנות, וחברי המועצה לתרבות ואמנות- ד"ר ורד אביב- מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ו"בצלאל" ויו"ר מדור מחול, אורי לוי- שחקן ומנהל תיאטרון ויו"ר מדור תיאטרון, וג'ודי אברמוביץ חברת מועצה.
 
לדברי שרת התרבות והספורט לימור לבנת: "אני מברכת את הזוכים בפרס היצירה בתחום הציונות. כל היצירות הזוכות מבטאות מזוויות אמנותיות שונות את הנרטיב הציוני שמאחד את הציבור הישראלי. מדובר ביצירות חשובות שמעשירות את התרבות הישראלית, ומהוות הוכחה שהציונות יכולה וצריכה לשמש כר פורה לאמנות ותרבות איכותית"
 
רשימת הזוכים:
 
מחול:
 
נעה ורטהיים ולהקת ורטיגו"- "לידת הפניקס"
 
היצירה זכתה בפרס בסך 50,000 שקלים. מנימוקי השופטים: "נעה היא כוריאוגרפית איכותית ומתחדשת. בעבודתה 'לידת פניקס' היא מבטאת דיאלוג בין האדם למקום, לאדמה ולסביבה בה היא חיה. דיאלוג מרגש ומתחדש כמו הציונות אשר חידשה את תפיסת העולם לארץ ולסביבה בה אנו חיים.
 
'לידת הפניקס' מתגלה כעוף החול ובריאתה מחדש. זו יצירת מחול אנרגטית, מרתקת- בעלת מבנה יצרתי, מקצועי, דינאמי, מחדש, מאתגר ומרגש ומעבירה חוויה משמעותית. המחול הוא דיאלוג בין אדם למקום, חיבור לטבע, קשר בין אדם לאדם ובין האדם וסביבתו בכאבו והתעלותו. התמזגות זו עם הטבע בתנועה זורמת, נושמת בפשטות ובחופשיות.
 
"המופע מתקיים מחוץ לתיאטרון- אדמה פזורה בחלל המוגדר על ידי כיפה- כמעין קליפת כדור הארץ, כיפה גיאודזית.  המופע נע בשטחים פתוחים בנופי הארץ תוך הקשבה ללב המקום, לזמן, לעונות השנה, למראות, לצלילים, לתחושת יופי וקושי, לתפיסה רוחנית של השראה ותקווה עם תהליך של התחדשות.  האמירה של הכוריאוגרפית משליכה על קיומנו, על איכות חיינו ותורמת תרומה חשובה לאמנות המחול בארץ.
 
ציון לשבח: רות אשל
 
הועדה מצאה לנכון לשבח את ד"ר רות אשל על תרומתה המיוחדת והחשובה למיזוג העליות של העדה האתיופית בתהליך של בניית להקת מחול אתיופית המבוססת על ריקוד אתני מסורתי שהשתלב בעולם המחול בארץ.
 
שפטו בפרס: הרקדנית והכוריאוגרפית מיר'לה שרון – יו"ר, הבימאית והמנהלת האמנותית נאוה צוקרמן, המרצה למחול יעל גרינוולד.
 
תיאטרון:
 
פנינה גרי ועדי ביילסקי - "סיפור אהבה ארץ ישראלי"
 
ההצגה של תיאטרון חני – העמותה לקידום תיאטרון מובחר זיכתה את המחזאית פנינה גרי בפרס בסך 15,000 שקלים ואת עדי ביילסקי בפרס בסך 10,000 שקלים על משחקה.מנימוקי השופטים: "סיפורה של פנינה גרי, המחזאית והבימאית, הוא סיפור על אהבה ממבט ראשוןן, של כלה שהחמיצה את חופתה  לצעיר מבטיח ובטוח בצדקת הדרך - שניהם ספוגים בערכי הציונות ומשלמים מחיר אישי כבד למען תקומת המדינה. 

"המונודרמה של פנינה גרי כתובה להפליא ולמרות הכאב העצור שומרת על איפוק מעורר כבוד ולכן התוצאה כל כך אמיתית ומרגשת. עדי ביילסקי, שחקנית צעירה, נושאת על כתפיה הצגת יחיד קשה, רגשית וטכנית, מלאה במעברים ובסימון דמויות שונות, והכול בלי נפילת מתח לרגע  - הרבה בזכות הספור עצמו ונוכחותה הבימתית המרשימה".
 
יבגני אריה ואפרת בן צור - "יונה ונער"
 
הצגת תיאטרון גשר זיכתה את יבגני אריה בפרס בסך 15,000 שקלים על הבימוי  ואת אפרת בן צור בפרס בסך 10,000 שקלים על משחקה. מנימוקי השופטים:  "המפגש בין כשרון הסיפור של מאיר שלו לכשרון החזותי והתיאטרלי של יבגני אריה, מוליד קסם, פיוט ועיצוב תיאטרלי אשר נוגעים בנימי הנפש. התרשמותנו היא שעיבוד הספר למחזה, מפחית מהמורכבות של סיפורו של שלו, ולמרות זאת יבגני אריה מצליח לייצר במסגרת התיאטרלית רגעים בימתיים בלתי נשכחים.


יונה ונער, מקור: אתר גשר
 
"אפרת בן צור תורמת תרומה משמעותית לחוויה התיאטרלית. בן צור שעוברת במהלך ההצגה מדמות של ילדה, לנערה, לאישה בשלה ולקשישה. בן צור מצליחה לשכנע  במשחקה בכל שלב, ולמרות הבימוי המסוגנן של יבגני אריה  עולה בידה לפרוץ את הסגנון וכך לכבוש ולרגש. כל זה, על רקע מלחמת הקוממיות כשכמעט על סף המוות והחידלון נולדים חיים חדשים עם הבטחה להמשך".
 
ציון לשבח: דלית מילשטיין
 
הועדה מצאה לנכון לשבח את דלית מילשטיין על עבודת הבימוי והעיצוב המיוחדת במינה, שלא לומר, יוצאת דופן, בהצגה "ערבה" של תיאטרון "נוצר".
 
שפטו בפרס: השחקנית וכלת פרס ישראל לתיאטרון ליא קניג – יו"ר, העיתונאי והשדרן מולי שפירא, השופטת (בדימוס) נורית רביב.
 
מוזיקה:

 יצחק תוויאור - "חזון העצמות היבשות"
 
המלחין יצחק תוויאור זכה בפרס בסך 50,000 שקלים על יצירתו. מנימוקי השופטים: נושא היצירה, פרק ל"ז בספר יחזקאל, מסכם ומהווה את תמצית הציונות. משמעו- שיבת העם לציון, מולדתו. הפרק מתאר את היום בו עצמות יבשות, מתות, כמטפורה לחורבן וכליה, תקרומנה עור וגידים ותהפוכנה לאנשים חיים, לעם תוסס, פורח למשגשג ואכן, קמה מדינה לעם היהודי- היא מדינת ישראל.
 
"היצירה כתובה  ברהיטות מושלמת המשרתת היטב את נגינת התזמורת ושירת המקהלה. יש בה איזון סינרגי ואנרגטי נכון בשילוב בין הקטעים המנוגנים- לאלה המושרים.
 
"יצחק תוויאור הוא פסנתרן, מנצח ומלחין, בוגר קונסרבטוריון "דוניה ויצמן" בחיפה  והאקדמיה למוסיקה בתל אביב בתואר "אמן". בין השאר למד ניצוח אצל נועם שריף, פרנקו פררה באיטליה והנס סוורובסקי באוסטריה. בשנת 1977 הקים תוויאור את תזמורת הגליל ב- 1977 שהורכבה מעולים חדשים מאמריקה.
 
"בשנת 1981 הקים את המרכז למוזיקה ליד ביתו בחמדת  ימים שבמרום הגליל. מאז ועד היום מנגן רסיטלים ומוזיקה קאמרית למטיילים, תיירים, נוער וחיילים במסגרת ביקור-קונצרט בחמדת ימים. לפני כעשר שנים החל בכתיבת יצירות מוזיקליות שרובן במסגרת האורטוריה, הנושאות טקסטים תנכיים בנושאי נבואה, אחרית הימים, שואה ותקומה וסיפורי התנ"ך. החל משנת 2005 בוצעו יצירותיו של תוויאור בקונצרטים עם מקהלות מהארץ ומחו"ל במסגרת ימי העצמאות של מדינת ישראל באירופה ולרגל ימי הזיכרון לשואה והגבורה.
 
ציון לשבח: זיו נדב
 
הועדה מצאה לנכון לציין לשבח את יצירתו של זיו נדב "קולות, קריאה וקינה", הכתובה בעושר רב לזכרו של יצחק רבין, אשר היה ללא ספק ציוני דגול.
 
שפטו בפרס: המנצח והמוזיקאי ניר ברנד – יו"ר, המלחין והיוצר אביהו מדינה, המלחין והיוצר קובי אושרת. 
   
אמנות פלסטית:
 
יואב וקאי בן דב - "ברוח התקווה"
 
יואב וקאי בן דב זכו על יצירתם פרס בסך 25,000 שקלים. מנימוקי השופטים: "היצירה הינה עבודת וידאו ארט מיוחדת במינה. האמנים בחרו לכאורה בסמלים ידועים, מגן דוד וההמנון הלאומי "התקווה" אך נתנו באמצעותם ביטוי יוצא דופן ועכשווי למשמעות הלאומית והאוניברסאלית של רעיון הציונות.
 
"ביסוד היצירה ישנה עבודת ציור על בד קנבס מחורר הנושא צבעי חול שהינם קווי מתאר של מגן דוד ופסים כאשר רוח נושבת מאחור ומעלה נשימות ופעימות תוך כדי רעידה עדינה של הבד ומשדר מאמץ אינסופי נגד הרוח. היצירה מדהימה ביופיה ומהפנטת כאשר מצטרף לכל המכלול מימד של קול שמשמיע את "התקווה" באמצעות שריקה של הרוח בלחש.
 
סרחיו דניאל צ'רטקוב -  "דרום מזרח צפון מערב"
 
צ'רטקוב  זכה על יצירתו בפרס בסך 25,000 שקלים. מנימוקי השופטים: "המסר המרכזי של היצירה  הינו המסר הנצחי של שילוב אמונה ומאבק המהווים את הדואליות של המושג ציונות. כל המרכיבים של התמונה הינם מדויקים ויוצרים תמונה שלמה ומרגשת של דמויות המכוונות כולן לכיוון ירושלים כאשר הטנק ממוקם בכיוון ההפוך.
 
"התכנים עצמם המשלבים תפילה ודימוי צבאי הם אלה שהופכים את העבודה לעוצמתית. מעבר לכך, קיימת אמירה חברתית המאפיינת את מדינת ישראל בכל הקשור לניגוד ולשילוב שבין התפילה לחיים, לשלום ולציווי של כל אחד מאזרחי ישראל במאבק להישרדותו של העם היהודי.
 
שפטו בפרס: האדריכלית והמעצבת קלוד בריטמן – יו"ר, פרופ' סעדיה מנדל - אדריכל, גרשון גורביץ' כנציג ציבור.
 
קולנוע:
 
דוד פישר  - "שישה מיליון ואחד"
 
פישר זכה בפרס בסך 25,000 שקלים.מנימוקי השופטים: "הבמאי, המפיק, והתסריטאי של סרט מיוחד ומופלא זה הוא דוד פישר, בנו של ניצול השואה יוסף פישר. בערוב ימיו כתב האב יומן בו תיעד את קורותיו בתקופת השואה. שנתיים לאחר מותו נמצא היומן.
 
"הסרט מציג את מסעם של דוד, אחותו ושני אחיו, בעקבות היומן, למנהרות האפלות והסודיות של היטלר בהרי אוסטריה שם עבד האב במחנה כפייה של הגרמנים שמוקם בעומק של 8 ק"מ במעבה האדמה החשוכה במשך 10 חודשים חפר האב את המנהרות והצליח לשרוד, שלא כמו האחרים שהיו עמו שם ושוחרר ע"י חיילי הצבא האמריקאי. הסרט משלב בכישרון רב בין הווה, עבר ועתיד. העליצות בקרנבל ברחובות העיירה האוסטרית בהווה מול חשכת המנהרות של העבר ותכנון בניית בתי מגורים באזור זה בעתיד. אכזריות הנוגש הגרמני מול רגישות חיילי צבא ארה"ב שכתוצאה מהמפגש עם ניצולי השואה בעת השחרור, סובלים מפוסט טראומה עד היום, ובעתיד".


"6 מיליון ואחד", תמונת יח"צ
 
מני אליאס - "בצאת ישראל"
 
הסרט בהפקתו של מיכה שגריר זכה בפרס בסך 25,000 שקלים. מנימוקי השופטים: "אליאס, בעבודת בימוי מרגשת ונוגעת ללב, משחזר את מסע התלאות של ילדי אתיופיה על כל המכשולים שעברו בדרך והמפגש עם האוכלוסייה המקומית.
 
"הבמאי מני אליאס משחזר בעבודת בימוי מרגשת ונוגעת ללב, את מסע התלאות של ילדי אתיופיה על כל המכשולים שעברו בדרך מאתיופיה ועד להגעתם לארץ הנכספת, ישראל, ולמפגש עם העם בישראל והחברה הישראלית.
 
"זהו רשומון סוחף ודרמטי, פרק בהיסטוריה של הציונות בת זמננו. סיפורם של שני בני נוער ותינוקת אחת שהגיעו לישראל לפני 30 שנה לאחר ששרדו את הדרך הארוכה מאזור גונדר שבאתיופיה, שעשו ברגליהם, עד הגיעם לסודן ומשם הועברו לישראל. הסרט מתאר את ההתמודדות עם הסכנות שארבו להם בדרך – מידי אדם ומפגעי הטבע וברואיו. על אלה התגברו מכוח החלום – להגיע לישראל".
 
ציון לשבח: מיכה שגריר
 
הועדה מצאה לנכון לציין לשבח את סרטו של מיכה שגריר "כמו מלכת אנגליה". הסרט מציג מסע של ילד בן 11 לנבכי האימה בשואה, יחד עם אופטימיות אינסופית של הגיבור – שילוב של בריחה, אובדן ואופטימיות אשר עומדים ביסודה של הציונות המתחדשת.
 
שפטו בפרס: נשיאת בית משפט השלום בתל אביב לשעבר השופטת (בדימוס) עדנה בקנשטיין – יו"ר, מפיק הקולנוע יורם גלובוס, הבמאי והמפיק מרק רוזנבאום.
 
ספרות:
 
אשר (קרלוס) פורת -  "חלוק לבן על כומתה שחורה"
 
פורת זכה בפרס בסך 50,000 שקלים. מנימוקי השופטים: "ספרו של ד"ר אשר פורת, 'חלוק לבן, כומתה שחורה', מגולל פרקי חיים מופלאים ומרגשים של רופא צבאי בצבא ההגנה לישראל. אשר, שאיבד אחת מידיו במערכות ישראל וזכה לעיטור העוז על אומץ לב בקרב, אינו נסחף בשום שלב בספרו לנימה כלשהי של התנשאות והתרברבות על מעשיו.  דיבורו צנוע ומאופק, ובכך, בין השאר, טמון יופיו של ספר זה.
 
"מערכת הערכים המוסרית של המחבר נגלית לנגד עינינו לאורך הספר, ובמיוחד שעה שהוא מספר לנו כיצד טיפל במסירות במהלך הקרבות בחיילי אויב פצועים, הגם שידע שייתכן שזמן קצר קודם לכן ניסו אלה לפגוע בחיילי צה"ל. ספרו של אשר פורת מציג מופת של מעשה ציוני. בימים שבהם גוברת תופעת ההשתמטות בחברה הישראלית וגיבורי התרבות שלנו ניבטים אלינו מבעד למסכי הכסף בתכניות ריאליטי רדודות, חשוב לקרוא ספר זה כדי לדעת מי באמת צריכים להיות גיבוריה האמיתיים של מדינת ישראל". 
 
שפטו בפרס: פרופ' רלה קושלבסקי, ראש המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר אילן- יו"ר, פרופ' זכי שלום – חוקר בכיר במכון בן גוריון לחקר ישראל באוניברסיטת בן גוריון, המשורר מירון ח. איזקסון.
 

טקס חלוקת הפרסים לזוכים יתקיים ביום ירושלים,  כ"ח באייר, ה-  20 במאי  2012 בבית מזי"א בירושלים. (פרטים מלאים יימסרו בהמשך).