הזדמנות אחרונה לצפות בתערוכת היחיד הייחודית של ציפי לוצקי בתיאטרון היהלום ברמת גן
גלריה יהלום בתיאטרון היהלום מציגה את התערוכה "על בסיס מקום פנוי" של האמנית ציפי לוצקי.
פוטנציאל אינסופי
תערוכת היחיד של לוצקי מציגה תמונת מצב הנפרשת על מרחבים רבי שכבות וזמנים.
דימוי הכורסא הריקה משמש כנקודת מוצא המכילה בתוכה את הריק ואת המלא כאפשרויות למצבי קיום ותודעה משתנים, כאשר המחזוריות הטבעית מעידה על שניהם כמשלימים.
הריק הוא גם הפוטנציאל האינסופי, המקום הבסיסי המבקש להתמלא כמו לצעוד בנעלי אבותינו או לצעוד אל תוך עצמינו כפי שאנחנו יכולים להיות, סמל לזיכרון רחוק של עבר כמו גם של עתיד. המלאות מעצם היותה מעידה על העומד להתרוקן. שני אלה מחזקים את הצורך הראשוני לנוח ולהניח את חיינו במקום מוגן ונוח, בו נוכל לזהות את העצמי כנוכח וקיים.
"על בסיס מקום פנוי", ציפי לוצקי
לוצקי משתמשת ברקע כקרקע פורייה בה היא נוטעת את הזרע-הכורסא וכמו מחכה לראות מה יצמח ממנה. במובן זה משמשת הכורסא כרחם והרקעים המלאים עד קצות באורנומנטיקה ודפוסים ביתיים אחרים כגון טפטים, בדי ריפוד ושטיחים, משמשים כזרעים של אופטימיות המבקשים להפרות בלי הרף.
הצבעוניות העזה והחמה מאפשרת לצופה לעוף על כנפי הדמיון וההיסטוריה אל תרבויות ומצבי נפש אשר יוצרים עושר המתעקש לברוא בכל מחיר מציאות חדשה. מעבר לפרט זהו גם סיפורה של חברה, לאום ושל האנושות כולה.
חילופי מקום וזמן
בסיפורה האישי חוותה לוצקי אובדנים משפחתיים מטלטלים, כשהיא יתומה מאם מלידתה ואלמנת צה"ל עם ארבעה ילדים, הצליחה ליצור משפחה גדולה ופועמת וכיום היא חובקת עם בן זוגה, שבעה ילדים ועשרים נכדים. התקומה האישית הזאת באה לידי ביטוי בעבודות כשכאב האובדן והחסר מתעטף בפריחה מחודשת ודינמית.
שם התערוכה, "על בסיס מקום פנוי", מתייחס לחוסר היכולת לדעת מראש אם אכן ימצא המקום בו נוכל לשבת בבטחה ולהשתתף באירוע כמו גם בחיים עצמם. השאלה הקיומית הגדולה הזאת מקבלת מענה בחלק מן העבודות בהן הכורסא הופכת מלאה באובייקטים מן החיים. ספר, משקפיים, בובת משחק...אלה מרמזים, כמו פרורי הלחם בסיפור "הנזל וגרטל - עמי ותמי", על סימני הדרך המובילים הביתה.
מוטיב הכורסא כמרכז הבית המתמלא ומתרוקן חליפות ללא התראה מוקדמת, משקף את הארעיות שבה אנו חיים. החפצים המוטלים כלאחר יד באורח יומיומי הופכים את המרחב הציורי לזירת התרחשות על זמנית, מובנת מאליה ובלתי צפויה כמו החיים עצמם.
נהוג לומר שבשביל שיתקיים דבר בעולם נדרשים שני פרמטרים: מקום וזמן. לוצקי משחקת עם שני אלה בחילוף תפקידים, היא גם הבוראת וגם הנבראת, הנוכחת והנעלמת. בדרך זו היא מעלה בפנינו את האבסורד הגדול שבין לידה ומוות, האם אנחנו וזיכרונותינו יותר נוצרים או יותר נמוגים ככל שאנחנו הולכים בדרך. אוצרת התערוכה: יעל מרגלית.
"על בסיס מקום פנוי", ציפי לוצקי
התערוכה "על בסיס מקום פנוי" בגלריה יהלום שבתיאטרון היהלום ברמת גן תימשך עד ה-31 במאי 2017. לבירורים: 03-6121050