סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2018 דצמבר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
3031
ריאיון
 
מאת: ענת זכריה מוזיאון תל אביב רוחש וגועש
 

 
 
לא אביא לכאן קורסים בקבלה מעשית, או קורסים שקשורים במנטוריות או בישול. יש כל הזמן הצעות, אבל אני מחפש את הרוח, את התרבות. אני אומר את מה שאני חושב וחושב את מה שאני אומר, וממשיך הלאה."
שיחה אישית עם דודי פלג, האיש שמאחורי ההצלחה הלא שגרתית של סדרות התוכן במוזיאון


יש תחושה שבזמן שישנו, הפך מוזיאון תל אביב למרכז תרבות רוחש וגועש עם כמות תערוכות חסרת תקדים ופעילויות חדשות לבקרים - סדרת וידיאו, סדרות של מחול לצד התערוכות, הצגות לילדים ולמבוגרים, וכמובן תערוכות של יוצרים מובילים, לא רק באמנות אלא גם בתחום העיצוב והאדריכלות - ענף שהיה רדום יחסית. ופסטיבל הפסנתר ופסטיבל ג'אז תל-אביב, ואפוס - פסטיבל סרטי תרבות ואמנות. רוח חדשה אמרנו? תזזיתית כמעט.

ועוד לא דיברנו על סדרות של הרצאות על מדע, פילוסופיה, ספרות, קולנוע, מוזיקה, אמנות ופוליטיקה, שיחות חווייתיות וקונצרטים חיים, ומפגשים עם סופרים, משוררים, אמנים וחוקרים - כל שתשאל נפשכם תמצאו שם.
 
מאחורי רוב הפעילות הענפה והמבורכת הזו, עומד דודי פלג - ראש אגף תוכן ופיתוח עסקי ואחד הסודות השמורים מאחורי הקלעים. על פי רוב הוא מסרב להתראיין, אך גם לא רוצה לעשות מזה עניין. הוא חד ומשעשע, בעל הסתכלות מפוכחת על אנשים ומצבים, ורואה את הקריירה שלו, בכלל, בתחום הפילוסופיה. 
 


רותי דירקטור, תמונת יחסי ציבור

פילוסוף בלי עבודה
 
פלג התגלגל למוזיאון תל אביב אחרי שעזב לפני כמעט 30 שנה עבודה ועתיד מזהיר בחברת מחשבים משפחתית מצליחה המונה היום כ-160 עובדים. הוא היה אז בחור צעיר עם ילד בן שבועיים, משפחה גרעינית שצריך לפרנס, אבל הגוף סימן לו שמשהו לא עובד. הוא התפטר, נרשם ללימודי פילוסופיה וענה למודעה קטנה בעיתון: "דרוש עובד כללי בחצי משרה למוזיאון תל אביב". זה התאים לו, חצי משרה אחר הצהריים שתאפשר לו להתפרנס אבל גם להמשיך ללמוד. שום דבר לא הכין אותו למאה המועמדים שחשבו בדיוק כמוהו וחיכו בביתן הלנה רובינשטיין לראיון מול ועדת הקבלה. "אתה לא חושב שאתה אובר-קווליפייד?", היה אחד המשפטים שעלה בראיון הזה. אבל דודי, שהיה מוכן לקחת כמעט כל עבודה - העיקר לשלם את המשכנתא, ענה שהוא פותח כל יום את העיתון ומעולם לא מצא מודעה: דרוש פילוסוף. הם השתכנעו.
 
פלג מעיד על התקופה הזו כאחת המאושרות בחייו, בבוקר למד ואחר הצהריים חתך קרטוני ביצוע, חידד עפרונות, טאטא כיתות ושוחח עם המורים. באיזשהו שלב חשבו שהוא אולי יכול לעשות יותר ומירי גל עזר, ששימשה בתפקיד ראש הסדנאות של מרכז מאירהוף לחינוך לאמנות, רצתה שינהל את הסדנאות. כך החל פלג תקופת ניסיון של תשעה חודשים, שאם יעבור אותה בהצלחה, עתידו בתפקיד מובטח. אלא ששבוע לפני תום תקופת הניסיון, ביולי 1989, נקלע המוזיאון למשבר החמור ביותר בתולדותיו. עיריית תל אביב, שתמכה במוזיאון, דרשה שייעשו בו צמצומים מיידיים, ועדת בדיקה המליצה להציג רק תערוכות רווחיות ומכתבי הפיטורים חולקו רק לאחר ששני אנשי ביטחון הוצבו ליד חדרו של מארק שפס, מנהל המוזיאון דאז. ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה. אבל אחרי חצי שנה של עבודות דחק כמו חלוקת עיתונים, הוצאת זקנים שעברו שבץ לטיולים, והמשך לימודי פילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, קיבל פלג שיחה ממנהלי המוזיאון שביקשו ממנו לחזור למחלקת החינוך. בראיון עם רוני דיסנצ׳יק שניהל אז את המוזיאון, פלג נשאל מה ירגיע את נפשו. כך הוא עוזב את הספרייה ומקבל על עצמו תפקיד של מנהל במה. 
 



ישעיהו לייבוביץ, תמונת יחסי ציבור

וזה הרגיע אותך כי קשה לך לא לזוז?
 
"ממש לא. אם תשאלי את אשתי היא תגיד לך שאפשר להשאיר אותי על ספה, לחזור אחרי שלושה ימים ואני עדיין אהיה שם באותה תנוחה".
 
פלג מלמד את עצמו מיקסרים, תאורה והגברה ונרשם לסמינר באוניברסיטה על "יהדות ואלילות" בהנחיית פרופ׳ אסא כשר. בשיחה עם כשר עולה הרעיון להוציא את האוניברסיטה אל המוזיאון ולהפיק סדרה, וכך הופקה הסדרה הראשונה בתולדות המוזיאון על אתיקה ומוסר עם הוגים מהשורה הראשונה כמו: ישעיהו ליבוביץ', השופט חיים כהן, פרופ׳ יוסף אגסי ופרופ׳ מרסל דיבואה.
 
פלג, שמנסה להביא קהל, מכתת רגליו ומניח פתקים על הסדרה בבתי קפה ועל לוחות מודעות חופשיים. וכך, הסדרה שכללה חמישה סימפוזיונים נפתחה עם קהל של 500 איש, מה שגרם להתרגשות גדולה.
 
פלג זוכר במיוחד את הסימפוזיון בו שוחחו ישעיהו ליבוביץ ומרסל דיבואה על אהבה. אנשים צבאו על הדלתות והתחננו להיכנס. ממש כמו בסיפור על הלל הזקן, שבכל יום היה משתכר מטבע קטנה ונתן חציה לשומר בית המדרש. פעם אחת לא השתכר, שומר בית המדרש סירב להכניסו והוא נתלה על פי ארובה לשמוע דברי אלוהים חיים. הלומדים, שלא הבינו מדוע התמעט האור שנכנס לבית המדרש, עלו לגג ומצאו את הלל מכוסה בשלוש אמות של שלג. מיד הורידוהו מן הגג, ואף על פי שהיה ערב שבת רחצו והושיבו אותו מול המדורה ואמרו: "ראוי זה לחלל עליו את השבת". על זה נאמר "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה", ויצאה תקנה שכל אחד יכול להיכנס לבית המדרש וללמוד. האחריות לתת ידע מוטלת על החברה. 
 


יאיר גרבוז, צילום: רן ארדה


אם תיתקל בדבר כזה היום במוזיאון תאפשר לאותו אדם ללמוד?

 
"חד משמעית. מאמא שאין לה כסף לקנות כרטיס להצגות ילדים ועד אדם שרוצה לשמוע הרצאה. אני החלטתי עם עצמי שלא יהיה כאן אדם שצמא לידע ולא ישתה". 
  
"אני נאמן למוזות"

את ההצלחה יוצאת הדופן של הסדרה הראשונה החל פלג לפתח לבד. הוא היה מזהה מרצים באוניברסיטה שריתקו אותו ויודעים לדבר מול קהל, ומזמין אותם בסיום הקורס שלהם לסדרה במוזיאון, כשהוא מקפיד על חזון בינתחומי ומחפש את נקודת המפגש שבין מדעי הטבע והמדעים המדויקים לבין מדעי הרוח והחברה. "בתקופות קדומות יותר יכולת להיות פרופסור לכימיה מבלי לדעת דבר על ביולוגיה או מתמטיקה," מטעים פלג. "אבל ככל שהעולם התקדם התעצמה ההבנה שאנחנו צריכים לדבר גם עם תחומים אחרים. זאת הייתה האג'נדה במקום לימודיי ואותה ניסיתי לשמר גם במוזיאון."
 
עיניו של פלג בורקות כשהוא מדבר על נקודת ההתחלה של הסדרות, שקפצו מאחת לשש בתוך שנה. הוא נזכר איך נהג לעשות מילואים ברמת הגולן ולנצל את חניית הטנקים למשך 12 שעות כדי לרדת לתל אביב שש שעות בטרמפים, לשמוע הרצאה של אסא כשר ולחזור. בוער. הוא מתאר את התקופה הזו כחסרת פחד: "האולמות עמדו ריקים ורק חיכו לנצח את אותה גישה מאובנת ולא כלכלית שעדיין ראתה במוזיאון היכל. הסדרות הביאו את המשורר יהודה עמיחי, ההוגה הנרי אונגר, יואב בן-דב - פילוסוף של המדע, ויוסי זיו שהרצה על פילוסופיה וכימיה". פלג המשיך להזיז פסנתרי כנף, לסחוב מיקרופונים ולסדר את מערכת ההגברה, לחשוב ולהפיק בפועל, כשהוא מרגיש קרוב לתיאוריה של אפלטון לפיה האדם השלם צריך שלושה דברים: ג'ימנסטיקה, פואזיה ופילוסופיה. 




שרון אס, תמונת יחסי ציבור
 
ומי היה אז קהל היעד?
 
"קהל לא צעיר שיכול היה להרשות לעצמו את הזמן. אותו קהל שמילא את אולם 144 בגילמן כשומעים חופשיים. גם היום זה פחות או יותר הקהל שמגיע למוזיאון אבל הוא יותר מגוון. למשל בסדרה של שרון אס על תשוקה וקירבה יש קהל אקטיבי יותר והאופי של המפגש הוא יותר כשל סמינר. כך גם היה לפני שנה עם 'סמינר המחקר לפילוסופיה קונטיננטלית' שהובילו רונית פלג, חיים לוסקי ורפאל זגורי־אורלי - שבעה דוקטורים לפילוסופיה שהגיעו בכל שבוע עם תימות פרומות, כדי לנהל דיאלוג ראש בראש עם הקהל".
 
 
יש דברים שאתה נמנע מהם, ידע שלא תכניס למוזיאון?
 
"לא אביא לכאן קורסים בקבלה מעשית, או קורסים שקשורים במנטוריות או קורסים בבישול. יש כל הזמן הצעות, אבל אני מחפש את הרוח, את התרבות. יותר מלהעניק ידע אני שואף לחדד דרכו את ההבנה. אני נאמן למוזות, כל מה שנמצא כביכול תחת אחריותן וכל מה שקשור לאמנויות הבמה יש לו מקום כאן. אני נתקל מידי פעם באנשי מפתח במוזיאון שחושבים שהמנדט האמיתי כאן הוא אמנות ותערוכות אבל אני מאמין שמה שאנחנו עושים כאן יש לו קהל. אני אומר את מה שאני חושב וחושב את מה שאני אומר, וממשיך הלאה".
 
דיוק, יצירתיות ויצריות
 
עם השנים נוצר דיאלוג בין פלג ליוסי אורן שכיום עושה את מעשה המרכבה ואף מנחה חלק מהסדרות.
 
מה החלוקה בין המרצה לבין המוזיאון?
 
"החלוקה היא שהם מביאים את הרעיונות, על בניית התוכן חושבים ביחד, וצוות המוזיאון עוסק בחשיבה השיווקית, הנגיעה בקהל חדש. כל תהליך הייצור הוא של המוזיאון." 
 


יוסי אורן, תמונת יחסי ציבור


מה אתה מזהה במרצים שנבחרים להעביר את הסדרות במוזיאון?
 
"קטונתי מלחלק להם ציונים אבל אני מזהה את הדיוק, היצירתיות והיצריות. את היכולת להעביר ידע הלאה".
 
עבור לא מעט מרצים, הסדרות הפכו את מוזיאון תל אביב לבית. חלקם מעבירים סדרות כמעט עשר שנים. פלג לא מופתע: "חלק מההצלחה של הסדרות במוזיאון היא ללא ספק תחושת הבית שהמרצים חווים כאן. זה בא לי באופן טבעי, אבל חשוב לי להשרות אווירת נינוחות. אנחנו עובדים ביחד. המוזיאון הוא לא שלי ולא של אבא שלי. רק על מצע של שיתוף פעולה הדברים יכולים לצמוח נכון. אם אני מזהה מרצה שהוא צבעוני אין לי שום כוונה לנסות להפוך אותו לכלנית. אני מאמין שהתפקיד שלי הוא להיות האדמה שעליו הוא צומח". 


א"ב יהושע, תמונת יחסי ציבור ודורית רביניאן, צילום: איציק שוקל
 


המוזיאון
פותח החורף שש סדרות חדשות שעוסקות בתחומי רוח מגוונים - פילוסופיה, תנ"ך, ספרות, אמנות, קולנוע, פסיכולוגיה ועוד.
 
"יש השנה סדרות מרתקות, וחלקן עדיין פתוחות. 'קסמו של המקדש החילוני', שמארחת את חיים באר, א"ב יהושע, דורית רביניאן, שמעון אדף, יאיר גרבוז ועוד יוצרים, 'פילוסופיה, אמנות וקולנוע' שמארחת בין היתר את ד"ר דיוויד גרייבס, פרופ' ירון מרגולין, פרופ' אבי שגיא ופרופ' משה צוקרמן, הסדרה 'בין תרבות ישראל לתרבות המערב' עם פרופ׳ אביגדור שנאן, פרופ׳ נורית יערי, פרופ׳ משה הלברטל ועוד, סדרת 'מסעות' בה ירצו בין השאר רותי דירקטור, ארז דבורה ויונתן שולמן, 'אירוטיקה, מיניות ותשוקה באמנות' עם המרצה יונתן הירשפלד ו'אמנות ופוליטיקה' עם פרופ' דנה אריאלי.  השנה אנחנו ממשיכים גם בסדרה של קונצרט חי ושיחה עם הפסנתרנית אורית וולף."
 
אנחנו מדברים, הטלפונים לא עוצרים לרגע וההודעות קופצות שוב ושוב - ככה זה כשאתה אחראי על שש מחלקות ו-60 עובדים ומקיים קשרים עם כל כך הרבה אנשים. כשאני שואלת אותו כמה הודעות הוא מקבל ביום הוא מהסס, מנסה להפריד בין ההודעות האישיות והמשפחתיות לאלה שקשורות לעבודה, אך לבסוף מתוודה שכבר מזמן נכנע להצפה, ובתיבה שלו מחכים 4000 מיילים שעדיין לא ענה להם. "אבל אני מאמין שמה שחשוב חוזר." 
 

דודי פלג, מוזיאון תל אביב, תמונות יחסי ציבור

 

סדרות 2018-19 במוזיאון תל-אביב. להזמנות מנויים: 03-6077070. לאתר המוזיאון
 



21/10/2018   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע