סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2020 פברואר 
א ב ג ד ה ו ש
      
101112131415
16171819202122
23242526272829
ביקורת
 
מאת: מרב יודילוביץ' "מצב קיצון" - לא סתם תערוכה
 

 
 
זה הרבה מעבר לעוד תערוכה יפה שמציג מוזיאון כזה או אחר. למעשה, 'מצב קיצון' זו תערוכת ראי שמזמנת לבאים בשעריה, ובכלל זה גם ילדים סקרנים, אפשרות להתבונן דרך עולם העיצוב במתחולל סביב - בעולם, בעצמנו. זה הכי הרבה שתערוכה יכולה לבקש לעצמה."
מוזיאון העיצוב בחולון חוגג עשור עם תערוכה יוצאת דופן שמזמינה להתבונן במתחולל סביבנו דרך ראי העיצוב


עידן של אקסטרים
 
בשנת 2010 פתח מוזיאון העיצוב בחולון את שעריו עם "מצב הדברים", תערוכה בינלאומית רחבת היקף, שהציגה את תחום העיצוב כמרחבי נוף של אובייקטים. עשר שנים לאחר מכן, פותחת התערוכה "מצב קיצון" את העשור השני של המוזיאון היחיד מסוגו בישראל ואחד המרשימים באזור הים התיכון ומתבוננת, הפעם ממרחק הזמן, בשינויים הגלובליים הרדיקליים שהתחוללו בשנים אלה ובהשפעתם על תחום העיצוב והכוחות המניעים אותו.

זו הרבה מעבר לעוד תערוכה יפה שמציג מוזיאון כזה או אחר. למעשה, "מצב קיצון" זו תערוכת ראי שמזמנת לבאים בשעריה, ובכלל זה גם ילדים סקרנים, אפשרות להתבונן דרך עולם העיצוב במתחולל סביב - בעולם, בעצמנו. אולי אין בזה בשורה, אבל בכאוס המאורגן כהלכה הזה פועלים זרמים תת קרקעיים מטלטלי מחשבה שמאלצים לעצור, להתבונן, להקשיב, לספוג ובמידה מסוימת להגיב. זה הכי הרבה שתערוכה יכולה לבקש לעצמה.

כל ביקור במוזיאון העיצוב הוא חוויה. החל במבנה המפוסל, מוקף פסי מתכת מתפתלים בצבע ברונזה שעיצב רון ארד, וכלה בעבודת האוצרות שניתן לזהות בה לאורך השנים עומק מחשבה וחדשנות, ידע נרחב, הכרת המרחב, פתיחת שערים לשמות חדשים, מעוף ובתערוכה הנוכחית גם לא מעט הומור. בהתחשב בנקודת המוצא – תקופה שבהגדרתה מסמנת מצבי קיצון, זה לא ברור מאליו.

שם התערוכה אינו מקרי ומתייחס לעידן הנוכחי, שמתמודד עם חיים במצבי קיצון על כל היבטיהם: מזג אוויר קיצוני כתוצאה משינויי האקלים מביא לשריפות חסרות תקדים בהיקפן ולבצורת, לסופות ולשיטפונות תכופים; העצמה של עמדות פוליטיות ואידיאולוגיות פונדמנטליסטיות, שמקבלות הדהוד נרחב ברשתות האינטרנט ובתקשורת ומובילות לקיטוב הולך וגדל בחברות שמלכתחילה כבר נגועות באי שוויון וקיצוניות שרק מתעצמים, ויש כמובן את המדע והטכנולוגיה שרצים קדימה מבלי שנעצור להבין את השלכות השינויים שלפנינו. 


שטפן בוגנר, פיליפ שמידט,יונס וויגט, לגדל את ילדי הרובוטים, צילום אלעד שריג

אפשר לחולל שינוי

 
"קיצונות מובילה לעוד קיצונות ויוצרת תגובה ספירלית שהולכת ומתגברת", אומרים אוצרי התערוכה אריק צ'ן אמריקני ממוצא יפני, אזינטה פלנטנגה ומיה דבש: "יתרה מכך מדע, טכנולוגיה והדמיון האנושי פותחים אפשרויות חדשות שמציפות שאלות קיומיות על משמעות המושג 'אנושי', טבעי ומלאכותי והאופן שבו משתנים מונחים כמו 'נורמלי' ו'קיצוני'. אבל מה שנדמה היום כקיצוני, יכול להפוך לדבר שבשגרה מחר. התערוכה מבקשת להציג את הפוטנציאל הקיים בעיצוב, לחשוף, לבקר, להתנגד, להקל ולעתים להחמיר מצבי קיצון ואת המכניזם שמניע אותם. כשהטכנולוגיות, מבני הכוח וההשפעה של כל אלה על כדור הארץ מייצרים תרחישים שהופכים יותר ויותר קיצוניים, אנו מקווים שהתערוכה תשמש כקריאה למיתון".

בהתבוננות על העשור האחרון בתחום העיצוב מצביעה מיה דבש, האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב בחולון, על התרחקות מסוימת מהגדרות עיצוביות מסורתיות. "דור חדש של מעצבים רותם את כישוריו לא רק כדי ליצור אובייקטים 'טובים', אלא גם כדי להניע ביקורת ותהליכים משמעותיים בעלי ערכים חברתיים. התערוכה עוסקת בעיצוב ביקורתי שמאיר סיטואציות תרבותיות, כלכליות, חברתיות ופוליטיות ומציע אלטרנטיבות לאופן שבו מתקיימים הדברים בהווה. זו גישה חיובית אידיאליסטית שמתבססת על האמונה שאפשר לחולל שינוי. בשל הקרבה של העיצוב לחיי היומיום יש לתחום זה היכולת להיות מתריס יותר מתחומים אחרים".

את העבודה האוצרותית חלקה הפעם דבש עם האוצרת וחוקרת העיצוב ההולנדית אזינטה פלנטנגה המתגוררת בשנחאי ועם מבקר האמנות אריק צ'ן, אמריקני ממוצא יפני שחתום, בין השאר, על תערוכת דיזיין מיאמי ולקח חלק באצירת התערוכה שפתחה את המוזיאון בחולון לפני עשור. אם התערוכה שפתחה את שערי המוזיאון עסקה במצב הדברים, לדברי צ'ן היה ברור שהפעם צריך לדבר על המצב בכלל ועל השינויים הסביבתיים שהובילו אליו ולשם כך מחולקת התערוכה לקטגוריות שמתייחסות למכניזם ומנסות לפענח מה הוביל לריבוי תופעות קיצוניות בזמן נתון.


פרופ' עזרי טרזי, Xcoral, צילון אלעד שריג


למתוח את גבולות החומר
 
קחו כדוגמא את מעבדת האקסטרים, מסדרון מתפתל, שמציג על קירותיו פתרונות עיצוב מבריקים הקשורים במחקרים מדעיים וטכנולוגיות מתקדמות בנוגע לתופעות כלל עולמיות כמו הפקת חומרי גלם חדשים שיחליפו את המשאבים ההולכים ואוזלים בכדור הארץ או ישתמשו במקורות מזהמים קיימים תוך הפיכתם לחומר שימושי חדש.

אחת הדוגמאות שמותחות את גבולות החומר היא דיו שפותח מפחמן דו חמצני, כלומר מזיהום האוויר שמקיף אותנו. ויש גם הצעות לפתרונות סביבתיים יצירתיים בכל הנוגע לתחליפי פלסטיק, בעיה אקוטית שנמצאת בחזית המאבק האקולוגי, כך למשל: אגרטלים עשויים מתאים אנושיים וכלי פורצלן מעצמות חיות ובני אדם שמטשטשים את הגבולות בין הגדרות רווחות של "טבעי" ו"מלאכותי". גם פסולת הופכת בעידן הנוכחי לחומר גלם חדש כמו מחזור פסולת אורגנית ביתית מירקות ועד חיתולים שהופכת לחומר גלם מתכלה שיחליף פלסטיק.  

לצד זה נותן שטח העיצוב תשובות גם בתחומים אחרים, כמו יצור פרחים מושכי חרקים שניתן לפזר ברחבי העיר או גרסה לפירות חדשים שמיוצרים במעבדה, אינם נדרשים לשטחים חקלאיים שהולכים ומצטמצמים, מספקים את הערכים התזונתיים הנדרשים ושומרים על חווית אכילת הפירות. 
 

לוסי מקריי, עריסת דחיסה, צילום אלעד שריג


נטולת מגדר ופסוקת רגליים

 
במסגרת מה שמכונה "הנורמאלי החדש" מציע שדה העיצוב פתרונות שמאפשרות להסתגל לשינויים בעולם. כך למשל סמוך לכניסה למוזיאון מוצג מיצב שמציג פיתוח חדשני של צבע לבן בשם The Coolest White, שנועד להגן על מבנים עירוניים מקרינת השמש ובכך בו זמנית למזער את היקף האנרגיה הנדרשת כיום כדי לצנן את המבנים ואת החום הנפלט מהם.

פרויקט מחקרי נוסף מעורר השתהות וחדשני לחלוטין, שמוצג בקטגוריה זו, הוא Xcoral, שמטרתו לשקם את שוניות האלמוגים שנפגעו משינויי האקלים ומפגעים אנושיים. המעצב הישראלי עזרי טרזי יצר מבנים קרמיים שהודפסו בתלת ממד ומדמים חללי שוניות שמוטמנים בים האדום ומאפשרים לשקם את המערכת האקולוגית הפגועה.

במרחב התחתון בוחנת התערוכה את המושג "קיטוב".העבודותנוגעות בחלוקה הדיכוטומית לקבוצות: "אנחנו" ו"הם", ובודקת תפישות עולם מנוגדות בנושאים שונים ממגדר, דרך גזענות ועד בדלנות. כך היצירה "הגברת הגדולה", כסא ורדרד שנראה כמו דמות נטולת מגדר ופסוקת רגליים, מציעה לנשים לשנות את תנוחת הישיבה לגברית ובכך לערער על ההיררכיות המסורתיות במרחב הציבורי. או טריו של פוסטרים מעוצבים כחלק מקמפיין של האו"ם בנוגע להפליה מגדרית בעולם הרפואה, המדע והפוליטיקה ובהם, בדומה לסדרת הספרים המאוירים "איפה הסוריקטה?", אמור המתבונן למצוא את האשה היחידה מבין אינספור הדמויות הגבריות.


טדאס מקסימובאס, רובה אימוג'י, צילום אלעד שריג

גיל יפמן וקולקטיב קוצ'ינטה, שהוקם במטרה לסייע למבקשות מקלט ניצולות מחנות העינויים בסיני, מציג במרכז החלל סלים סרוגים בגודל אדם שכל אחד מהם משקף את זהות יוצרו ומספר את סיפורו בטיגרית, אמהרית, אנגלית ועברית.

הגלריה העליונה עוצבה מחדש, קירותיה מחופים אלומיניום והיצירות מוצבות במרכז החלל. זה נינוח וקרוב. גלריה זו מציעה התבוננות קדימה אל תרחישים עתידיים אליהם תוביל "הקצנת יתר". זה מחויך ומבהיל במידה שווה. כמו ביצירתה של לוסי מקריי "עריסת דחיסה", מעין מכשיר שבעתיד הלא רחוק בו ייעלם מגע היד האנושית, יהווה תחליף לחיבוק. ויש גם וידאו ארט ספקולטיבי שמציע כאפשרות הבאת ילד מבני אותו מין וגם פרויקט יפהפה בשם The End Of Everything, שבמרכזו מחשבה מטרידה שכדי ליצור, יש קודם להרוס וכך מכונת צילום שנמחצה הופך לפסל דמוי ציפור וגזע עץ, שפוצח באמצעות ג'ק הידראולי, ליצירת אמנות. יש גם את הספרייה הגדולה שבכל אחד מתאיה אגרטל בצבע שונה שמשקף את צבע השמיים בבייג'ינג בהתבסס על נתוני זיהום האוויר באותו היום.   


אנה אוגארד ינסון, הגברת הגדולה, צילום: אלעד שריג

התערוכה תימשך עד ה -28 במאי 2020 במוזיאון העיצוב חולון. לרכישת כרטיסים



23/12/2019   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע