סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
ביקורת
 
מאת: יוסי שיפמן ללא כוחות מזויינים - חיים בצל המוות
 

 
 
4 שחקני תיאטרון קליפה וקב' "נובוגה פרונטה" מתואמים ביניהם כמו רביעייה קאמרית מעולה


שתי קבוצות תיאטרון: "קליפה" הישראלית ו"נובוגה פרונטה" הרוסית-צ'כית שותפות במופע של תיאטרון עתיר עוצמה, שבו הנוכחות האנושית והנוכחות החיה ותוססת של החפצים השונים על הבמה משלימים זו את זו לכלל מבט מפוכח, מפחיד ובה בעת רווי הומור על חיים לצד המוות, חיים שהמוות מנהל אותם. 
 
בדף המקופל, המחולק בכניסה למופע מסופר הסיפור: "זוג נעול במקלט בטוח, הרחק מאימת מלחמה אינסופית המתרחשת בחוץ. הם קשורים זה לזה בשנאה...".
 
ואולם, תוך שניות ספורות באולם האינטימי של תיאטרון "קליפה" בתל אביב, ברור לך שהטקסט הזה הוא בערך בחזקת תווים, פרטיטורה לרביעייה לכלי קשת, רביעיית שחקנים, או אמני במה שמתואמים ביניהם באיכות ההולמת רביעייה קאמרית מעולה.

מרתון של ייצוגי מלחמה

הדף מספר לנו ששתי קבוצות התיאטרון הגיעו ליצירה זו לאחר שנים רבות של אי הסכמה אמנותית בין התיאטרון הפיזי הבוטה של הצ'כים-רוסים והקפדנות החזותית של הישראלים. שיתוף הפעולה על הבמה הוא שלם. צופה שלא היה יודע שמדובר בשני גופי תיאטרון שיצרו את המופע מתוך שנים של אי הסכמה, לא היה מזהה את אי ההסכמה. כאמור, זו עבודה קאמרית.
 
הסיפור הוא על זוג נעול במקלט. למילה "בטוח" אפשר להוסיף סימן שאלה, או ציון השתאות, שהרי דבר אינו בטוח. "הרחק מאימת מלחמה אינסופית המרחשת בחוץ"  הרחק בערך כמו אצלנו. אתה לא יודע אם האויב נע על גלגלים, משגר פצצות ממוקדות מטרה אליך או מגיע אליך הביתה ברוח הנאורה של שלוחי "תג מחיר".
 
יוצרי  "ללא כוחות מזויינים" אינם מרחיקים את גיבוריהם מאימת המלחמה שבחוץ. הם ואנחנו הקהל חיים את אימת המלחמה למן הרגע שבו מאפשרים לנו להיכנס לאולם. מסוק קטן המחובר לתקרת האולם, מושך תשומת לב במראהו ובקולותיו. מכאן ואילך אנחנו נחשפים  למרתון של ייצוגי מלחמה באמצעות קולות וסמלים.

ללא-כוחות-מזויינים-אדם-הורסקה-01-anakit.jpg
"ללא כוחות מזויינים", צילום: אדם הרוסקה

קערה הופכת קסדה, מגבת הופכת לדגל
 
בני הזוג (עידית הרמן ודמיטרי טולפנוב)  מתנהלים בדפוס קבוע מול עינינו שבמרכזו פולחן הבן המת, הקורבן. חפצים יומיומיים משרתים אותם בהתנהלות הזאת וצלילים שאינם אלא זכרונות אמיתיים או מדומים של קולות הילד. נראה שהטקסיות היומית והצורך לשמר את זכרון הבן הם המחזיקים את שני בני הזוג יחד.
 
חיי בני הזוג משתנים ברגע שבו נופל לתוך חייהם זר (אכילס חריסקוס), זר שברח מן הקרבות. נוכחותו  הופכת את חייהם, בצל משא הזיכרון בעל המשמעות הטקסית, לבלתי אפשריים לכאורה. מושאי הדמיון של בני הזוג שלהם על הבן המת מקבלים נוכחות פיזית באמצעות הפולש הזר ובאמצעותה של דמות רביעית (אירינה אנדרייבה), המגלמת לאורך המופע ישויות שמביאות לידי ביטוי פלסטי בימתי את יצירי הדמיון של השלושה. היא גם למעשה הדמות היחידה שפונה ישירות לקהל.
 
המופע הוא מסע של תנועות אנושיות, ממימיקה ותנועה ועד לקטעי בלט קלאסי מובהק, מסע של חפצים שמשנים את תפקודם ואת משמעותם לאורך הערב. החל מקערת אמייל שהופכת לקסדה, דרך מגבת מטבח לבנה עם שני פסים כחולים לאורכה שהופכת לדגל המקופל בקפידה טקסית, או למטפחת העוטפת את ראשה של האם המתפללת, כסא עץ פשוט ההופך לתת מקלע מאיים, מזרן שאליו מחוברת בבואת דמתו של הצלוב המנסה להשתחרר מן האחיזה שנכפתה עליו במעמד הצליבה.
 
הטרגיות של החיים  שמגיעה לשיא בסצנה מורכבת וקשה של אונס, שנמוג אל קבלת הזר והפולש. הטרגיות  מלווה ברגעים רבים מאד של הומור ושל הפתעות משעשעות. המסע הבימתי מעורר היגדים אמנותיים שונים בהם יש מקום ל"סופרמן" שמתגלה בבגדיו של הפולש או בנוכחות המאיימת של "באטמן" המופיע בתחפושת.
 
המסע הממכר נע בין העולם הפנימי בתוך זירת התיאטרון לבין העולם החיצוני האמיתי שנכנס פנימה או שהגיבורים בורחים אליו בפתיחה של תריסים המחדירים אור. את המסע כולו מכתיבה המוזיקה ובסופו של הערב לאחר שכילו את הכל הופכת הבמה לכלי נגינה גדול כשכל תנועה היא מגע בחוט מתוח שאינו אלא מיתר המפיק קול ועל רקעו נעה, מפזזת נערה שנקלעה לכאן מקבוצת מעודדות. 

ללא-כוחות-מזוינים-אדם-הורסקה1.jpg
"ללא כוחות מזויינים" צילום: אדם הורסקה

הפתרון הוא במוזיקה
 
ניתן לראות את "ללא כוחות מזויינים" כהצגה לכל דבר אלא שאז הסיפור נגמר במקום לא סביר ברצף. נכון יותר אולי לראות בו טריגר לשאלות גדולות: אסוציאציות מעולמה של הדת (כל דת), השאלה של למה נלחמים? בשביל מה? בשמו של מי? מה קורה לעולם שבנינו בדי עמל כדי שיגן עלינו ובהרף עין הוא נעלם ומה הוא מציע במקום? איך מתנהלים חיים בין לחיצת כפתור שתשגר טיל אליך לבין לחיצה שתשגר טיל אל צד אחר?
 
רביעיית אמני הבמה אינה מציעה פתרונות. היא מעלה תהיות שבחלקן הגדול נשכחו מעולמו של התיאטרון הרפרטוארי הרגיל. הערב כולו בנוי למעשה משלל קומפוזיציות, שבהן יש מן ההיגיון הצרוף ומן היצר הבלתי ניתן לשליטה.

ללא-כוחות-מזויינים-אדם-הורסקה-anakit.jpg
"ללא כוחות מזויינים": צילום: אדם הורסקה
 
הפתרון הוא באמצעות המדיה המופשטת ביותר: המוזיקה. הבמה כולה הופכת כאמור לכלי נגינה, שמיתריו מתוחים והמגע בהם מפעיל את הנערה המעודדת שנקלעה לעולם שנותר אחרי המלחמות. הצלחת המופע נובעת מדייקנות בהפעלת החפצים והנעתם, מאיכויות התנועה, משלל טקסטים שחשיבותם היא בעיקר בהיותם מפתחות לעולם האסוציאציות הפרטי של כל צופה.
 
רגעי ההומור הרבים לא סחטו צחוקים רבים מן הקהל, אבל בסוף הערב הקהל לא נתן  לרביעייה לרדת: קידה ועוד קידה. המופע מפעיל את המיתרים הנכונים אצל צופיו, אצלי בוודאי.

גם כמי שמסתייג מן השימוש המופרז  בהגדרה או בשם התואר "חווייתי", אין לי כל ספק שהפעם העבודה על החושים, על המחשבות, על האסוציאציות, היא אכן חוויה.   


למועדי מופעים >

07/08/2013   :תאריך יצירה
הדפס הוסף תגובה

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע