סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
עניין
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
כתבה
 
מאת: טל גורדון בועז פייפר מחפש שורשים ברוסיה - פינת גורדון
 

 
 


בועז פייפר (לשעבר חבר בהרכב הדראג "בנות פסיה") גייס את שיריו של זמר המחאה ולדימיר ויסוצקי ושירים רוסיים נוספים לטובת מופע חדש "ויסוצקי זה לא רק תה" - מופע שנותן כבוד לתרבות הרוסית אך צובע אותה בגוון ציוני.

"אם כבר לאכול חרא עדיף בעברית"

יוזמה תרבותית של משרד הקליטה הובילה למפגש בימתי הכולל את רפי פרסקי, הזמרת לימור שפירא, הגיטריסט מיכאל משקאוצן ועדת רקדנים ונגנים בערב "ויסוצקי זה לא רק תה" המוקדש לתרבות הרוסית על גווניה. את הערב, שעל הפקתו ניצח מרכז תרבות מנדל (מרכז יפואי השייך לאגף התרבות והאמנויות של עיריית תל-אביב), כתב וביים בועז פייפר, בן פסיה לשעבר, בעצמו שחקן וזמר המשתתף בהפקות שונות של אותו מרכז.

"אינגי רובין ממרכז תרבות מנדל הזמינה אותי למשרד" מספר פייפר, "אמרה לי `יש לך חודש להעלות הפקה` ונתנה לי יד חופשית לעשות מה שאני רוצה. מאחר שמדובר במשרד הקליטה, ויש לנו בדיוק עשרים וחמש שנה למותו של ויסוצקי, עניין אותי לעשות מופע על תרבות רוסית.

"הזמרת לימור שפירא עשתה את הדיבוב הישראלי המקורי בסרט המצויר אנסטסיה שהוקרן בארץ - היא למעשה הדמות בעברית. הרעיון שלי היה לקחת מעין אנסטסיה כזו שעלתה לארץ ולעשות איתה מעין טיול בעבר של רוסיה. `מסע שורשים`, כמו שקוראים לזה אצלנו.

"מצד אחד של הבמה יש את לימור שמדפדפת בדפי ההיסטוריה הרוסית דרך קטעים של משלי קרילוב, שירים של פושקין, מוזיקה של צ`ייקובסקי ומוזיקה רוסית יותר שורשית, כמו השיר שפה בארץ אנחנו מכירים כשיר עברי בשם `בדומיה` למילים של יעקב שבתאי והוא בעצם שיר רוסי ותיק, ובצד השני של הבמה אני מפגיש בבר ניו יורקי את רפי פרסקי ואת מיכאל משקאוצן שמעבירים ביניהם חילופי מידע תרבותיים.

"פרסקי מייצג פה מבחינתי את הצד הישראלי, ורק בסופו של דבר מתגלה שגם הוא עלה לארץ מרוסיה, כשהיה בן תשע. רפי שר את השירים שלו, שירים כמו `כמה פעמים ספרת עד עשר` למשל, ומיכאל מכיר לו את השירים של ויסוצקי ושירים רוסיים נוספים. מבחינת הסיפור, כל מי שנמצא על הבמה היה בארץ ולא נמצא בה יותר. בסופו של דבר הם מגיעים להבנה שאם כבר לאכול חרא – אז עדיף בעברית".

"חשוב לנו מבחינה דמוגרפית להיות חזקים"

- אלה מסרים שנתבקשת מטעם משרד הקליטה להכניס או שהיו חשובים לך באופן אישי?

"משרד הקליטה לא הכתיב לי שום מסר ולא ביקש ממני להעביר שום דבר, יכולתי באותה מידה לעשות ערב שירים רוסיים בלי סיפור ובלי כוונה. הרצון להעביר מסר בא דווקא ממני. יש משהו בזה שבסופו של דבר כולם חוזרים לארץ.

"כשהתחלתי את התהליך חשבתי לעשות משהו יותר כללי על תרבות רוסית, ולאט לאט זה תפס את הכיוון היותר ציוני, והשתמשתי רק במשורה בשירים של פושקין וצ`ייקובסקי, ויותר בויסוצקי וביהודים אחרים. יש למשל להיט ענק ברוסיה, מתוך הסרט `שמש לבנה במדבר`, להיט שכל עולה מרוסיה שאני מזכיר בפניו את השיר הזה מתמוגג מנחת, וחלק לא מבוטל מהאנשים שאני מספר להם שהשיר הזה בהופעה בכלל לא יודע שהמלחין של השיר הזה חי היום, בארץ. אני חושב שאם יראו ערב כזה בקהילות יהודיות בחוץ לארץ זה פשוט יביא אותם לפה. זה ערב שמדבר לכל יהודי, בכל מקום".

- מאיפה הרוח הפטריוטיות שמפעמת בך כל כך חזק?

"כי אני חושב שמבחינה דמוגרפית חשוב לנו להיות חזקים, ושהקהילות שלנו בחוץ לארץ הן בסכנה".

- ומאיפה העניין הספציפי דווקא בתרבות רוסיה? אתה ממוצא רוסי?

"לא, אני בכלל בן למשפחה ייקית. במסגרת מרכז מנדל יוצא לנו לעבוד עם הרבה עולים חדשים, כשרוב העבודות הן בנפרד, כלומר יש הפקות עם עולים בתזמורת, או הפקות עם רקדנים עולים, אבל עד היום לא ראיתי ברוב ההפקות מסוג זה של משרד הקליטה שילוב כזה אינטגרלי של עולים חדשים וישראלים ביצירה עצמה, לא רק בביצוע שלה. את התפקידים בהצגה, למשל, כתבתי בשיתוף של השחקנים הראשיים ועל הבמה יש בעצם מפגש בין ישראלים לעולים חדשים ולעולים ישנים מאוד כמו רפי פרסקי."

"פרסקי הוא הדבר הכי קרוב לויסוצקי שיש בארץ"

- על פרסקי שמענו עד היום בעיקר בהקשרים של מוזיקה. קצת מפתיע לדמיין אותו בין רקדנים רוסיים, ובתפקיד שכולל משחק. הוא נענה מיד?

"האמת שהופתעתי מפרסקי. אני יודע על הפרפקציוניזם המוזיקלי שלו וראיתי אותו גם לא מזמן בהופעה, והוא מאוד שמח על היוזמה, ממש מהתחלה. במקור הייתה מחשבה על משתתף אחר, וכשסיפרתי את זה לאמרגן של פרסקי, און, הוא סיפר לי שגם פרסקי עלה לארץ בגיל תשע מרוסיה. משהו שלא ידעתי קודם.

"ואז גיליתי שפרסקי הוא אולי הדבר הכי קרוב לויסוצקי שיש בארץ, עם העומס הגדול של הטקסט בשירים שלו, שירים עם הרבה מילים ומסרים, כמו ב`כמה פעמים ספרת עד עשר` למשל. עצם השם של השיר אומר שיש פה משהו מורכב ולא פשוט.

"פרסקי גם מכיר טוב את ויסוצקי. האמת שכל פעם הוא אומר, `אה, אבא שלי היה שר את זה`, או `היה אומר את זה`. מה שהפתיע אותי דווקא היה שהוא אמנם מבין רוסית אבל קשה לו לדבר את השפה, מה שאומר שהוא כנראה נקלט בארץ מצוין. זה מפתיע אותי כי אני, כילד למשפחה ייקית שסבתא שלו בקושי דיברה עברית עד יום מותה, ובתור ילד ששמע כל הזמן גרמנית – אתה לא שוכח את זה, ופתאום הפתיע אותי לראות שדור ראשון של עולים חדשים שכח את שפת המקור שלו, והיא הפכה להיות שפה משנית לחלוטין והטמיעה לגמרי את ישראל ואת השפה החדשה. רפי עלה בגיל תשע, זה לא ילד קטן."

- הוא הפתיע אותך כשחקן?

"אני חושב שמשחק זה צד שלו שגם הוא לא הכיר. לא ביקשתי ממנו לשחק דמות אלא להיות הוא עצמו. מפעם לפעם הוא משתחרר, כי במציאות הוא אדם מאוד מצחיק. בחזרות הראשונות הוא היה כל כך מבוהל ועצור, וחשב שבתאטרון צריך לדבר `כמו בתאטרון`, כי ברגע שאתה עומד על הבמה אתה חושב שמצפים ממך למשהו, במיוחד שאתה לא שחקן. אבל אני דווקא להפך, מעודד שהטקסטים יתאימו לשפה בה הוא מדבר ולא מנסה להפוך אותו למשהו אחר. הוא מאוד נהנה, בכלל, בעניין של התלבושות. היה לנו יום צילומים, והוא הסתובב לו ככה עם התלבושת שלו כמו חייל רוסי, והצדיע לכולם..."

"זמר אכוּל במולדת אכולה"

- בוא נדבר קצת על ויסוצקי עצמו (1938-1980), זמר, שחקן ומשורר מחתרתי במובן האמיתי של המילה. אנחנו מדברים על משורר שאת כתביו אסור היה לפרסם במשך שנים רבות

"ויסוצקי זה תיאטרון החיים אפשר להגיד. הוא שר ממיצי הקיבה שלו. אולי בגלל זה הוא גם נשמע צרוד כל כך . הוא שר מתוך כאב גדול, ושר את מה שאנשים לא יכלו להגיד מפחד השלטון. הוא הוגלה, והיה לו מזל שהוא היה שחקן קולנוע ובחור נאה פלוס, ושהיו לו חברים ששמרו עליו, אחרת הוא היה נעלם בשלב מוקדם מאוד של הקריירה שלו. הוא מת בגיל 42. בואי נאמר שהאלכוהול לא הוסיף לאורך החיים שלו, אבל הוא לא מת מאלכוהול. הוא מת מדום לב, באמצע הופעה".

- חלומו של כל אמן...

"זה דבר נפלא.. הלוואי עלי. סוף סוף אתה עושה משהו שהקהל לעולם לא ישכח..."

- ידעת עליו את כל זה גם לפני ההתעסקות במופע?

"ממש לא. הכרתי מעט מאוד דברים שלו, חלקם בזכות הדיסק המשובח של ארקדי דוכין. תמיד חשבתי שהוא היה הרבה יותר זקן כי הוא נשמע אכו∙ל לגמרי. לאט לאט, כשאני מכיר יותר ויותר שירים, אני מבין שהוא באמת היה אכול, ושר במולדת אכולה. כשניסיתי לכתוב את הסיפור וחשבתי על געגועים לאיזשהי מולדת אידילית, `אמא רוסיה` כזאת, הסתבר לי שבעצם לעולם לא היה דבר כזה ברוסיה. גם לפני השלטון הקומוניסטי הייתה בשלטון משפחת בית רומנו שהייתה איומה ונוראה, כולל דמויות כמו חניבעל, ככה שכשאנחנו אומרים `אמא רוסיה` אני מתייחס לתרבות המדהימה שהתפתחה שם למרות ואולי דווקא בגלל המשטרים האיומים האלה. על צ`ייקובסקי למשל, שמת ב 1893, טוענים שאולץ לשתות כוס רעל על ידי חבריו בשלטון כי בייש אותם בהתנהגותו הפוחזת".

- למרות שם הערב, ויסוצקי הוא רק מרכיב אחד מתוך כמה שנמצאים במופע

"בערך שליש משירי המופע הם שירים של ויסוצקי, חלקם מתורגמים כמו השיר `טמבל` בתרגום של יונתן גפן, או השיר `לא דו` בתרגום של מיכה שטרית (מאלבום שירי ויסוצקי "רוצה ויהיה" שהוציא ארקדי דוכין – ט.ג.), וחלקם ברוסית. השם `ויסוצקי זה לא רק תה` מתייחס לבורות של הישראלים לגבי העלייה בכלל, והעלייה הרוסית בפרט. לגבי חלק גדול מהישראלים ויסוצקי זה תה. המופע נועד לסתום כמה חורים של בורות ופערים בין הישראלים לעולים מרוסיה".

"אני כל הזמן רוצה לעלות לבמה"

את שירתו של פייפר עצמו, שחקן-זמר-במאי ("אני לא יודע להגדיר. `יוצר`, נראה לי"), בעל ותק במופעי זמר עברי וערבי מחווה ליוצרים, ניתן לשמוע בימים אלה בערב משירי סשה ארגוב, ערב משירי מוני ארימיליו ומופע חדש משירי חיים חפר, "הפרוטה והירח".

"זו פעם ראשונה שאני מביים משהו שאני לא משתתף בו וזה מאוד קשה, כי אני לא יכול להתאפק. אני כל הזמן רוצה לעלות על הבמה... זה אתגר קשה בשבילי לא להכניס את עצמי. מאוד קל לבמאי לכתוב תפקיד לעצמו, כשהוא יודע בדיוק מה הוא יכול לעשות. ועכשיו אני פתאום מתמודד עם משהו שלא הייתי מוכן אליו, אבל אל דאגה, לא יכולתי להתאפק ואני מופיע בקטע וידאו קטן שמוקרן על הבמה..."

- מחיים חפר, מוני אמריליו, סשה ארגוב ועד ויסוצקי, יש לך זיקה מאוד חזקה לעבר

"אני נולדתי זקן. הייתי צריך להיוולד לפני כמה עשרות שנים רבות. כילד, כשחברים שלי היו שומעים את `שגעון המוזיקה` ו`גריז`, אני הייתי מקשיב לאסתר גמליאלית, הארי בלפונטה. ידעתי בעל פה את כל התקליטים של `תל אביב הקטנה`, `שלמה המלך ושלמי הסנדלר`".

המופע "ויסוצקי זה לא רק תה" יעלה החל מיום חמישי, ה- 9 בפברואר ב- 20:30 במרכז מנדל בתל-אביב. לפרטים נוספים

אתר מעריצים בעברית לולדימיר ויסוצקי


06/02/2006   :תאריך יצירה

הדפס הוסף תגובה

תגובת גולשים (2 תגובות)
הוסף תגובה   לכל התגובות
2. אפרופו השיר מתוך "שמש לבנה במדבר" -
arasmos , (29/01/2007)
1.
, (07/02/2006)

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע