|
|
|
 |
קולנוע ישראלי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: סוזנה זילנסקי , ולדימיר פלוטקה, אנדרי טללאי , יעקב סבירסקי, יורי קרופניק
בימוי: סמיון וינוקור |
הופעה ראשונה: ישראל 2003
משך הופעה: 62 דקות
|
|
|
|
מה קרה למיכאל קאליק, איש קולנוע גדול, שיחד עם טרקובסקי ופרגנוב היה ממייסדי הקולנוע הפיוטי הסובייטי? מתי בדיוק הוא נעלם מתודעתנו? קאליק נולד לחיות את חייו כאדם חופשי. שלוש שנים בילה בגולאג בסיביר ויצא משם מחוזק. עשר שנים נאבק בקומיסרים הסובייטים ולמורת רוחם הביא לעולם את יצירתיו הפיוטיות (בעקבות השמש, להתראות בנים, לאהוב). לפני שלושים ושתיים שנה עלה ארצה ומאז ביים כאן סרט עלילתי אחד בלבד. מדוע נדם קולו?
ב-1991 הוזמן מיכאל קאליק לרוסיה בהצעה לביים סרט בחופש יצירתי מוחלט. הוא ביים את "ושב הרוח". בשנת 1993, בפסטיבל הקולנוע בירושלים, הציג האזרח הישראלי מיכאל קאליק את סרטו. הסרט זכה בשני פרסים מיוחדים-כסרט זר.
ברגישות המאפיינת את עבודתו (נפגש, 1998; יוני, 2001), מביים סמיון וינוקור, אף הוא עולה מברה"מ, מעין אוטוביוגרפיה של הבמאי האהוב עליו. הוא שוזר בה קטעי ארכיון וקטעים מתוך סרטיו של קאליק, שהם, כך מסתבר, איור מתמשך, בדרך ישירה או בדרך המטאפורה, של חייו הסוערים.
התוצאה, הכוללת את חייו הרוחניים כאמן ואת חייו האישיים השזורים בהיסטוריה הסובייטית והישראלית, היא משל לאובדן הנורא שבהגירה.
רוסית ועברית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|