|
|
|
 |
תיאטרון אוניברסיטת חיפה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
נוסח עברי: אהוד מנור
עיבוד ובימוי: אבי ברכר
מאת: מולייר
תפאורה ותאורה: גילי כוכבי
תאום אמנותי: יחיאל אורגל
הדרכת טקסט: ריקי דסקל
מוזיקה: שיר-רן ינון |
| משתתפים: מרטה אגיבייב, ויויאן ג`ובראן, נאוה ויינר , מיטל מור, אורית עוז, דבי עזרא , תיה סגל, ענבל שחר |
|
|
|
|
הקומדיה בית ספר לנשים מבקרת באופן חריף את מנהגי הבורגנות הצרפתית במאה ה-17ובמיוחד את ההתייחסות לנשים ואת דרכי החינוך של נערות צעירות בחברה זו. מולייר כתב את הקומדיה בשנת 1662 – השנה בה נשא לאישה את ארמנד בז`אר, שחקנית שהיתה צעירה ממנו בעשרים שנה. פער גילים זה משוכפל ומוגזם במחזה, שבמרכזו עומד ארנולף, בורגני עשיר, המשוכנע כי כל הנשים מצמיחות לבעליהן קרניים.
ארנולף קנה מאיכרה ענייה את אנייס כשהיתה ילדה בת ארבע, ומאז הוא מגדל אותה במעין מעבדת ניסוי, האמורה לייצר עבורו רעיה נאמנה יחידה במינה. אנייס כלואה בביתו של ארנולף, כשהיא מבודדת לחלוטין מהעולם החיצון. כך מקווה ארנולף להנציח את תמימותה הילדותית, לשמר את בורותה ואת נאמנותה אליו ולשאתה לאישה כשתגיע לפרקה. אולם הטבע עושה את שלו, ובהעדרו של ארנולף מביתו, פוגשת אנייס התמימה את הוראס הצעיר ומתאהבת בו. העלילה מסתבכת כאשר הוראס נעזר בארנולף, ידידו של אביו, מבלי להעלות על הדעת שארנולף הוא הכולא את אהובת ליבו ומונע מהזוג הצעיר לממש את אהבתו.
שלוש מאות וחמישים שנה אחרי בכורת המחזה בפריס, ארנולף עדיין אתנו. בעידן של שוויון זכויות לנשים, איננו מופתעים משום מה מקיומם של מקלטים לנשים מוכות. נשים שבעליהן נחושים בדעתם להכניען בכוח הזרוע בוחרות בבידוד מן החברה על מנת להגן על חייהן. במקלט כזה מתרחשת ההצגה שלנו.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|