|
|
|
 |
תיאטרון אוניברסיטת חיפה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
תעתוק וניהול מוזיקלי: מג'דלה חורי
תאום אמנותי: ענבל זית
תחקיר ועריכה: מג'דלה חורי |
|
|
|
|
יצירה משותפת של אמנון רביב ותלמידי משחק שנה ג'' בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה.
היצירה מבוססת על תרגילים שהועלו במסגרת הקורס "השחקן היוצר" במהלך שנת הלימודים תשס"ו ומורכבת מ-16 תמונות עצמאיות, שלכאורה הזיקה בניהן רופפת.
א. יכול להיות כל אחד מאיתנו.
א. הוא גם האלמוני שחי בינינו.
היצירה מדברת על הארעיות, על הכמיהה לפשר. על כאב, על פחד, על געגוע, על הפרידה הסופית.
החיים כאלגוריה - רק מהו הנמשל?
14 אנשים הגיעו עם מזוודות, לא ברור מהיכן ולאן מועדות פניהם.
זהו מסע הזוי, סוריאליסטי, מקומי ואוניברסאלי כאחד.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (5 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 5.
| 4. הצגה מדהימה!!!
 | |  | | הצגה יוצאת מן הכלל. בלתי צפויה, מצחיקה, עצובה, מרגשת, מצמררת,מענגת..
כל הכבוד! שחקנים מוכשרים ברמה גבוהה מאד.
חייבים לראות ולהבין איכות תוכנית אמיתית שעושה המון לחשוב!
הוסף תגובה | |  | |  |
| 3. חוויה בלתי נשכחת
| | | | בכיתי למרות שלא הבנתי למה, צחקתי, חוויתי דברים שלא צפיתי שישפיעו עליי, זאת אחת ת ההצגות הטובות שראיתי בחיי, וגם הגעתי למסקנה שלא צריך מחזה בשביל לעשות הצגה...כל הכבוד לכם, אתם שחקנייייייייייייייים תותחים כולכם בלי יוצא מן הכלל
הוסף תגובה | | | | |
| לא סטודנטית , (12/03/2007) |
| 2. מ-ד-ה-י-ם!!!!!!!
| | | | צפיתי היום בהצגה המופלאה הזאת. במסגרת עבודתי יוצא לי לצפות בהמון הצגות של מגוון תיאטראות אך זמן רב לא צפיתי בהצגה שכל כך ריגשה אותי והטרידה אותי. ההצגה דיברה אל נבכי נשמתי והצלחתי להתחבר למרבית המונולוגים. זו לא הצגה שאשכח במהרה. היה מרגש לראות כל כך הרבה צעירים מוכשרים שאופן הביצוע שלהם לא נופל משל הרבה שחקנים מנוסים שיצא לי לראות. אני מקווה שתיאטרון חיפה ישכיל לשים לב לכשרונות אלו ויתן להם הזדמנות לפני שתיאטראות ת"א יחטפו אותם - כי שווה מאוד לחטוף אותם. ההצגה שילבה מבחינת אמצעים טכניים באייכויות שהיו זכורות לי לטובה ממופעיו של פיליפ ז'נטי הדגול וטקסטים שהזכירו את חנוך לוין ובשביס זינגר בשנינותם, עוקצנותם ועוצמתם. לצד חושניות רבה כמו בסצנה מסויימת עם הרבה אודם אדום היו גם קטעים אפלים ומטרידים כמו התמונה של הגבר הדקלם מכתב אהבה שאהובתו כתבה לו ובאותו הזמן זועם עליה מאוד - זעם גברי, רצחני ובאותו הזמן אירוטי בצורה יוצאת מן הכלל...
ריגשה אותי התמונה הראשונה - קשישה המחפשת פנים מוכרות בקהל - אבודה, מעוררת רחמים - מעוררת רחמים כמו כולנו. גם המונולוג ברוסית עורר בי הזדהות רבה, אני שמחה שאני מבינה רוסית ולכן יכלתי להתחבר לדברי השחקנית שהביע את דעתם של הרבה עולים.
לסיכום - ההצגה היא פנינה אמיתית. מהמם!
הוסף תגובה | | | | |
| סטודנטית חיפאית , (09/03/2007) |
| 1. איזה יופי
| | | | הייתי אתמול בגנרלית ונהנתי מאד. מרגש ומפתיע. כל הכבוד לכם. אני תמיד מגיעה להצגות בחוג לתאטרון באוניברסיטה ומגלה שחקנים מוכשרים ומקסימים. יפה מאד.רוצו לראות לפני שיגמר
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|