 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
הסטודיו למשחק ניסן נתיב |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מאת: קארלו גולדוני
עיבוד ובימוי: דוד מוכתר סמוראי
תפאורה ותאורה: אבי שכוי
תחקיר ועריכה: רונה משעול
עיבוד מוזיקלי: תמי ברק
מוזיקה: רועי כהן
תאום אמנותי: יעקב סליב |
| משתתפים: תלמידי שנה ג`, מחזור מ"ט, סטודיו למשחק ניסן נתיב |
|
|
|
|
יציאה לחופשת קיץ בכפר היא עניין של הכרח בחברת השפע של סוף המאה ה-18, עליה מספר, גולדוני, המחזאי לאורך טרילוגיה. כולם חייבים לצאת לחופשה בכל מחיר - לקחת הלוואות, לבנות על תקוות והכנסות מפוקפקות, ו"לחצות את הגשר כשנגיע אליו".
החלק השני של הטרילוגיה מראה את חיי החברה הזאת בזמן החופשה: הצגה מתמדת והעמדות פנים לעיני האחרים, עושר כביכול, ובילויים בסגנון "החיים הטובים". לאמיתו של דבר, כולם עושים בכפר בדיוק את מה שהם עושים בעיר.
אך כשהם חוזרים העירה, בחלק השלישי, המציאות טופחת על פניהם, השוקת שבורה, והם חייבים לשלם את החשבון על מעשי האיוולת שעשו בכפר. רק איש אחד, פולג'נציו, שמייצג עבור גולדוני את ההיגיון הבריא, המוסר וההגינות, מביא את הפלונטר העלילתי לפתרון משביע רצון באופן יחסי. ועדיין - האהבה והיא משחק נלעג בחברה שבראש מעייניה עומדות הכלכלה והחומריות. החישוב הקר והשכל הבריא הם, כמסתבר במחזה, הערובה לחיים משותפים ולעתיד נוח, שקט ויציב
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|