 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
הבימה |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הופעה ראשונה: 17 בפברואר 2003
משך הופעה: כשעה ושלושים ללא הפסקה
|
|
|
|
ננסי, רלף ואגנתה חיים בשלושה עולמות מבודדים וכואבים, לעיתים מצטלבים. כל אחד מהם קפוא בתוך סיפורו האישי, יגונו ותסכוליו. ננסי היא עקרת בית מצויה, אם לשתיים, שהצעירה ביניהן יצאה מהבית לפני עשרים שנה בשליחות אימה
לסבתה, ומאז נעלמו עיקבותיה. ננסי נתונה בתוך קפאון של צער ותקווה, ולאחר מכן, כשנודע לה מה עולל הרוצח לילדתה, היא נתקפת בשנאה ובתאוות נקם. רק כעבור שנים רבות היא מבשילה אל היכולת להשלים עם האובדן, להפשיר את הקרח סביבה, להשתחרר, להפגש עם הרוצח ואפילו לסלוח. רלף הוא פדופיל המרצה את עונשו בכלא. רוצח ילדות סידרתי, שביצע את מעשי הרצח בסדר מופתי ודקדקנות של מבצע צבאי, והפגין רוך וחיבה אל אוסף הקלטות הפורנוגרפי, יותר מאשר כלפי הילדות שרצח. לבסוף, כשהוא נתקף ברגשות חרטה ומבין מה שעולל, הוא מתוודע לראשונה בחייו לתחושת הכאב שאין לו כלים להתמודד איתה. אגנתה היא פסיכיאטרית חוקרת שמגיעה ללונדון כדי להרצות את עיקרי התזה שלה. היא נפגשת עם הרוצח בתאו כדי לאשש את התיאוריה שלה שהפשעים שהיצע נובעים מפגם מוחי, ממחלה, ולא מתוך רוע לשמו.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (4 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 4. מרגש ועצוב
 | |  | | עד שקראתי את הפרטים לעיל, לא הצלחתי להבין את המשמעות הלוגית של שם ההצגה, אך ישבתי באולם הבימרתףבתחושת קיפאון, עם צמרמורות והזדהיתי עם הדמויות, כולן מעוררות חמלה. משחק מעולה של שלושת השחקנים, תפאורה מינימליסטית מחד ועוטפת מאידך, הבימוי המסוגנן של ויינגרטן, המוסיקה המצויינת והניכור שכל כך עובר אל הצופים חוברים יחד אל יצירה תיאטרלית מיוחדת במינה, שלא שוכחים.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 3. מצמרר
 | |  | | הצגה חזקה ומרתקת. תפאורה מינימליסטית, חלל הבימרתף האינטימי, משחק מעולה של גילה אלמגור ויורם חטב, מצטרפים לבימוי הטוב ויוצרים חוויה מרגשת.
טטיאנה היתה משוחקת מאוד, מרגע שהיא "מקלידה" על המחשב, ועד לאריזת החפצים היא לא הצליחה לרכוש את חיבת הקהל. ****
הוסף תגובה | |  | |  |
| 2. קצת רחוק
 | |  | | למרות שיורם חטב הוא פסיכופט מאוד משכנע וגילה אלמגור באמת מדהימה ומעוררת אמפטיה הנושא לא ממש מוצא את הרלוונטיות שלו ואני אישית גם לא כ"כ אהבתי את הופעתה של טטיאנה קנליס אולייר שהייתה רווית טאטרליות מיותרת ולא משכנעת בגרוש.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 1. סיפור הצלחה
 | |  | | ממש הצלחנו, עם התקדמות העלילה להיכנס לראש ולאופי של כל אחת מהדמויות. הצלחנו לראות סיפור אחד, בו זמנית דרך שלוש זויות ראיה שונות. הזדהינו, אהבנו, כאבנו ונפגענו עם כל אחת מהדמויות. הצלחנו להיות הרוצח, האמא, החוקרת וגם חבר המושבעים.
לסיכום,ההצגהוהעלילה יפה ומלאה, עשויה טוב ומוצגת יפה אנחנו עם כל האולם היינו מרותקים פנימה. מומלץ בחום
הוסף תגובה | |  | |  |
|
|
|
|