|
|
|
 |
הסטודיו למשחק ניסן נתיב |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מאת: דוסטוייבסקי
תרגום ובימוי: פולינה קנבסקי
בימוי: מישה לוריה
עיצוב תפאורה: סשה ליסיאנסקי
תחקיר ועריכה: קטרינה לוריה
עיצוב תאורה: מרטין עדין
איפור: סיגלית גראו
הדרכה קולית: גלינה קנאון |
משך הופעה: כשעה וחצי
|
|
|
|
סוף המאה ה-19.
הנסיך מישקין, בן למשפחה מיוחסת שהוא הצאצא האחרון שלה, חוזר לפטרבורג לאחר שהיה ארוכה בשווייץ, שם היה מאושפז בשל מחלת האפילפסיה. אין לו כמעט דבר פרט לבגדים שלעורו, אך הוא אופטימי וידידותי בצורה יוצאת דופן, רק שהוא נופל לתוך עולם שבו אין מקום לאדם שאינו יודע לשקר.
סגנונו החברותי, הישיר והפתוח הם שמקנים לו את התואר "אידיוט", אף שהוא ניחן בראייה חדה למדי, הגם שהתנהגותו נדמית תמימה מאוד.
בדרכו מתחבר מישקין עם רוגוז`ין, פרחח הולל שירש הון מאביו הסוחר. הלה מספר לו על תשוקתו לנסטסיה פיליפובנה, יפהפיה ידועה לשמצה בשל התנהגותה ואורח חייה. הנסיך מגיע אל ביתו של הגנרל יפנאצ`ין, בעלה של קרובת המשפחה האחרונה של הנסיך ומתידד עם בני הבית.
במסיבה אותה עורכת נסטסיה, רואה מישקין כיצב רוגוז`ין השתוי מציע לה הון עתק כדי שתלך איתו וכדי להצילה, מציע לה הנסיך נישואים, אך היא מסרבת לקבל את עזרתו ובורחת עם רוגוז`ין שהופך מחבר לאוייב ואף מנסה לרצחו.
לאחר מספר חודשים, בהם העביר מספר חוויות בחברת נסטסיה, הוא פוגש את אגלאיה, ביתם של משפחת הגנרל יפנאצ`ין, אך משליך הכל כדי להינשא לנסטסיה אשר בורחת ממנו חזרה אל רוגוז`ין שרוצח אותה. כתוצאה מכך, שוקע הנסיך בטירוף ואגליאה משליכה עצמה לנישואים לא מאושרים.
עיבוד של היצירה הקלאסית של פ. דוסטוייבסקי בוחן את מעמקי נפש האדם באמצעות טשטוש הגבולות שבין מציאות לחלום. תום, פשטות, נדיבות ועדינות של הנסיך מישקין מול הרברבנות, כוחנות, אדישות וקשיחות של רוגוז`ין.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (3 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 3. מתוך-התיאטרון של רון
 | |  | | מוצ"ש, קהל של כמאה איש באולם החזרות של ניסן נתיב ממתין לגירסתו של הבמאי מישה לוריה ל"אידיוט" המופלא של פיודור מיכאלוביץ` דוסטויבסקי.סיפורו של הנסיך מישקין השב משוויץ לפטרסבורג לאחר טיפול במחלת האפילפסיה ממנה הוא סובל,אך סבל זה מתוק הוא לעומת עולם השקרים והתככים בו הוא ניתקל ברוסיה של המאה התשע עשרה.
כמדי שנה אני עוקב אחר הגוזלים החדשים של ניסן שאוטוטו יקבלו את הדחיפה האחרונה שתטיל אותם אל המעוף המתחייב בעולם ה"אמיתי" שבחוץ.כך גם השנה-וכבר ניתן לסמן את מי שינסוק מעלה (הנה אני כבר מגלה לכם את שמו של דני פריד) ומי ש..-אתם יודעים...(הנה אני כבר מגלה לכם את שמו של אלון לוי).בתווך שביניהם רשימת שמות שתפאר אף היא את בימות התיאטרון ומסכי הקולנוע,אם רק ירצו-וחלקם אכן ירצו,חלקם יבינו ש...הבוחן בבחינות הקבלה מיצמץ בשניה שהם היו שם או פקח את עיניו למראה מצודד אך כישרון-נו טופ.
לענין ההצגה אומר רק שהיא ניפלאה, סיפור מרתק, במה נהדרת, תלבושות לא מקורויות אך ניחא, תאורה מוקפדת והחשוב מכל-דמויות עשירות וקאסט שברובו ניבחר בקפידה רבה.
ברובו אמרתי. ולהלן רשימת האוסקרים הפרטית של החתום מטה-
רישמו לפניכם-מיכאל אלוני,כרגיל בדרך למעלה-אוסקר,נועה בירן,כמה כישרון ומקצועיות-שני אוסקרים,נדב נייטס-גם עליו עוד נישמע-אוסקר,רומן גרשקוביץ`-זה סדום כמה שהוא במקומו-אוסקר,אלון לוי-זה סדום כמה שהוא לא במקומו,עדו ברטל-לנער הפזיז הזה נוכחות של כוכב-שני אוסקרים,ולסיום-דני פריד, שכבר בחיתוליו מבין מהי במה מהי דמות-אוסקר בריבוע.
שאר חבריהם למחזור מ"ד לא בלטו הפעם אך שימו לב כי מי שסומן בעבר כצל"ש או טר"ש שומר בקנאות על מקומו ברשימת התיאטרון של רון.לגזור ולשמור.
דרג את התוכן:0מומלץלא מומלץ
הוסף תגובה | |  | |  |
| שירה , תל-אביב (28/01/2009) |
| 2. דווקא אהבתי...
| 1. ראיתי-לא אמין
| | | | מחזה יפה,משחק די בינוני ולא אחיד,לא אמין לא חובה.
הוסף תגובה | | | | |
| עירית כהן , תל אביב (27/01/2009) |
|
|
|
|