|
|
 |
תיאטרון הספרייה |
 |
|
|
|
|
|
לצאת מכאן - תיאטרון הספרייה |
|
|
|
|
|
|
מאת: מרשה נורמן נוסח עברי: אילן שטורם בימוי: אילן שטורם תעתוק וניהול מוזיקלי: ערן עצמון תחקיר ועריכה: אבי פליט תאום אמנותי: יעקב סליב |
שחקניות: נעה גורן / נעה גודל, נטע-לי סוקר, רודריגו גונזלס, הילה ספורטס, אסתי זקהיים / יפעת מימון , יניב הלפגוט, הילה סורג`ון, דניאל סליצר, לירון אל-ידי, יובל טננבאום |
משך הופעה: 120 דקות כולל הפסקה
|
|
|
|
ארלין, אישה צעירה שבילדותה חוותה ניכור והתעללות, משתחררת מהכלא נחושה להתחיל בחיים חדשים. היא חוזרת לעיר הולדתה ופוגשת דמויות מעברה המטלטלות אותה בין ייאוש לתקווה: בני, הסוהר המאוהב בה בסתר נחוש לאחוז בה ולהשאירה בחיקו.
קרל, החבר שלה מימי התיכון ולפשע שב ומנסה למשוך אותה אליו בחזרה. אימא שלה הנוקשת בדלתה בוקר אחד, עמוסה במצרכים בניסיון לעזור לה, אך ממשיכה להטיח בה את כישלונות העבר. כך המציאות מכה בארלין, מאיימת להטביעה אותה... רק רובי, השכנה מלמעלה המכירה מקרוב את תהליך השיקום מדרבנת ומחזקת אותה שלא לוותר. המחזאית זוכת פרס פוליצר, מעניקה הצצה לעולם אפל, לפני עידן הפוליקלי-קורקט, ומעמידה למבחן את ערכי-המוסר שהממסד שקבע אותם לאו-דווקא פועל לפיהם.
המחזה נכתב בעקבות עבודתה של מרשה נורמן כיועצת במוסד לילדים בעלי קשיי-חינוך, ומבוסס ברובו על מפגשים עם בת 13, שהייתה אחת הילדות האלימות ביותר שם והתבגרה להיות רוצחת המרצה מאסר עולם באחד מבתי הכלא השמורים בארה"ב.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (1 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 1. ראיתי לפני כשנה ואולי אלך לראות שוב - הצגה מעולה
 | |  | | ראיתי לפני כשנה בבית-צבי ורשמתי אז משהו - אלה הקטעים העיקריים: באתי להצגה `לצאת מכאן` כדי לראות באמת האם אפשר לעשות משהו עם חופש שהוא כמו השלכה החוצה. המציאות של ארלין מ`לצאת מכאן` הייתה רקע ממשפחה קשה, נפילה לכלוב הזהב (זנות), רצח לקוח (תוך כדי העבודה), מעבר לכלוב המתכת (כלא) ויציאה החוצה. בהצגה הייתה מישהי שלבושה כמו אחות כשל הזמן טפטפה ססמאות:אתם יכולים, תפתחו תחביבים, אל תגררו למריבות ושוב אתם יכולים, אתם יכולים, אתם יכולים. מול הססמאות האלה באו שוב האנשים מהמציאות הקודמת וניסו למשוך את ארלין לתרבות הרעה בעיקר מטעמים כלכליים. האם הססמאות ניצחו את האנשים הרעים? נראה לי שהן היו רק תבלין. מה שניצח היה דווקא העדפת מציאות לא מוכרת על מציאות שעשתה לנו רע, העדפת החופש שבו אנחנו קטנים אך לא כבולים על הגיהנום המוכר. החופש הוא בנשמה ולארלין היה אולי מזל שנכנסה לכלא והגיעה שוב לנקודת דרכים בה הייתה יכולה לבחור (נקודה כזו לא ניתנת לכל מי שנופל לתהומות הדבש). השחקנים היו מצויינים ונתנו שיא תאטרוני וחוויה עוצמתית.
הוסף תגובה | |  | |  |
|
|
|
|