|
|
|
 |
סמינר הקיבוצים |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: 13 במרץ 2004
|
|
|
|
ב- 472 לפנה"ס, העלה המחזאי היווני הנודע אייסכילוס את הטרגדיה "הפרסים". מחזה זה מבוסס על סיפור המסע של הכיבוש הפרסי ליוון שהסתיים במפלתם המוחלטת של הפרסים. אייסכילוס בחר לטפל בתבוסת הפרסים מנקודת מבטם שלהם עצמם.
זוהי נקודת מבט מרתקת שמאפשרת הזדהות כנה עם השכול והחרדה של האויב המובס, ובד בבד מציבה מראה מוסרית אל מול פני החברה המנצחת כדי להתריע מפני השפעתה המשחיתה של גאוות היתר.
ההפקה של מכללת סמינר הקיבוצים, היא מפגש רלוונטי מצמרר עם מחזה עתיק: כל עם וה"פרסים" שלו, כל תרבות והגאווה המכשילה שלה. 2500 שנים של שכול ואובדן – קינה מתמשכת. זהו גם מפגש מאתגר, הבוחן את הפואטיקה של השכול ואת ההזדהות עם כאבו של האחר, המובילה להבנת כאבנו אנו.
בהשתתפות תלמידי מגמת משחק שנה ג''.
ההצגות יתקיימו באולם הדרמה של המכללה (אגף ג''), במכללת סמינר הקיבוצים, דרך נמיר 149 תל אביב.
טלפון להזמנת כרטיסים: 03-6902357 / 03-6902311 / 6901238 – 03
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (2 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 2. הפרסים - המשך והרחבה
 | |  | | נימוקים מפורטים יותר רשמתי בבלוג העברי שלי כאן:
http://www.notes.co.il/corinna/5144.asp
הוסף תגובה | |  | |  |
| 1. זה עתה ראיתי ונפעמת
| | | | הערב ראיתי את "הפרסים" מאת אייסכילוס בבימויה של כנרת נוי. כמו כל הקהל, גם אני לא נלאיתי למחוא כפיים. הצגה נפלאה שבשמחה הייתי הולכת לראות אותה שוב ושוב. הלוואי ואחד התיאטראות יאמץ אותה להצגות מתמשכות. ראשית השחקנים והשחקניות, פשוט במינון הנכון, לא מכבירים ולא ממעיטים, הקולות בהירים והדיקציה מעולה רוב רובו של הזמן. רק לקראת הסוף היה איזה רגע או שניים שהדיקציה לא נמצאה. זה גם הקטע הדרמטי של שיבת הבן המובס ונהי המקוננות. להרגשתי הדברים דרמטיים דיים והיה חזק עוד יותר לולי הורמו הקולות כל כך.
הבימוי מכשף. כנרת נוי, מסתבר, חזרה משהות ארוכה מאד ביפן שם למדה תיאטרון יפני בנסיבות מרתקות. לדעתי, הבימוי מושלם, צריך לראות, חשוב לראות. הייתי מביאה את ההצגה לכנסת ולהציע לכל חברי הכנסת והממשלה לצפות בה כנגד פטור מהשתתפות ביום יומיים של דיונים. היה מועיל יותר, להם ואולי לכולנו. לפלא הדבר איך הצליחה כנרת נוי להלביש בתוך חיזיון עתיק ביצוע שנוכח בשתי רגליו הן במציאות של הימים ההם והן במציאות של ימינו. פשוט חוויה נפלאה, והשירה לאורך כל המחזה רק מרבה כישוף.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|