 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
מופעים |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
כוריאוגרפיה: נעה דר
מוזיקה: תומר דמסקי
תאום אמנותי: יאיר ורדי |
| רעיון לברית: מיכל מועלם, נועה שביט, עמית הדרי |
משך הופעה: שעה
|
|
|
|
העבודה מתבוננת בתכונותיו החומריות והחושיות של הזמן ונעה בין סוף להתחלה ובין נסיגה להתקדמות. היא משתהה ברגעי אל-חזור ובודקת אפשרויות לרוורסביליות ולאיתחול. תוהה על מקור הדחף לפעולה – האם מכורח או תשוקה, על משמעות ה'דד-ליין' ועל המקום בו אנחנו מוצבים ומציבים את עצמנו – מול הזמן החולף ונצבר.
האירוע מוצג כשהקהל יושב במערך של 'גריד' כשפניו אל מראה גדולה וגלויה המכסה את כל הקיר הקדמי.
הקהל מוצב מול בבואתו כמו גם זו של שאר הצופים וההתרחשות כולה הניבטת אליו מהמראה כהשתקפות חושפת כל - מצד אחד, ומנגד - כהכפלה מתעתעת בין מציאות לייצוג וכמשבשת את תפיסת המרחב, ובכך גם את תחושת הזמן.
המופיעות נעות בין מושבי הצופים וסביבם ב 360 מעלות ובקרבה אליהם.
היחס האינטימי, מושך ומאיים בו זמנית, כמו גם טשטוש זהות התפקידים בין מופיעות לצופים - הופך את הצופים לשותפים פיזיים בחוויה מרובדת המאתגרת גבולות של מרחב, זמן וזהות.
למרות אלו המופע תחום ע"י שני אלמנטים פיזיים של חלל וזמן: המופע מתקיים בחלל תחום ע"י חוט אדום – המסמן את 'קו המוות' (דד-ליין) אותו אסור לחצות.
משך המופע גם הוא תחום ל 60 דקות בדיוק ולכן היעד הוא להספיק בפרק זמן זה את כל מה שתוכנן.
מיצב\מיצג של מקבץ אוביקטים המצטברים במהלך המופע - מוקרן כצלליות שנעות בסיבוביות על קירות החדר. המיצב מופעל במהלך האירוע ע"י האמנית – נועה רז מלמד.
הסאונד הנשמע במהלך האירוע מופק ע"י אמנית הסאונד והפרפורמרית - תומר דמסקי, היוצרת את הקולות והרעשים מגופה ומאביזרים שונים שיצרה, כחלק חי מההתרחשות הוויזואלית .
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|