|
|
 |
תיאטרון הסימטה |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאת: סלבומיר מרוז`ק תרגום ובימוי: אריה אלדר תפאורה ותלבושות: דלית ענבר מוזיקה: מקסים ולריסה קופמן תנועה: גריסלדה (גוצ`י) קוהן |
משתתפים: אוהד ווינקלר, גל בן-ארצי/בר לוי, נועם שנהב |
|
|
|
|
קומדיה נשכנית ומפתיעה
ההצגה מערערת אצל הצופה את תפיסת העצמי, ומציעה מבט קומי ותפיסה יותר מפוכחת על החיים בכלל. באמצעותה הצופה זוכה לזווית חדשה של מבט על עצמו.
במובן מסוים המחזאי מזהיר את הצופים מפני "בזבוז" החיים על התבצרות בתפיסת עצמי כזו שאינה מאפשר קשר אמיתי בין בני אדם, שאינה מאפשרת אהבה.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
תגובת גולשים (2 תגובות) | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 2. פנינה תיאטרונית
 | |  | | ההצגה "ביום בהיר אחד" בבימויו של אריה אלדר היא התגלמות כל מה שטוב בפרינג`: טקסט חד וחכם של המחזאי הפולני סלבומיר מרוז`ק, משהו שבין סארטר, בקט וחנוך לוין (בכל זאת, המוצא מחייב); משחק עתיר גינונים תרבותיים לכאורה (הפנייה "אדוני" בכל משפט), שמסתיר תחתיו תיעוב, קנאה ותהייה; העמדה בימתית שמאפשרת לשחקנים לחצות בין הקהל, המשמש שתי גדות (מוחשיות ורעיוניות); מוזיקה קטנה וממזרית; בגדים לבנים עם נגיעות אריסטוקרטיה (שוב, לכאורה. הכל פה מאוד לכאורה); ובאופן כללי - עשייה תיאטרונית מסוגננת ומעודנת, לא צעקנית, נטולת כל גרם מיותר של פומפוזיות. 60 דקות של הנאה אינטלקטואלית צרופה שגרמו להרבה עיניים בקהל, כולל שלי, לברוק.
הוסף תגובה | |  | |  |
ליאור , חיפה (30/11/2021) |
| 1. הצגה קולחת, סוחפת, משעשעת, רבת חן אינטלקטואלי. כתובה טוב מאוד, משוחקת מצוין, מבוימת היטב.
 | |  | | ביום בהיר אחד...
הצגה קולחת, סוחפת, משעשעת, רבת חן אינטלקטואלי. כתובה טוב מאוד, משוחקת מצוין, מבוימת היטב.
בתרגום לעברית בחר אריה אלדר לשמר את הדיבור בגוף שלישי כפי שנכתב במקור הפולני:
אוד: "הנה לאדוני יש תקווה. אדוני מחזיק באוצר"
ניאוד: "אבל אני אף פעם לא משיג את המטרה"
אוד: לו היה משיג, לא הייתה לאדוני מטרה.
אנשים זרים נפגשים באקראי ומדברים על מטרה בחיים, על הישגים, על כישלונות, על אהבה, על קנאה, על רצח ועל התאבדות. השפה היוצרת ריחוק מלאכותי מקנה לסיטואציה הדרמטית אופי ציני. הקהל צוחק. זה בדיוק מה שהקהל זקוק לו כדי להתחבר לעלילה ולחוש שזה אינו מחזה של קלישאות.
מצוקה אחת מחברת שני גברים שמעולם לא נפגשו. אישה אחת טורפת את הקלפים. סיפור העלילה מתרחש ספירה אחת מעל למציאות. החמלה על שלוש הדמויות היא החמלה על עצמנו.
רוצו לראות. הנאה מובטחת.
הוסף תגובה | |  | |  |
אמנון ארבל , שדה נחמיה (23/08/2020) |
|
|
|
|