|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
| Opium: Diary of a Madwoman |
אופיום: יומנה של משוגעת |
|
|
|
|
|
| |
בימוי ותסריט: יאנוש שץ
הפקה: אנדרש המורי , פאל סנדור
תנועה: אנדרש זקר
ציורים ועיצוב: טיבור מאת`
עריכה: אנה קורניס |
| שחקניות: אולריך תומסן , קריסטי סטובו , זולט לזלו , אניקו בורסוק , גינובר בוגנר , רולנד רבה |
|
|
|
|
עפ"י היומנים של גיזה צ'אט
השנה היא 1913 והפסיכו-אנליסט ד"ר ג`וזף ברנר מגיע למרפאה פסיכיאטרית מבודדת לבצע מחקר. ברנר, בעל ההרגלים הדקדנטיים והאישיות ההרסנית, סובל כבר חודשים ממחסום כתיבה משתק ומתמודד עם התמכרות סודית למורפיום. יום אחד הוא פוגש במטופלת חדשה בשם ג`יזלה, אישה צעירה בת 28. היא, בניגוד אליו, לא יכולה להפסיק לכתוב. היא מכורה ליומנים שהיא רושמת ללא הפסקה, וכשאין לה נייר היא ממלאה את קירות החדר בכתבים חסרי פשר. ג`יזלה משוכנעת שהיא אחוזת דיבוק, שהשטן שוכן בקרבה, ומתחננת לעזרה. ברנר מקנא באשה, ביצירה המטורפת והמבריקה שלה, אך בהדרגה מערכת היחסים בין הרופא לחולה משתנה.
יאנוש שץ יוצר סרט מהפנט, מטלטל ואפל, סרט שהוא חוויה רגשית טהורה, מסע אל עולמם של הארורים, שמענים את עצמם ואת סביבתם, שנרדפים על ידי שדים שיצאו מכלל שליטה. "עשר שנים אחרי "נערי וויטמן" חוזר יאנוש שץ אל היומנים של אותו כותב, גיזה צ`אט, ומגיש סרט שהוא המקבילה הקולנועית לשירי האימה של אדגר אלן פו", כותב דן פיינרו מ`סקרין`.
גיזה צ`אט, גאון ספרותי מבריק ומעורער בנפשו, היה פסיכואנליסט, מלחין, עיתונאי, מכור לסמים וחולה מין.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|