הבמאי הסיני העולה זיא צ``אנג- קי מספר בדרך מיוחדת במינה על פניה המשתנות של תעשיית הטקסטיל בארצו. בסרט איטי, תוך הדגשה רבה על אסתטיקה צילומית, הוא מסייר בין השורות הארוכות של בית חרושת ענק לטקסטיל, מביא פנים ושגרה. משם הוא עובר למעצבת סינית, שפאריז כורעת ברך לרגליה, המציגה בגדים מחומרים פשוטים וגסים, אותם היא קוברת אותם באדמה כדי להגיע למיצוי סגולותיהם ההיסטוריות והפילוסופיות, כפי שהם באים לידי ביטוי בהשקפת עולמה.

היישר מהתצוגה המרהיבה הוא עובר לדלות החייטים מהסוג הישן בפרובינציה סינית נידחת, מביט על עליבותם ועל הצונאמי הכלכלי הקפיטליסטי שגורף אותם בדרכו.