|
|
|
 |
קולנוע ישראלי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| שחקנים: מתן יאיר, מרדכי יאיר, גל גוזלן, יוסי ברדה, גל כהן, יהודית לוין , איציק ספדיה, עמרי ביטון |
הופעה ראשונה: 2019
ארץ מקור: ישראל
משך הופעה: שעה ו-10 דקות
|
|
|
|
מורה (יאיר) בבית ספר בהרצליה מנסה להכין לבחינת בגרות בספרות כיתה של תלמידים בעייתיים, המגיעים ממשפחות משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, והממסד הפדגוגי של בית הספר לא מעניק להם סיכוי רב להצליח בה. הטקסט המרכזי אותו מנסה המורה להנחיל לתלמידיו הוא ספרו פורץ הדרך של ג'יי די סלינג'ר "התפסן בשדה השיפון", העוסק כידוע בנער בן ה-16 הולדן קולפילד המחפש אוזן קשבת והבנה למעשיו ולהלך רוחו.
המורה, המתקשה לגרום לתלמידיו להבין את הספר בדרך הקונבנציונלית, מוצא טכניקות שבאמצעותן יוכל לחדור אליהם ולעניין אותם בדמות גיבור הספר. מצד אחד הוא מנסה להפעיל עליהם את סמכותו המורית, וזה לא פשוט, ובמקביל הוא מתחבר אליהם באמצעות גילוי עניין אמיתי בתחביביהם, כדורגל, רכיבה וירטואוזית על חד-אופן וכו'. על הדרך הוא גם דוחה בעדינות חיזורים של אחת התלמידות שלו אחריו.
בד בבד מציג הסרט את הקשר הטעון והמורכב שלו עם אביו (מרדכי יאיר) המתגורר בדיור מוגן. ככל שמתקרב מועד בחינת הבגרות, וכנגד חוסר האמון בכיתה שמפגין צוות מורי בית הספר, מרכז מתן את מאמציו להביא את תלמידיו לריכוז שיאפשר להם להצליח בה.
עברית
ביקורות
בהפקת סרט זה, המוקרן החודש בסינמטק תל-אביב, החל מתן יאיר עוד לפני יצירת "פיגומים", סרט צנוע שהפך לפני כשנתיים להצלחה מסחרית גדולה ומפתיעה. אפשר לומר שז'אנר הקולנוע החברתי אינו רווח במקומותינו בדרך כלל, גם לא זה ששם תלמידים ומוריהם במרכזו, אבל בשנים האחרונות נחשפו שלושה סרטים מהסוגה הזו, שהבמאים שלהם מורים בעצמם: "מוטלים בספק" של אלירן אליה, "הסוסיתא של הרצל" של דויד קריינר (שלא יצא עדיין למסכים) וכאמור "פיגומים". "בגרות" (שמו באנגלית Unseen, כשהכוונה היא לקטע בבחינה בו נדרשים התלמידים לנתח טקסט אותו לא ראו קודם לכן) מצטרף לקבוצה הזו ואף מזדקר כחוד החנית שלה. יאיר, שלמד קולנוע באוניברסיטת תל-אביב ובסם שפיגל, הוא מורה להיסטוריה וספרות בבית הספר "היובל" בהרצליה והחומרים בהם הוא משתמש נראים אוטוביוגרפיים במידה רבה. הוא מצלם בבית ספרו, הנון-אקטורס בהם הוא משתמש הינם לתמידיו לשעבר, הוא משחק את דמות המורה וגם אביו (שהלך לעולמו לפני זמן לא רב) מגלם את עצמו. כל אלה מקרינים אותנטיות מופלאה, הוויה הנראית ספונטנית וטבעית, כמו דוקומנטרית. כאילו יאיר צילם את המציאות בה הוא חי ואותה הוא מכיר היטב. האינטראקציות שלו עם התלמידים, מורי בית הספר ואביו פשוט אמינות ואמיתיות, אפילו לא "משוחקות". האופן בו הוא מרכיב את הנרטיב שלו נראה משוחרר ממגבלות של בניית תסריט דידקטי. הוא הולך על בחירה מכוונת בסגנון האפיזודי, של צילום פיסות מציאות לכאורה, המרכיבות פאזל אנושי מרתק. וזה עובד בצורה יוצאת מן הכלל. "בגרות" זו לדעתי פנינה קולנועית מבריקה, ואחת ההפתעות המרגשות של השנים האחרונות. חובה לצפות בו.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|