|
|
|
 |
תיעודי |
 |
|
|
|
| |
| 1341 Frames of Love and War |
1341 פריימים מהמצלמה של מיכה בר-עם |
|
|
|
|
|
|
מדובר בפרויקט על צילום ועל צלם שתיעד מלחמות וגם שלום. אבל לא פחות מכך, זהו סרט על הפוסט טראומה ההיסטורית ממנה סובלים לא רק הקורבנות של הקרבות ושל מלחמת הקיום, אלא גם המתעדים שלה. מיכה בר-עם, אחד הצלמים הבכירים שפעל כאן, הקדיש לא פחות מ-50 שנה לתיעוד הפרויקט הישראלי. כיום, כשהוא כבר בן יותר מתשעים, הוא מביט אחורה על חייו ועל הדימויים שאסף ומנסה להבין בשביל מה ובשביל מי כל זה, ומה זה בכלל אומר. במשך שנה וחצי איפשר בר-עם לבמאי רן טל ("ילדי השמש", "גן עדן", "המוזיאון"), כניסה חופשית לארכיון הצילומים העצום שלו, שנמצא במרתף ביתו. טל עבר על שפע עצום, כמעט בלתי נגמר, של חומרים ובחר 1341 פריימים, מהם הרכיב את הסרט.
ביקורות
זה בהחלט דוקומנט שכמותו לא ראינו. סרט המורכב ברובו המכריע מתמונות סטילס שהמצלמה סוקרת וברקע, בסאונד, מתנהלת שיחה בין הצלם מיכה ברעם והבמאי רן טל. ברעם מנסה לנסח את תחושותיו בנוגע לצילומיו, בעיקר אז, ופה ושם גם מה הוא מרגיש אליהם עתה. עוד משתתפת בשיחות היא ארנה, רעייתו של מיכה, ציירת ופסלת, שבהחלט גם לה יש מה לומר, כמי שהשתתפה באופן פעיל מאוד במפעל התיעוד שלו. בין נושא צילומים אחד למישנהו קולטת מצלמתו של טל גם עמודי קונטקטים, שבעזרתם אנחנו יכולים למקם את השנים והאירועים. ברעם היה ממייסדי קיבוץ מלכיה ואחר היה מראשוני חברי קיבוץ גשר הזיו, שם החל לצלם. הוא צילם את הקיבוץ ונופי טבע. והוא היה גם צלם מלחמות. הסרט מציג פריימים שבהם תיעד את מבצע קדש, וגם משפט אייכמן לא חמק מעדשת מצלמתו, עד שהרגיש תחושת מיצוי ופרש באמצע. את מלחמת ששת הימים הוא צילם בהתלהבות שאפיינה אז את התחושה שרווחה בעם, אבל לאחר מכן החל להסתייג מ"תמונת הניצחון" המתנשאת והרברבנית שייצגו צילומיו. ועל הכל הוא מדבר עם טל. על ההישגים ועל החרטות ותחושות הבדיעבד של הדימויים שהתקבעו בתודעה כאשר התפרסמו צילומים כאלה ואחרים שלו. ויש בארכיונו, כפי שבחר טל להציג, גם לא מעט תמונות קשות. גוויות של אויבים ושל לוחמים שלנו מאירועי איבה שונים, בהם מלחמת יום כיפור המדממת. ויש גם תמונות מכוננות של עשיית שלום עם אותם אויבים - אלה שקודם לחמת בהם ותיעדת הרג דו-צדדי, שלנו ושלהם. ויש גם צילומים מלידת בנו הראשון, שנעשו "ללא רשות" כאקט שלא היה מקובל אז. ברעם היטיב לתעד את החוויה הישראלית בכללותה, גם אם לא את כולה, כי זה בלתי אפשרי, כמובן. והבחירה של טל, שגם הוא לא יכול היה להראות הכל, מציגה פנורמה מאוד אישית, שיהיו שיאמרו שהיא בהחלט מייצגת את מהות הישראליות. כך או כך, זוהי הצצה אינטימית נדירה הסוקרת טפח מן ההיסטוריה של המדינה הזו ומאפשרת לדמיון של כל אחת ואחד מן הצופים להשלים את התמונה, בהתאם לעולם החוויות האישי שלו. (נחום מוכיח, אתר הבמה)
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|