בהשראת המונודרמה של יצחק בן-נר.
עוזאי חברוני הוא מקרה גבולי - בין פיגור וגאונות, איש צעיר שאינו מסוגל להפסיק לחייך לעולם. מתוך ראייתו האנושית המיוחדת, עוזאי מספר את סיפורו האישי כחריג - אל קשייו להיקלט בחברה הישראלית, על הקושי של אביו "מהמאה ואחד צנחנים" לקבל את בנו כפי שהוא, על המכות שהוא סופג משלושה בריונים בני גילו המתעללים בו בכל פעם שהוא יוצא לחפש את אלכסנדרה, אהובתו הנצחית.
במרכז הסיפור הטרגי-קומי מוצג המקרה הקשה של משפחתו ששכלה שני בנים אשר "מתו ממסיבות טרגיות". כהערתה של אמו: "הפנים של עוזאי הם כמו ראי המשקף את כל מה שאנחנו איננו!"