|
|
|
 |
תיאטרון אוניברסיטת תל אביב |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
בימוי: גיא כהן
תעתוק וניהול מוזיקלי: קארין רומנו
תמליל: ברק בן משה
מוזיקה: אלעד טרי ניסן |
| שחקניות: מורן זלמה , נועה מצנר , דפנה שב , עודד ליפשיץ , מיכאל שאינסקי , עופר שאינסקי |
|
|
|
|
על-פי פונדק הרוחות לנתן אלתרמן
לפעמים הינו עיבוד חדש למחזה פונדק הרוחות לנתן אלתרמן, העיבוד, מתמקד בסיפור אהבתם של נעמי וחננאל, אך לא מנקודת המבט הרומנטית המקובלת, אלא מנקודת מבט של התיאטרון בו מתרחשת עלילתם.
עם החלטתו של חננאל לעזוב את נעמי ולנסות ולרדוף אחר חלומו האמנותי, מתחיל אפוס בן 12 שנים המגולל את תלאותיו של חננאל אל מול אלה של נעמי, הבוחרת למכור עצמה כשפחה ובלבד שתוכל לסייע בידו. אולם במהלך פרידתם ואיחודם של שני הגיבורים מתערבות לא רק הדמויות השונות, המופיעות בגרסתו המקורית של המחזה, אלא גם ארבע רוחות (המאוחדות בתפקידן עם הדמויות המקוריות), ארבעה `גורמי תיאטרון`, המכווינים ומעצבים את העלילה כולה. ההצגה תכלול ששה שחקנים בלבד במקום האוכלוסייה העשירה של הנפשות הפועלות ביצירתו של אלתרמן, ואת לחניו הידועים של גארי ברתיני תמיר מוסיקה מקורית חדשה.
ההצגה מבקשת לבחון מחדש את מוסכמות התיאטרון והתיאטרליות על כל מובניהם: בין הטקסט לבמה, בין השחקנים לדמויות, ובין הקהל למופע. לשם כך חוזרת ההפקה ליסודותיו ההיסטוריים המינימליסטיים של התיאטרון: אירוע המתרחש מחוץ לאולם התיאטרון לעת שקיעה, שחקנים הבאים במגע אינטימי עם הקהל, וטקסט תיאטרוני המועבר ללא שימוש באפקטים נוספים מלבד גופו, קולו, ונוכחותו של השחקן. וכל זאת על מנת לנסות ולהגיע אל מהותו של התיאטרון, מהותה של האמנות, שכאשר היא בשיאה, כדבריו של אלתרמן במחזה, אינה אלא "העולם, החושך והאושר, השרים אותה בקול.../ שרים אותה... לא היא אותם, כי הם אותה...".
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|