|
|
|
 |
הצגות שונות |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
ערב משותף של תיאטרון-פרפורמנס-מוזיקה.
כותרת הערב היא פרפראזה על שם ספרו של הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקן פרנץ פנון "עור שחור, מסכות לבנות", בו הוא מציע ניתוח רדיקלי של כלא ה"נרקיסיזם הכפול" של השחור והלבן. היוצרים מגישים ערב זה תוך אימוץ דבריו: "אני מאמין בכנות כי חוויה סובייקטיבית יכולה להיות מובנת על ידי הזולת." בערב יוצגו זו לצד זו שלוש עבודות של יוצרים צעירים המתרחשות באזור הביניים שבין קודש לחול, בין שפה לחומר, בין צורה לתחושה, בין שחור ללבן, מתוך אמונה כי רק ב`ירידה` אל אותו אזור נטול קטגוריות אפשר לגעת בגרעינה של דרמה ולזקק אותה.
נאוה פרנקל - "חישוב הקץ" (תיאטרון)
שני גיבורים מתקשים להתנהל בפשטות. ניסיונותיהם לפעול, לייצר אימפקט כלשהו נכשלים בשיטתיות, והתערבותן של דמויות חיצוניות רק מגדילה את המחנק.
בגרסה עכשווית זו ל"מחכים לגודו", ארגונם מחדש של שפה, זהויות, אביזרים ותמונות מתלכד ל`סונטה` של אמת ובדיה המעניקה למציאות משמעות חדשה.
אריאל אפרים אשבל - "מלתעות" (תיאטרון )"מלתעות" מורכב משני חלקים. האחד - נער ונערה עוזבים את בתיהם ויוצאים למסע המוביל אותם אל ארמונה של נסיכה מפוקפקת. חלק שני הוא גרסה חדשה של העבודה הקצרה "אמה צונץ" על פי הסיפור מאת ח.ל. בורחס, בביצוע השחקנית אפרת אביב ואורחים.
מאיה דוניץ - "הפסנתר של הבורדל" (מוזיקה) מאיה דוניץ (מקהלת "גבעול", "הבילויים", "מידנייט פיקוקס" ועוד) מגישה רסיטל פסנתר סיאנסי של בוגי-ווגי ונוגעת במקורותיו העמוקים של הבלוז, כפי שנוסחו על ידי אמנים כג`לי רול מורטון, ארט טאטום, סקוט ג`ופלין, לוסיל בוגן ואחרים.
מאיה דוניץ – פסנתר. המופע הועלה לראשונה בפסטיבל "הפסנתר מארח", מרכז סוזן דלל 2005.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|