|
|
|
 |
אירוע |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
"כלא נשר בכלוב והוא ינשך את הסורגים בין אם עשויים מברזל או מזהב" – משפט זה, הלקוח מתפקידה של יירדיס במחזהו הלא מוכר בארץ של הנריק איבסן "הויקיניגים מהלגלנד", הוא המוטו להצגת-היחיד של השחקנית הנורווגית והבינלאומית, יוני דאהר, המגלמת בהצגה גם דמויות הקרובות יותר לצופה הישראלי מיצירותיו של אבי הדרמה המודרנית, איבסן, כמו הדה גאבלר, גב` אלווינג מ"רוחות", נורה מ"בית בובות" ואלידה מ"האשה מן הים".
יוני דאהר בחרה בגלריה זו של נשים איבסניות, משום שהמכנה המשותף לכולן הוא התקוממותן כנגד המוסכמות הכובלות שהוטלו בימיו של הגאון הסקנדינבי על הנשים, והעזתן לפרוץ מתוך הכלוב המצופה זהב של הנוחיות הבורגנית במאבקן לחירות, הגשמה עצמית ואושר.
המהפכה הפמיניסטית של זמננו שחררה כביכול את האשה, אולם דמותה, כפי שהיא מעוצבת על פניה השונות במחזותיו של איבסן ומגולמת על הבמה בביצועה המזהיר של יוני דאהר, ממשיכה לשמש כסמל תקף עד ימינו אלה לשאיפתו של היחיד בכל מקום עלי אדמות לחופש ולפיתוח הפוטנציאל האישי שלו.
יוני דאהר, מן הגדולות בשחקניות הבמה, הטלוויזיה והקולנוע הנורווגיות (היא הופיעה במספר רב של תפקידים בסרטים נורווגיים וזרים, בין היתר, בסרטה הנודע של ליב אולמן על אינגמר ברגמן) – המנהלת כיום תיאטרון שייסדה -- גיבשה את הרעיון ל"נשות איבסן" בשעה שערכה סיור בארצות הברית עם הצגת-היחיד שלה, "ז`אן דארק". "נשות איבסן" הועלה בהצגת בכורה בסימפוזיון איבסן באוניברסיטת ייל ב- 1989, ומאז היא מופיעה בעולם הרחב, כשהיא ממשיכה לקצור את שבחי הביקורת ואהדת הקהל.
ההפקה מתבססת על טקסט, תנועה ומשחק, ומוצגת בחלל ריק, תוך שימוש באביזרים ופריטי תפאורה מעטים כטמבורין, אקדח, כסא נדנדה וחילופי תלבושות מעטים.
"הנריק איבסן" – אומרת יוני דאהר – "מגלה הבנה עמוקה של נשים – אך מנין הוא שאב את הידע הזה? מבעד לדמויותיו הוא גורם לנו לחוות את חיינו שלנו. הנריק איבסן הוא הגאון המפתה אותנו לחקור את דמויות הנשים שלו המחפשות אחרי המהות, התמצית, המקור, הרוח, ההופכות דמויות נשיות אלו למרתקות כל כך אפילו היום."
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|