 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
תיאטרון הסימטה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
בימוי: שמואל שוחט
מוזיקה: איתי בן נון
תאום אמנותי: יעקב סליב
דרמטורגיה: אמנון פישר
כוריאוגרפיה ובימוי: יעל רסולי
בובות: אירנה ווינברג, ויטלי רוזנזפט |
| שחקניות: מעין אלון / אילת שדמון, ערן בן צבי / ירון סנצ`ו גושן, נמרוד אייזנברג |
משך הופעה: כשעה
|
|
|
|
סיפור רוחות רומנטי. סיפורם של חנן ולאה, שני אוהבים הנקרעים זה מזו ע"י סנדר, אבי הכלה שמשיא אותה לבן עשירים... חנן, שבור הלב על אובדן אהובתו מת מצער, ולאה, שאינה יכולה לשאת את חייה בלעדי אהובה, הולכת ביום חתונתה אל קיברו בוכה על אהובה ומתחננת שישוב אליה מעולם המתים. חנן עולה אליה נכנס בה ודבק בה כדיבוק. הכלה המדובקת נלקחת אל הרב עזריאל המצליח לאחר קרב לחיים ולמוות לגרש את רוחו של חנן מגופה של לאה, אך היא בראותה את רוחו פורחת ועולה לה, אינה מוצאת סיבה להישאר בעולם הזה ומחליטה ללכת אחריו אל העולם הבא והאהבה מנצחת.
זוהי הצגה המשלבת תיאטרון בובות, כדימוי להפעלה של עולם החומר ע"י עולם הרוח. השחקנים מגלמים חלק מדמויות המחזה ומשמשים כמפעילים גלויים של הבובות. המתח שבין השחקן והבובה, המפעיל והמופעל, שופך אור חדש על הדיבוק.
ההצגה נוצרה בשיתוף תיאטרון הבימה לפסטיבל ישראל 2008
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (11 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 11. נהנו מאוד!
 | |  | | שמואל היקר,
נהננו מאוד מההצגה ומעל המצופה - הצלחת לגעת בנו עם השחקנים והבובות. יישר כח לשחקנים, לך ולכל ההפקה. תודה רבה על החויה יוצאת הדופן.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 10. זה באמת מדבק....
| | | | היה קשה שלא להתמכר אליכם ולסיפור המיוחד שלכם בשילוב הבובות. אין ספק שהפחתם בבובות רוח חיים. כל הכבוד!
הוסף תגובה | | | | |
| 9. הצגה שנונה ומצחיקה
| 8. הצגה נפלאה
| | | | אינטרפטציה מקורית וקולעת.
גילתם פן חדש במחזה
טענתם את ההצגה בשדר פמניסטי מרתק
הוסף תגובה | | | | |
| 7. באמת בין שני עולמות
| | | | השילוב בין העולמות, הבובות והשחקנים, המציאות והדמיון הצחוק והעצב הם מלאכת מחשבת. מאוד נהנתי תודה רבה
הוסף תגובה | | | | |
| 6. מקסים ומרגש
| | | | הצגה המשכילה ביד רגישה ובלב רגיש להעביר את המיתוס וגרורותיו
ישר כח
הוסף תגובה | | | | |
| 5. עדי טועה ומטעה
| | | | אני לא יודעת אני לא יודעת על מה אתה מדבר. וכנראה שגם אתה לא .ההופעה שאני הייתי בה היתה מ-ד-ה-י-מ-ה. עמוקה ורבת רבדים מבחינה דרמטית ומרגשת בהפעלת הבובות.
השחקנים היו סופר מקצועיים וההומור רק תרם והדגיש את הרגעים המרגשים והעצובים שבסיפור. פשוט הצגה מעולה. אני לא יודעת על מה אתה מדבר. וכנראה שגם אתה לא
הוסף תגובה | | | | |
| מיכל נעים , חיפה (17/07/2011) |
| 4. הצגה מדהימה !!!חובה !!!
| | | | הלכנו אני וזוגתי לראות את ההצגה, הבובות מעולות הסיפור היה קולח, ההפעלה היתה עדינה ומרגשת, הסוף היה דראמטי ומפתיע. תאטרון משובח
חובה לראות
הוסף תגובה | | | | |
| יואב עדיני , תל אביב (17/07/2011) |
| 3. תיאטרון בובות גרוע ורדוד
| | | | העיצוב המצויין של הבמה והבובות מוליך שולל- זו הצגה עשויה ברמה רדודה מאוד, לא רק מבחינה דרמטית אלא גם מבחינת הפעלת הבובות. השחקנים שאינם בובנאים מפעילים אותן באופן מביך, כל זאת לבימוי לא אחיד ועם מעט לומר; עיקר העניין של הבמאי, ככל הנראה, היה ההומור הרדוד שבעיקר מחק את האפשרות להוציא מההצגה איזשהו תוכן ורגש. חבל על ההשקעה.
הוסף תגובה | | | | |
| עדי סעדי ס. , תל אביב (02/01/2010) |
| 2. מומלץ ביותר!
| | | | ראיתי והייתה חוויה נפלאה. השחקנים נותנים את הנשמה פשוט נפלא. לכו ותהנו
הוסף תגובה | | | | |
| 1. הצגה מ-צ-ו-י-נ-ת!
| | | | עיבוד מקורי ומלא השראה, בימוי רגיש, שחקנים מוכשרים. נהניתי - צחקתי וגם הרגשתי את הלב.
הוסף תגובה | | | | |
| עודד , תל אביב (11/06/2009) |
|
|
|
|