 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
ביוגרפיה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: אדם באומן, ג’אן בוגדול |
הופעה ראשונה: 2000
ארץ מקור: פולין
משך הופעה: 80 דקות
|
|
|
|
דיוקן של המשורר רפאל וויאצ'ק, בן דור המשוררים שנולדו אחרי מלחמת העולם השנייה והתבגרותם התרחשה במקביל להשתלטות הקומוניסטית על ארצם, פולין. וויאצ'ק, אשר שם קץ לחייו בגיל 26, מתהלך בסרטו האקזיסטנציאליסטי של מאייבסקי כמי שלא מוצא את מקומו וגם לא רגע של שקט.
למרות איפוקו הרב של הסרט, ייסוריו של וויאצ'ק הצעיר עוברים היטב. בגילומו של קז'ישטוף סיבצ'יק, משורר בעצמו, וויאצ'ק הוא האדם המורד בשיא תפארתו, יוצר שלא מוכן להשתלב בעולם שמסביב, למרות שיש לו אהובה ויש לו חברים. הוא לא קושר קשר אמיתי עם איש, והוא תמיד מחפש את הדרך החוצה – בעזרת האלכוהול וגם בניסיונות ההתאבדות החוזרים ונשנים.
מאייבסקי לא מנסה לתת הסברים פסיכולוגיים, ובמקום זאת מכניס את הצופה אל תוך העולם על פי וויאצ'ק, עולם המצולם בשחור לבן, שמצליח לשלב היטב בין תחושת העליבות לרגעים של התעלות ויופי.
פולנית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|