סיפור ילדותה של חנה רובינא, מי שלימים הפכה לשחקנית הבימה וכונתה "מלכת התיאטרון העברי", בעיירה ברוסיה בתחילת המאה העשרים. מחזה השוזר בין הביוגרפיה של רובינא ומחוזות הבדיון. חנה, ילדה בעלת מזג סוער ודמיון מפותח, לא מוכנה להיכנע למוסכמות החברתיות של התקופה, ומתעקשת ללמוד בחדר ולרכוש השכלה, בדיוק כמו הבנים. בחדר היא מגלה את עולם התיאטרון, ששואב אותה אליו מיד, ובסופו של דבר מכניס אותה לקונפליקט עם כל סביבתה. זהו סיפור העוסק בניצחון הרוח על כבלים חברתיים ומסורות מדכאות.