|
|
|
 |
הקאמרי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: 15 ביולי 2006
משך הופעה: שעה וחצי ללא הפסקה
|
|
|
|
"האב" הוא ממחזותיו הידועים ביותר של סטרינדברג, שבמרכזו מאבק חסר פשרות בין הגבר לאישה. לאורה, אשתו של איש צבא, יוצאת למלחמת חורמה בבעלה על זכותה לחנך את בתה ברוח המסורת. בעלה, שהוא גם איש מדע, מבקש להקנות לבתו חינוך מתקדם ברוח חילונית. כדי להשיג את מטרתה, נוטעת לאורה בלב בעלה ספקות לגבי אבהותו על הבת, ומצליחה להסית את כל אנשי הבית נגדו.
המחזה מסתיים בטירופו של הבעל ובניצחון האישה. "האב" מייצג את מאבק הכוחות הנצחי בין המינים על השליטה בעולם המודרני.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (23 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 23. שיא תאטרלי
| 22. הצגה טובה
 | |  | | היום ראיתי את ההצגה- הצגה טובה,אינטימית,גיל פרנק אמין ומשכנע, מחזיק את ההצגה. ההצגה נסובה סביב האמינות שמקרין במשחקו. אסור לצפות למפיקים כשמגיעים להצגה כזו...משחק נטו.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 21. הצגה בלתי ראויה, וחבל -
| | | | הן על הזמן שמשקיע הצופה, בוודאי על הכספים והזמן שהושקעו בהצגה.
הוסף תגובה | | | | |
| 20. לא, לא כדאי.
| | | | חבל על הזמן, יש מבחר הצגות מעולה, לא זו.
הוסף תגובה | | | | |
| 19. מסכימה...
| | | | הצגה מעיקה, אנכרוניסטית, משעממת, לא אמינה. הטקסטים, הטון הדיבורי, המשחק (למעט בקושי- של גיל פרנק). הצגה בלתי ראויה, שמחזירה אותך לכורסאת הטלוויזיה.
הוסף תגובה | | | | |
| 18. אכן, כך הוא. (ללא תוכן)
| 17. אכן... הצגה בלתי...
| 16. לא לא לא...
| | | | אנכרוניזם בהתגלמותו - הן בנושאים הנדונים, הן באופן הגשתם, הן במשחק של השחקנים;
הבימוי במילים חיוביות הוא "מאופק", ובמילים ריאליסטיות/אמיתיות הבימוי משעמם; חיתוך הדיבור של שרה פון שוורצה והטמפרמנט המשחקי בלתי נסבלים; גיל פרנק עושה עבודה טובה, למעט חיתוך אופן הדיבור. הדבר הטוב היחידי הוא שההצגה נמשכה ברצף ללא הפסקה בבחינת הקטנת נזקים.
הוסף תגובה | | | | |
| 15. האב-ביקורת-הקאמרי
| | | | האם סטרינדברג שנא נשים.האם מחזהו "האב" הושפע מנסיונו הלא כל כך מוצלח עם נשים בחייו הפרטיים.הוא היה נשוי 3 פעמים ובכל הפעמים יחסיו עם נשותיו לא היו תקינים.
האם אפשר להאמין לאישה אפילו והיא אישה אוהבת.האם כדי להשיג את מטרתה מסוגלת היא לכל דבר.המסוגלת היא להוציא את הגבר משווי משקלו רק כדי שהיא תיהיה השלטת בבית, שלה תיהיה המילה האחרונה ושרצונה ישמע ויהיה.בכל השאלות הללו מטפל המחזה האב בצורה החלטית.הבעל-גיל פרנק קצין ומדען רוצה לשלח את בתו מחוץ לבית להחנכה כהשקפותיו.
אשתו-שרה פון שוורצה לה הוא נשוי זמן רב וחיים באהבה מתנגדת.לאחר שהיא לא מצליחה לשכנעו להשאיר את הבת בבית ולחנכה כרצונה היא מנסה להגיע למטרתה ע"י כך שרומזת ונוטעת בלב הבעל ספקות שיתכן והוא אינו אביה של הבת.
לגבר אין ילדים רק לאישה יש ילדים והוא לעולם אינו יכול להיות בטוח באבהותו.
ספק זה פועל על הגבר כרעל עד שבסופו של דבר הוא מאבד את שפיות דעתו.
האישה שתלטנית.מסוגלת לכל כדי להתגבר על מכשול העומד בדרכה,לא בוחרת באמצעים.נראה לנו שהאישה דמות שטנית.היכן נעלמה האהבה.האישה לא יכולה להסתכל על גבר אלא אם היא יכולה להרגיש שהיא חזקה ממנו.
יוסי פולק ששיחק את תפקיד הבעל בשנת 1988 בהבימה מביים את המחזה כעת בקאמרי. הבימוי שלו מינורי, שקט וההצגה מקבלת את עוצמתה הדרמטית מכח המחזה והמשחק המצויין של כל השחקנים.
גיל פרנק מעולה ואנו מאמינים לו ביסוריו.הוא רגזן,מריר ,שקט,אוהב,רגשן,
מיוסר.
שרה פון שוורצה טובה מאוד.היא אוהבת,מרגשת אך מעל הכל לא בוחרת
באמצעים, מאמללת את בעלה אך מרגישה חפה מפשע והמצפון שלה שקט כי השיגה את מטרתה.
רוזנה קמבוס נותנת מונטולוג מרשים בסוף ההצגה כאשר היא מתנדבת להלביש לבעל את כותנת המשוגעים.היא משתמשת
בעורמה ,מרחמת,אוהבת,שונאת,מבצעת את עבודתה ללא כל פיקפוק או חרטה.
התפאורה-אבי שכוי מצומצמת ביותר, מינימלית משאירה את הבמה השחורה כמעט ריקה פרט לעיגול לבן גדול על הריצפה עליו שולחן, דבר שמגביר את עצמת ההצגה וכוחה.
המוסיקה -אבי בללי-כלי הקשה בעיקר- מרשימה ומוסיפה רבות לדרמטיות.
לראות או לא לראות: הצגה מקסימה,עשויה היטב ומבהירה את כוחה של האישה הרוצה בכל דרך להגיע למטרתה.
נכתב על ידי elybikoret , 6/4/2007 12:02
הוסף תגובה | | | | |
| elybikoret , tel aviv (09/04/2007) |
| 14. האב-סטרינדברג-הקאמרי
| | | | האם סטרינדברג שנא נשים.האם מחזהו "האב" הושפע מנסיונו הלא כל כך מוצלח עם נשים בחייו הפרטיים.הוא היה נשוי 3 פעמים ובכל הפעמים יחסיו עם נשותיו לא היו תקינים.
האם אפשר להאמין לאישה אפילו והיא אישה אוהבת.האם כדי להשיג את מטרתה מסוגלת היא לכל דבר.המסוגלת היא להוציא את הגבר משווי משקלו רק כדי שהיא תיהיה השלטת בבית, שלה תיהיה המילה האחרונה ושרצונה ישמע ויהיה.בכל השאלות הללו מטפל המחזה האב בצורה החלטית.הבעל-גיל פרנק קצין ומדען רוצה לשלח את בתו מחוץ לבית להחנכה כהשקפותיו.
אשתו-שרה פון שוורצה לה הוא נשוי זמן רב וחיים באהבה מתנגדת.לאחר שהיא לא מצליחה לשכנעו להשאיר את הבת בבית ולחנכה כרצונה היא מנסה להגיע למטרתה ע"י כך שרומזת ונוטעת בלב הבעל ספקות שיתכן והוא אינו אביה של הבת.
לגבר אין ילדים רק לאישה יש ילדים והוא לעולם אינו יכול להיות בטוח באבהותו.
ספק זה פועל על הגבר כרעל עד שבסופו של דבר הוא מאבד את שפיות דעתו.
האישה שתלטנית.מסוגלת לכל כדי להתגבר על מכשול העומד בדרכה,לא בוחרת באמצעים.נראה לנו שהאישה דמות שטנית.היכן נעלמה האהבה.האישה לא יכולה להסתכל על גבר אלא אם היא יכולה להרגיש שהיא חזקה ממנו.
יוסי פולק ששיחק את תפקיד הבעל בשנת 1988 בהבימה מביים את המחזה כעת בקאמרי. הבימוי שלו מינורי, שקט וההצגה מקבלת את עוצמתה הדרמטית מכח המחזה והמשחק המצויין של כל השחקנים.
גיל פרנק מעולה ואנו מאמינים לו ביסוריו.הוא רגזן,מריר ,שקט,אוהב,רגשן,
מיוסר.
שרה פון שוורצה טובה מאוד.היא אוהבת,מרגשת אך מעל הכל לא בוחרת
באמצעים, מאמללת את בעלה אך מרגישה חפה מפשע והמצפון שלה שקט כי השיגה את מטרתה.
רוזנה קמבוס נותנת מונטולוג מרשים בסוף ההצגה כאשר היא מתנדבת להלביש לבעל את כותנת המשוגעים.היא משתמשת
בעורמה ,מרחמת,אוהבת,שונאת,מבצעת את עבודתה ללא כל פיקפוק או חרטה.
התפאורה-אבי שכוי מצומצמת ביותר, מינימלית משאירה את הבמה השחורה כמעט ריקה פרט לעיגול לבן גדול על הריצפה עליו שולחן, דבר שמגביר את עצמת ההצגה וכוחה.
המוסיקה -אבי בללי-כלי הקשה בעיקר- מרשימה ומוסיפה רבות לדרמטיות.
לראות או לא לראות: הצגה מקסימה,עשויה היטב ומבהירה את כוחה של האישה הרוצה בכל דרך להגיע למטרתה.
נכתב על ידי elybikoret , 6/4/2007 12:02
elybikoret@gmail.com
הוסף תגובה | | | | |
| ELYBIKORET , tel aviv (06/04/2007) |
| 13. לא ראינו את אותה ההצגה!!!!!! (ללא תוכן)
| זהר אפנברג , (26/03/2007) |
| 12. משחק טוב אבל מחזה מעיק ומתיש
| | | | אין ספק, גיל פרנק נהדר. אבל זה הדבר היחיד הטוב שיש לי לומר על החוויה המעייפת, מעיקה, אנכרוניסטית שנקראת "האב". בעלי נרדם, ואני פשוט סבלתי בשקט. חיכיתי בקוצר רוח לסיום ההצגה, מה שקורה לי לעתים נדירות. בשורה התחתונה, פשוט לא נהנתי.
הוסף תגובה | | | | |
| מנויית הקאמרי , (26/02/2007) |
| 11. חבל על הזמן!!!!
| | | | ההצגה תפסה אותי בבטן מהרגע הראשון. קומפוזיציה בימתית מדהימה... חלל סימבולי, מעין אי בודד של שפיות/שגעון בתוך רקע אפל, משחק מאופק ואינטנסיבי של כל הדמויות, הטקסט עובד באופן מופלא שמנטרל כל מימד סטרינברגי כבד או פסיכולוגיסטי שהיה עלול להרחיק את הצופה... ולמה לא מנקים את הקיר אחרי כל מנורה שמתרסקת? כנראה שהכתובת על הקיר.. אמירה חברתית שלרגע זורקת את הצופה החוצה מההצגה ומזכירה לו שיש מציאות כזו מחוץ לתיאטרון. וואו, אחת הטובות באמת.
הוסף תגובה | | | | |
| 10. כדאי לי?
| | | | לא קראתי את המחזה, וגם לא ראיתי את ההצגה!
אני בכיתה י"א והשנה יש לי בגרות בדרמה- מגמת תיאטרון בביה"ס הייתם ממליצים לי על המחזה הזה? קטע מונולוג?
הוסף תגובה | | | | |
| ילדה תיאטרלית , (08/01/2007) |
| 9. הצגה שמזכירה למה אני אוהב תיאטרון
| | | | לעיתים רחוקות מזדמן לצפות בהצגה שמושלמת מכל הבחינות: מרגשת ומערבת את הצופה, משוחקת היטב, ומעוררת למחשבה. "האב" הינה הצגה כזו.
"האב" מציגה את הקונפליקט הנצחי בין הגבר לאשה כמאבק כוחות שהחזק מנצח בו. והחזק במקרה הזה הינה האישה - שגורמת לבעלה החייל הגא והנישא להפוך לשבר אדם שהפסיד את כל מה שהיה לו בחייו וגם את שפיותו.
המחזה הוא בן יותר ממאה, אך עדיין הרגשות והקונפליקטים המוצגים בו הם רעננים וחדים כתער: המאבק של האדם על שליטה בחייו ובשפיותו.
גיל פרנק מגלם בהצגה את אדולף, החייל הגא שאשתו מצליחה לערער את שפיות דעתו באמצעות הטלת ספק בהיות ביתו האהובה ביתו האמיתית. לדעתי, מדובר באחד התפקידים היותר טובים שהוא גילם. גיל פרנק מגלם באמינות ובצורה מעוררת הזדהות את כל קשת המצבים שעובר החייל ששפיותו הולכת ומתערערת.
שרה פון שוורצה מגלמת תפקיד בהצלחה רבה תפקיד שכמדומני אינו אופיני לה - אשה שטן, שמפילה את בעלה ברשת של תככים במטרה לרשת אותו. המשחק המאופק שלה מדגיש את אכזריות הדמות וקור הרוח של הרוע.
אבי טרמין, רוזינה קמבוס ויוסי קאנץ עושים תפקידי משנה מצוינים, ותורמים כל אחד בדרכו להדגשת המתח הדרמטי שמוחזק בהצגה לכל אורכה.
העובדה שההצגה מוצגת באולם הקטן (קאמרי 4) לא הופכת את ההצגה לפחות מרשימה. דומני, שהאינטימיות של האולם הקטן תורמת להדגשת האוירה הדחוסה במחזה ולאפקט הדרמטי.
לסיכום - אחת ההצגות היותר טובות שראיתי לאחרונה. מומלמת בחום.
הוסף תגובה | | | | |
| 8.
| | | | הצגה חזקה מאוד.
שחקנים מוכשרים אחד אחד.
מומלץ בחום!
הוסף תגובה | | | | |
| 7. אחת ההצגות המוצלחות שמוצגות כאן
| | | | אני חובבת גדולה של תיאטרון. ובדיוק הצגות מהסוג הזה מזכירות לי למה. נדיר בימינו המודרנים למצוא כזאת פנינה בתיאטרון רפרטוארי שבדרך כלל מציג הצגות המוניות פארסות חסרות טעם מלאות בתכנים טיפשיים ולא עומדות על טהרת התיאטרון. בהאב הרגשתי כמו בפעם הראשונה התאהבתי... ממליצה בחום.
הוסף תגובה | | | | |
| 6. שחקנים מדהימים, מחזה מזעזע
| | | | אני קוראת את הביקורות ולא מאמינה. גיל פרנק ושרה פון שוורצה עשו עבודה מצוינת, אפילו מדהימה, אבל מדובר במחזה אנכרוניסטי (פסטור, "אדוני" כהתייחסות לבעל) שלא נעשה שום נסיון לעדכנו מחד, ומאידך שולבו בו כל מיני משפטי סלנג עכשוויים, שצרמו לא רק לאוזניי. בנוסף, בכל משפט שני הופכים הטקסטים להיות הטפת מוסר לבני המין הנשי או הגברי ומאבדים מאמינותם כדיאלוגים בין בני משפחה. המניפסט יכול היה להיכתב כמסמך ואיפול ראוי שכך, אבל לא בתוך הצגה שאמורה להציג תמונה אמינה של בני משפחה.
הקהל מחא כפיים בנימוס הראוי בכדי לכבד את העבודה הבאמת משובחת שעשו גיל פרנק, רוזינה קמבוס ושרה פון שוורצה, אבל יש לי התחושה שגם הקהל וגם השחקנים היו מעדיפים לשכוח את האפיזודה הכושלת הזו בקריירה התיאטרלית העשירה שלהם. לא שווה את הערב הפנוי שלכם.
הוסף תגובה | | | | |
| 5. דרוש מורה לדיבור לגיל פרנק
| | | | מדוע האיש הזה לא פותח את הפה? אולי הוא לא ידע שזה חשוב? אולי הוא רגיל לשחק טקסטים גרועים שלא משנה אם הגיעו או לא הגיעו לקהל? ואולי מגמת הדיבור הפלגמטי שהצפוניות משליטה עלינו כובשת לה מעריצים גם בקאמרי? אם הקאמרי מושפע מתרבות הקניונים וה"כאילו", (כאילו מדאאאאים, כאילו נורא התרגשתי, כאילו תאטרון), זה מסביר עוד כמה דברים בהצגה הזו, ובכלל בקאמרי.
הוסף תגובה | | | | |
| ליאורה פרי , (07/10/2006) |
| 4. ביקורת מדהימה של צבי גורן
| | | | מצרפת בחום לתגובתו של המבקר צבי גורן אכן הצגת חובה!!! רוצו לראות הצגה נדירב במחוזותינו. משחק משובח לש כולם. בימוי מדהים של יוסי פולק ומוסיקה שמימית של אבי בללי. גיל פרנק כפי שאף פעם לא ראינו אותו ושרה פון שוורצה עושה את תפקידה הטוב ביותר. גם כל השאר ובראשם יוסי קנץ ורוזינה קמבוס נותנים משחק מלא השראה. תודה על החוויה.
הוסף תגובה | | | | |
| 3. הצגת תיאטרון טובה מאד
| | | | ההצגה מעלה מאבק כוחות בין גבר לאישה כשהאישה מוצגת כערמומית, תחמנית והמביאה להדרדרות נפשית של בעלה. המחזאי יוצא כנגד כל הנשים במחזה וליכולת המניפולטיבית שלהן. משחק מצויין של כל השחקנים ובמיוחד של גיל פרנק ושרה פון שוורצה כבעל ואישה, התפאורה מינימליסטית ואפקטיבית. כדאי לראות!
הוסף תגובה | | | | |
| בלהה דיאמנט , (17/08/2006) |
| 2. הצגה מצויינת! נדירה במחוזותינו.
| | | | ממש נהניתי אתמול בהצגה אפילו רציתי לצעוק בראבו! בסוף אבל התביישתי.
המחזה טעון מאוד וכולל בתוכו מרכיבים פסיכולוגיים רבים ומגוונים. כאשר ההתמקדות היא במערכת היחסים בין גבר לאישה בכל השלבים בחייו של הגבר ילדות ובגרות.
סטרינדברג היה מטורף קליני עם תעודות בחייו. אך היצירה שיצר בחייו היא גאונית!.
יש אנשים שיראו את המחזה כשוביניסטי ואף פרנואידי ביחסו לנשים. אבל דברים שעולים במחזה נוגעים בנקודות חשובות ומשקפות דברים שהשתיקה בד"כ יפה להם.
לסיכום רוצו לראות פנינה נדירה במחוזותינו.
הוסף תגובה | | | | |
| 1. כשקאמרי 4 יהיה אולם תיאטרון אראה את ההצגה (ללא תוכן)
| מנוי הקאמרי , (06/08/2006) |
|
|
|
|