 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
ארכיון תיאטרון באר-שבע |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: 15 באפריל 2000
משך הופעה: כשעתיים ורבע כולל הפסקה
|
|
|
|
סיפורה של משפחה ישראלית הנושאת זיכרון שבר ועקירה. שהפכה אותם לעקורים בנפש, ללא ידיעתם.
המחזה מתרחש ב-1989 בשכונת מרמורק, ברחובות. שיא ימי האינטיפדה.
ציו הוא זקן תימני, חולה לב שנולד בכנרת וימיו ספורים. הוא נוצר סוד נורא עוד משחר נעוריו, ומסתיר אותו ממשפחתו ומצאצאיו. שלושה ימים לפני מותו הוא מבין שרק אם יגלה את הסוד ימנע את פירוד ופיזור משפחתו. לפיכך הוא מחליט לגלות את הסוד ושולח את צאיצאיו למסע עתידי של היכרות ופיוס עם עברו שלו, וגם עם פרק עצוב בהיסטוריה הציונית. מסע שמשפחתו תעבור אחרי מותו.
המחזה חושף את פרשת תימני כנרת שהובאו לארץ כ''''פועלים טבעיים'''', ב-1912. הם התישבו בבית המוטור שעל שפת הכנרת, הם נאבקו מאבק עיקש בטבעו הקשה של עמק הירדן, במצוקת דיור נוראה, בהתנכרות מצד המוסדות המיישבים ובתוכניתם של חברי קבוצת כנרת לאלץ את תימני כנרת לעזוב את המקום.
לאחר 18 שנים, נעקרו תימני כנרת מן המקום שאהבו, מקום שנתנו למען שגשוגו שנים רבות מחייהם וקורבנות לא מעטים בנפש.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|