 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע אמריקאי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: פול ג'יאמטי , תומס היידן צ'רץ' , וירג'יניה מדסן , סנדרה הו |
הופעה ראשונה: ארה"ב 2004
משך הופעה: 123 דקות.
|
|
|
|
"אלכסנדר פיין משיב במו ידיו את ההומניזם לקולנוע האמריקאי" קבע טוד מקארת''י מ''וראייטי'' עוד בספטמבר, ופתח את מבול התשבוחות והפרסים שנופל מאז על סרטו הרביעי של פיין. אחרי "החברות של רות", "בחירות" (שלא הופץ משום מה בארצנו, אבל מומלץ בחום) ו"אודות שמידט", פיין הוא אחד הכשרונות המסקרנים ביותר שפועלים היום בקולנוע ההוליוודי. כמו בשני סרטיו האחרונים, גם כאן הוא עוסק בפסיכה הגועשת של המין הגברי וקשייו להתבגר ולהפגין אחריות. העלילה: מיילס הוא מורה לאנגלית עם שאיפות ספרותיות. חברו מימי הקולג'' ג''ק, הוא שחקן שעבר כבר את שיא הקריירה. שבוע לפני החתונה של ג''ק יוצאים השניים למסע בין יקבי קליפורניה. בעוד ג''ק מוצא לו עד מהרה מטרה שתגשים את שאיפתו לזיין כמה שיותר עד החופה, למיילס קצת יותר קשה עם נשים, על אף העניין שמגלה בו מלצרית חביבה. סביב השבוע שמבלים השניים עם בנות-זוגם הרגעיות, בונה פיין קומדיה קטנה שאינה נזקקת לתעלולי מצלמה והמצאות עלילתיות - "דרכים צדדיות" הוא מפגן של פשטות וקלילות. הבחירה הצורנית הזו מדגישה את המימד האנושי של הדמויות, הנאבקות להחזיק בחייהן ולא להרפות. שלל הפרסים ("גלובוס הזהב" הוא הבולט שבהם עד עתה, וגם האוסקר לא נראה רחוק) מעידים כי המסר הזה מחלחל היטב.
אנגלית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|