בעבודתו החדשה, הכוריאוגרף ארקדי זיידס בוחן מחדש חומרים שצולמו בידי מתנדבי פרויקט "חמושים במצלמות" של ארגון "בצלם" וממקד את תשומת לב הצופים לגופם של הישראלים, ולתגובות הפיזיות שלהם בסיטואציות שונות בשטחים. הפלסטינים נותרים מאחורי המצלמות. אף על פי כן תנועתם, קולם ונקודת מבטם נוכחים מאוד, וקובעים את הפרספקטיבה של הצפייה.
זיידס מחלץ ומאמץ מחוות וקולות, מתעמת עם החומרים ומזדהה איתם, ובהדרגה הופך אותם לשלו. בעודו מחייה את הארכיון באמצעות גופו מתעוררות שאלות בנוגע לאחריותו ולהשתתפותו במתרחש.