|
|
|
 |
הסטודיו למשחק ניסן נתיב |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מאת ובבימוי: קאי קורבלניקוב ובני אלדר
מוסיקה מקורית: חבר פרלמוטר
תמליל: סטפן פרי
עיצוב תפאורה: מיכאל פאוסט
עיצוב תלבושות: חן גלעד
עיצוב תאורה: דן קרגר
שחקניות: תלמידי שנה ג`, מחזור כ"ח, מאי 2017 |
|
|
|
|
"...אני רוצה לקום כל בוקר ולהעלם בהנאה בתוך המון אנשים נעלמים, ולקוות שמתוך כל הנעלמים תמצא אשה שתבחין בי ואהיה בשבילה יוצא מן הכלל ובשבילי היא תהיה יוצאת דופן. רוצה לחלוק איתה סטיות מהזרם המקובל וחזרות מהנות אל הזרם... כמו כל בן אדם נורמלי! אני לא רוצה שאני, עצמי, אהיה הקללה שלי!"
שנות ה-70 בארצות הברית. נעלמת האופוריה משנות ה-60 העליזות ומלאות התקווה, ואת מקומה תופס דיכאון קולקטיבי וחוסר האימון שמתישהו יהיה טוב יותר. עיירה קטנה באוהיו מותקפת במספר רב של מקרי שוד ואונס של סטודנטיות בפרק זמן קצר. כל העיר על הרגליים ובמהרה המשטרה תופסת את החשוד המרכזי: וויליאם סטנלי מיליגן, בן 23, מובטל.
כל הראיות והעדויות קושרות אותו לפשעים, אך פתאום מתגלים פרטים שמאיימים להפוך את כף המאזניים לטובתו. מי הוא אותו בילי? האם יתכן שדרך ההיכרות איתו אחנו בעצם מכירים את עצמנו? מה מחיר החמלה והאם היא בכלל אפשרית בחברה שאיבדה תקווה ואמון בעצמה?
המחזה "בילי B" נכתב בהשראת ספרו של דניאל קייז "24 הפנים של בילי מיליגן", אשר עקב אחר אותו וויליאם סטנלי מיליגן, מרגע מעצרו ועד שיחרורו באמצע שנות ה-80 עם אזכורים ביוגראפיים של בילי עצמו על ילדותו. המחזה משלב בתוכו אלמנטים ריאליסטיים לצד מינימליזם סימבולי, מסורת של מטה-תיאטרון לצד תיאטרון קלאסי שבו הקהל משמש תפקיד של חבר מושבעים.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|