המחזה מתאר את סיפורם של ארבעה חיילים שעורקים מהצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה. הארבעה, חברי צוות ששירתו באותו הטנק, מתחבאים בעיר מולהיים-על-הרור ומחכים למהפכה; מחכים לשלום אשר יביא לסוף המלחמה. אבל הזמן עובר, והשלום ממאן להגיע. לאט לאט, מעבירים השעמום והבידוד את ארבעת העריקים על דעתם. האלימות גואה, ובתמונה האחרונה החברים הטובים רוצחים זה את זה, אחוזי בולמוס.
אחד מארבעת העריקים הוא יוהאן פאצר, המנהיג "האגואיסט" של החבורה. מצד אחד, יכולות ההנהגה שלו הן שמאגדות את שאר חברי הצוות, את החיילים הלומי הקרב הללו, לכדי חבורה אחת של עריקים-פושעים. מצד שני, בהמשך המחזה האגואיזם של פאצר הוא מה שמפרק את הצוות - כששלושת האחרים מחליטים להרוג אותו. לאורך המחזה, בניסיונותיו להציל את החבורה ולהשיג מזון, מסכן פאצר את האחרים. הכח משחית אותו, והיצר הרע שלו מעלה שאלות על מנהיגות וסיאוב בעִתות משבר.
יצירה זו מעולם לא עלתה בישראל ואיננה מתורגמת לעברית על אף הרלבנטיות של התכנים שבהם המחזה מתעסק: חיילים הלומי קרב, שלום מול מלחמה, השפעת הקרב על החייל ומשפחתו.
"מותו של האגואיסט יוהאן פאצר" הוא שיתוף פעולה בין יוצרים גרמנים וישראלים- במאי ושחקנים מכאן, מעצב ודרמטורג מגרמניה. טקסט זה שמדבר על הסבל הגרמני במלה"ע הראשונה איננו מוכר מאוד במחוזותינו.