|
|
|
 |
הסטודיו למשחק ניסן נתיב |
 |
|
|
|
| |
|
"כשיאש הגיע" - עצב שהבשיל |
|
|
|
|
|
| |
בימוי: ברוך ברנר, סמי סמיר
תעתוק וניהול מוזיקלי: נטע בן-עטר
תחקיר ועריכה: שרון דנון |
|
|
|
|
"עצב שהבשיל" – " ... אם אתה רוצה לדעת, הרי זה עצב שהבשיל. זה רכוש שנצבר במשך שנים של התבוננות והאזנה. יש עצב שאתה יכול לאחוז אותו ביד, כמו בן לוויה טוב. אינך חושש להביט לו בעיניים..." ("כשיאש הגיע").
הצגה המבוססת על סיפור חייו של המשורר היידי יעקב גלאטשטיין, כפי שנכתבו על ידו ברומאנים "כשיאש נסע" ו"כשיאש הגיע" בתרגומו של דן מירון.
הימים – שנות השלושים. המקום – פולין. הקולות – יהודי פולין.
יאש, אינטלקטואל שהיגר בצעירותו לניו-יורק ובא משם לביקור קצר בארץ מולדתו כדי להיפרד מאמו הגוססת, מוצא עצמו מקשיב לקולות ולאנשים שסביבו.
הקשב של יאש, עם ההומור הכבוש שבו, האמפטיה והצניעות, מאפשר להעמיק ולחוש בזעקתם לא רק את החולשה כי אם גם את העוצמה, לא רק את הגיחוך כי אם גם את מה שמעבר להם – את חיוניות הנשמה המסרבת לדעוך.
המחזה משלב קטעים מהספרים וכן טקסטים מקוריים. אין בו עלילה במובן המסורתי אבל על כך כבר כתב גלאטשטיין: ... לא העלילה אלא הדיאלוג הוא שעושה את הדרמה. הקמט שבמילים, הקול, העוויה" (מתוך "כשיאש נסע").
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (5 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 5. כל הכבוד
 | |  | | כל הכבוד, לא ציפיתי להנות כ"כ אך מהרגע שנשאבתי פנימה לא יכולתי שלא להיות מופעם מכל תמונה.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 4. מדהים
| | | | חובה להעלות את ההצגה בשנית, היא מדהימה ביופייה, בכישרון המשחק של השחקנים ובדימויים העולים בה.
הוסף תגובה | | | | |
| 3. מצויין! עוצר נשימה!
| | | | יצאתי נפעמת מהאולם- הצגה מצוינת שהותירה אותי פעורת פה. העיבוד המדהים לספרו של גלאטשטיין (אותו קראתי מספר פעמים) מבוצע בצורה יוצאת מן הכלל ע"י השחקנים ומבוים היטב ע"י צמד הבמאים.
כל הכבוד!
תאטרון במיטבו!
הוסף תגובה | | | | |
| דורית גורן , (13/03/2007) |
| 2. עבודת אנסמבל מצוינת
| | | | צפיתי בהצגה אתמול , נהניתי מאוד מהשחקנים הצעירים שמצליחים להיכנס ולהכניס את הקהל לעולם של יהדות פולין, ומבצעים את עבודתם בצניעות ובהצלחה.
עבודת הבימוי יפה מאוד- מבחינה ויזואלית זו עבודה מרתקת.
הבעיה היחידה היא הטקסטים- ועיבודם להצגה.
אומנם גלאטשטיין טוען כי "לא העלילה אלא הדיאלוג הוא שעושה את הדרמה" אבל זו עדיין הצגת תאטרון וצריך שתהיה בה עלילה, הכל נשאר באותו LEVEL מבחינה עלילתית וזה חבל.
ממליץ ללכת לראות את השחקנים המוכשרים שעובדים יחד בצורה מדהימה ואת עבודת הבימוי המעניינת.
הוסף תגובה | | | | |
| בועז אברהם , (09/03/2007) |
| 1. מעניין
| | | | אין ספק שצריך להתייחס לעבודה כי היא אינה רגילה. סיפור אין, אך עבודת שחקנים מגובשת שכל אחד נותן את חלקו באופן מלא-יש. וזה מעניין מאוד לראות.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|