 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
הסטודיו למשחק ניסן נתיב |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: יקיר בן-אב , אלי אלטוניו
מאת: אלמר רייס
תפעול תאורה: עילם אלוני
בימוי: צחי גראד
מוזיקה: רפאל אזרן
תעתוק וניהול מוזיקלי: אירית אגם
תאום אמנותי: דוד ויניק
תחקיר ועריכה: נעמה נסים |
|
|
|
|
המחזה "THE ADDING MACHINE" מאת אלמר רייס (בשמו העברי הנוכחי "המכונה")
מספר את סיפורו של האנטי-גיבור האולטימטיבי, מר אפס. מר אפס הוא כל-אדם, סמל
הבינוניות ואף למטה מזה – הוא קורבן של החברה המודרנית, הממוכנת, הסטרילית, זו
שבה לכל ילד בן 10 יש פלאפון ואנשים כבר לא לוחצים ידיים כי הם קראו איזה מאמר
באינטרנט על חיידקים, אותה חברה שאנחנו חיים בה היום – ושמהבחינה הזו לא שונה
בהרבה מזו שחי בה המחבר בשנת 1923, בניו יורק. מר אפס עובד באחד מחדריה
האחוריים של חנות כל-בו גדולה, לאורך המחזה הוא עובר דרך תחנות שונות – מרצח
הבוס שלו ועד למפגש הסופי עם מי שאולי אפשר להסתכל עליו כמין סוג של "אלוהים"
במפגש הזה, אפס מוכנס אל "מאחורי הקלעים" של הכל-יכול כדי לגלות את האמת המרה
על האנושות וגורל האדם.
אלמר רייס נולד וחי בניו-יורק של לפני ואחרי שתי מלחמות עולם. כתיבתו התפרשה על פני
סגנונות רבים – מריאליזם טהור דוגמת "STREET SCENE" (שגם זיכה אותו בפרס פוליצר
בשנת 1928) ועד אקספרסיוניזם דוגמת המחזה האמור, "המכונה". באותה תקופה והיה
בקשר עם יוצרים רבים, כגון: ברטולט ברכט וקורט וייל, אתו הוא גם עבד.
מבין מחזותיו שהוצגו בארץ: "קצוי הכרך" ו- "נערת החלומות".
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|