|
|
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | | | | | 1 | 2 | | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | 31 | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הסטודיו למשחק ניסן נתיב |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מאת: יעקב שבתאי בימוי: עופר עמרם תפאורה ותאורה: עופר עמרם מוסיקה מקורית: יובל מסנר תאום אמנותי: אלון שטמפקה |
משתתפים: תלמידי הסטודיו למשחק ניסן נתיב, ירושלים |
|
|
|
|
מחזהו של שבתאי, שהפך לקלאסיקה עברית, מתאר את עלילותיו של פינק, מהגר פולני הרואה עצמו כאיש העולם הגדול, מגיע לתל-אביב בשנות ה-20 ומבקש להקים על חולותיה קרקס מפואר.
התלהבותו ונחישותו מדביקות את אנשי המקום, אך השמים מתחילים להתכסות עננים: מכתבי דחייה מגיעים, פגישות לא מתקיימות, חובות נערמים. פינק מסתובב כנמר בכלוב שיצר לעצמו. בעולם הסהרורי הזה, תפיסות העולם מתנגשות: הפועלים הסוציאליסטים בזים לסממני העושר; הבורגנות (שמסמלים נוח, אחיו של פינק, ואשתו שושנה, זמרת לשעבר, שוויתרו על חלומם ופתחו בית-קפה על חוף הים, שבו מתרחש המחזה) מול התרבות האירופית האנינה, שכולה נשפים ותענוגות, ובראשה הקרקס המגלומני הרוחש בראשו של פינק.
הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב בירושלים.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|