 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
תיאטרון באר שבע |
|
|
|
|
| |
|
כולם היו בניי - תיאטרון באר שבע |
|
|
|
|
|
| |
מאת: ארתור מילר
תרגום: יוסף אל דרור
בימוי: שיר גולדברג
דרמטורגיה: שחר פנקס
תפאורה: ערן עצמון
תלבושות: גילי כוכבי |
| משתתפים: צחי גראד, ירדן בר-כוכבא, אורי בלופרב, מיכאל מושונוב, ליר כץ, אביב כרמי |
משך הופעה: שעה ו-30 דקות
|
|
|
|
קלאסיקה מודרנית על שקרים ועל המחיר שהם גובים
במהלך סערה, בחצר ביתם של ג’ו וקייט קלר, נעקר עץ תפוח שניטע לזכר בנם לארי שנעדר מזה שלוש שנים. אולם זכרו של הבן, אינו הדבר היחיד בעברה של המשפחה שרודף אותה. חלפו כבר שלוש שנים מאז הסתיים המשפט בו ג’ו קלר ושותפו למפעל לחלקי מנועי מטוסים, הואשמו שסיפקו בזמן המלחמה חלקים פגומים וכתוצאה מכך נהרגו 21 טייסים. בתום המשפט, שותפו נמצא אשם ונשלח לבית הסוהר ואילו ג’ו קלר שוחרר לביתו.
למרות הניסיון של המשפחה להתאושש ולחזור לחיים נורמליים, רוחות העבר ועץ תפוח אחד שנעקר, אינם מרפים ומאיימים לחשוף סודות שנקברו. המחזה מציב שאלות של מחויבות מצפונית חברתית מול השאיפה להצלחה ללא תנאי ובוחן את המחיר הכבד וההרס שגורמים סודות ושקרים בתוך משפחה.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|